טוען…
טוען תוכן…
הלכהבשבת נוסח העמידה משתנה מתפילת חול: בערבית אומרים "אתה קדשת", בשחרית "ישמח משה", במוסף
יש להקפיד להתפלל מתוך הסידור, ובפרט בשבת, כדי להימנע מטעויות בין נוסחי התפילות השונות [1].
קבלת שבת וערבית
אפשר להתפלל ערבית של שבת מפלג המנחה ולקבל שבת מבעוד יום [3].
מי שמתפלל מוקדם ואוכל את סעודת ליל שבת לפני צאת הכוכבים, טוב שיאכל לפחות כזית פת נוסף לאחר צאת הכוכבים [3].
אמירת "בואי כלה" ו"מזמור שיר ליום השבת" היא חלק ממנהג קבלת שבת, אך עיקר קבלת השבת תלויה בכוונתו ובכניסתו למסגרת תפילת השבת לפי ההלכה.
"ויכולו"
לאחר תפילת העמידה של ליל שבת אומרים "ויכולו השמים והארץ" [4].
מי שמתפלל ביחידות רשאי לומר "ויכולו" לבדו, ובלבד שלא יתכוון לאמירה בתורת עדות [4].
אין חובה לחפש אדם נוסף כדי לאומרו יחד [4].
גם נשים יכולות לומר "ויכולו", אך אינן מתכוונות באמירה זו לשם עדות [4].
ברכה מעין שבע
השליח ציבור אומר בליל שבת את ברכת מעין שבע לאחר תפילת העמידה [5].
היחיד אינו אומר את הברכה בשם ומלכות [5].
מי שמתפלל בבית ביחידות אינו אומר את כל ברכת מעין שבע בשם ומלכות.
אין לכרוע בתחילת ברכת מעין שבע כאילו היא חזרת הש"ץ, משום שאין זו חזרה רגילה של תפילת העמידה [5].
טעה והתחיל תפילת חול בשבת
אם טעה בשבת והתחיל אחת מברכות תפילת החול — גומר את הברכה שהתחיל, ולאחר מכן חוזר לנוסח תפילת שבת [1].
לדוגמה: התחיל "אתה חונן" — יסיים עד "חונן הדעת" ואז יחזור לנוסח השבת; התחיל "רפאנו" — יסיים את ברכת רפאנו ואז יחזור לנוסח השבת [1].
בתפילת מוסף הדין שונה.
אם התחיל "אתה חונן" במוסף — מפסיק מיד באמצע הברכה ועובר ל"תכנת שבת" [1].
טעה בין תפילות השבת
מי שהתפלל בשבת נוסח של תפילת שבת אחרת — כגון שאמר בערבית "ישמח משה" במקום "אתה קדשת", או במנחה "אתה קדשת" במקום "אתה אחד" — יצא ידי חובה בדיעבד [6].
אין צריך לחזור ולהתפלל, כל עוד הזכיר את קדושת השבת [6].
בוודאי שיש לומר בכל תפילה את הנוסח המתאים לה.
שחרית של שבת
אף שנוהגים לאחר מעט את תפילת שחרית בשבת, יש להיזהר מאוד שלא לעבור זמן קריאת שמע וזמן תפילה [7].
כאשר יש חשש שהציבור לא יגיע לקריאת שמע בזמן, נכון לקרוא קריאת שמע לפני "ברוך שאמר", ולהתנות שאם לא יספיקו לקרוא אותה בברכותיה בזמן — יוצאים כעת ידי החובה [7].
מוסף
זמן מוסף מתחיל לאחר תפילת שחרית, ונכון להתפלל אותה מיד לאחר שחרית [8].
אין לאחר את מוסף מעבר לסוף שבע שעות ביום [8].
אם עברו שבע שעות — עדיין מתפללים מוסף, אלא שהמאחר נקרא פושע [8].
אם לא התפלל מוסף עד סוף היום — אין למוסף תשלומין בלילה [8].
גם יחיד שמתפלל ללא מניין חייב בתפילת מוסף [8].
לפי פסיקת ילקוט יוסף נשים פטורות מתפילת מוסף של שבת, וטוב שישמעו אותה מן השליח ציבור; אם התפללו — אין למחות בידן [8].
שכח מוסף ונזכר לאחר זמן מנחה
מי שלא התפלל מוסף עד שהגיע זמן מנחה — יתפלל תחילה מנחה ולאחר מכן מוסף [8].
אם הקדים מוסף למנחה — יצא [8].
אם נשאר לו זמן רק לתפילה אחת לפני סוף היום — יתפלל מנחה ולא מוסף [8].
ספק אם התפלל מוסף
מי שמסתפק אם התפלל מוסף בשבת — אינו חוזר להתפלל [8].
אין להתפלל תפילת נדבה בשבת [8].
מנחה של שבת
בתפילת מנחה אומרים "אתה אחד ושמך אחד".
גם כאן, אם טעה ואמר נוסח של תפילת שבת אחרת אך הזכיר את קדושת השבת — יצא בדיעבד [6].
שכח להתפלל ערבית של שבת
מי ששכח או נאנס ולא התפלל ערבית של ליל שבת — מתפלל בשחרית שתי תפילות [9].
בשתי התפילות אומר "ישמח משה", מפני שתפילת התשלומין נאמרת בנוסח של התפילה הנוכחית [9].
אם אמר באחת מהתפילות "אתה קדשת" — יצא [9].
שכח שחרית של שבת
מי ששכח או נאנס ולא התפלל שחרית — מתפלל במנחה פעמיים [9].
בשתי התפילות אומר "אתה אחד" [9].
גם אם בטעות אמר באחת מהן "ישמח משה" או "אתה קדשת" — יצא [9].
שכח מנחה של שבת
מי ששכח או נאנס ולא התפלל מנחה בשבת — מתפלל במוצאי שבת ערבית פעמיים [9].
בשתי התפילות מתפלל נוסח של חול [9].
בתפילה הראשונה, שהיא ערבית של מוצאי שבת, אומר "אתה חוננתנו".
בתפילה השנייה, שהיא תשלומין למנחה, אינו אומר "אתה חוננתנו" [9].
שכח מנחה בערב שבת
מי שלא התפלל מנחה בערב שבת — מתפלל בליל שבת ערבית פעמיים, ובשתיהן אומר נוסח של שבת [9].
הראשונה היא ערבית של שבת והשנייה תשלומין למנחה [9].
שבת וראש חודש
בשבת שחל בה ראש חודש אומרים "יעלה ויבוא" בעמידה במקום המתאים.
אם שכח "יעלה ויבוא" בערבית של ראש חודש — אינו חוזר [10].
אם שכח "יעלה ויבוא" בשחרית או במנחה של ראש חודש — הדין שונה מערבית, ויש לחזור לפי דיני ראש חודש.
מוסף של שבת וראש חודש
בשבת וראש חודש אומרים במוסף "אתה יצרת" [8].
חותמים: "מקדש השבת וישראל וראשי חודשים" [8].
אם טעה וחתם רק "מקדש השבת" — יצא [8].
אם חתם רק בחתימת ראש חודש ולא הזכיר שבת בחתימה — לא יצא [8].
אם בשבת וראש חודש התפלל בטעות "תכנת שבת" ולא הזכיר את מוסף ראש חודש, יש לתקן לפי הנוסח המובא בילקוט יוסף [8].
ראש חודש חל בשבת ושכח "יעלה ויבוא" בברכת המזון
בשבת וראש חודש אומרים קודם "רצה והחליצנו" ולאחר מכן "יעלה ויבוא" [11].
אם הקדים "יעלה ויבוא" ל"רצה" — יצא [11].
שכח "רצה והחליצנו" בליל שבת או בסעודת הבוקר
אם נזכר לפני שסיים את ברכת "בונה ירושלים" — חוזר ואומר "רצה והחליצנו" וממשיך כרגיל [12].
אם כבר אמר "ברוך אתה ה'" לפני "בונה ירושלים" — אומר "למדני חוקיך", חוזר ל"רצה והחליצנו" וממשיך [12].
אם חתם "בונה ירושלים" ועדיין לא התחיל את הברכה הרביעית — אומר את ברכת "אשר נתן שבתות למנוחה" בשם ומלכות [12].
אם התחיל "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם" של "הטוב והמטיב" ונזכר מיד — ממשיך בנוסח "אשר נתן שבתות למנוחה..." [12].
אם כבר אמר את המילים "לעד האל" או התחיל את נוסח הברכה הרביעית בפועל — חוזר לראש ברכת המזון [12].
ספק אם אמר "רצה"
אם מסתפק האם אמר "רצה והחליצנו" בסעודת ליל שבת או בסעודת הבוקר — אינו חוזר לברך ברכת המזון [12].
אם הספק התעורר לפני שהתחיל את ברכת "הטוב והמטיב" — אומר שם את ברכת "אשר נתן שבתות למנוחה" [12].
שכח "רצה" בסעודה שלישית
בסעודה שלישית הדין קל יותר.
אם שכח "רצה והחליצנו" — אינו חוזר לראש ברכת המזון [13].
אם נזכר מיד לאחר "בונה ירושלים", יכול לומר שם את נוסח "אשר נתן", אך אין חוזרים לראש ברכת המזון כפי שחוזרים בסעודה הראשונה והשנייה [13].
התפלל תפילת חול שלמה בשבת
אם אדם התפלל בשבת תפילת שמונה עשרה של חול ולא הזכיר שבת כלל — לא יצא ידי חובת תפילת שבת וצריך לחזור ולהתפלל תפילת שבת [1].
כאמור, אם נזכר באמצע אחת מברכות החול בערבית, שחרית או מנחה — מסיים את הברכה שהתחיל ואז עובר לנוסח השבת [1].
התחיל "אתה חונן" ונזכר מיד
גם אם אמר רק את תחילת "אתה חונן" בתפילת ערבית, שחרית או מנחה — כיוון שכבר התחיל את ברכת החול, מסיים את הברכה ואז חוזר לשל שבת [1].
במוסף — מפסיק מיד ועובר ל"תכנת שבת" [1].
החליף בין נוסחי שבת
אמר "אתה קדשת" בשחרית — יצא בדיעבד [6].
אמר "ישמח משה" במנחה — יצא בדיעבד [6].
אמר "אתה אחד" בערבית — יצא בדיעבד [6].
העיקר שבירך את ברכת קדושת היום של שבת ולא התפלל תפילת חול בלבד.
תשלומין בשבת
תפילת תשלומין נאמרת לאחר התפילה הנוכחית, ובנוסח של הזמן שבו מתפללים את התשלומין [9].
לדוגמה: שכח ערבית — בשחרית מתפלל פעמיים "ישמח משה"; שכח שחרית — במנחה מתפלל פעמיים "אתה אחד"; שכח מנחה — במוצאי שבת מתפלל פעמיים תפילת חול [9].
לתפילת מוסף אין תשלומין לאחר שעבר היום [8].
טעויות שכיחות בתפילות שבת
מסיים את ברכת "חונן הדעת" ועובר ל"אתה קדשת" [1].
מסיים את ברכת "רפאנו" ועובר ל"ישמח משה" [1].
מפסיק מיד ועובר ל"תכנת שבת" [1].
יצא בדיעבד [6].
יצא בדיעבד [6].
מתפלל שחרית פעמיים ואומר בשתיהן "ישמח משה" [9].
מתפלל מנחה פעמיים ואומר בשתיהן "אתה אחד" [9].
במוצאי שבת מתפלל ערבית פעמיים; "אתה חוננתנו" רק בראשונה [9].
כל עוד עדיין יום — מתפלל מוסף; לאחר שהסתיים היום אין תשלומין [8].
אינו חוזר [8].
אינו חוזר [10].
אם כבר התחיל ממש את הברכה הרביעית — חוזר לראש ברכת המזון [12].
אינו חוזר [12].
למעשה
בערבית של שבת אומרים "אתה קדשת", בשחרית "ישמח משה", במוסף "תכנת שבת" ובמנחה "אתה אחד".
מי שהתחיל ברכת חול בערבית, שחרית או מנחה — מסיים את אותה ברכה ואז חוזר לתפילת שבת.
במוסף, אם התחיל ברכת חול — מפסיק מיד ועובר ל"תכנת שבת".
מי שהחליף בטעות בין נוסחי תפילות השבת — יצא בדיעבד אם הזכיר את קדושת השבת.
מי ששכח ערבית מתפלל שחרית פעמיים; מי ששכח שחרית מתפלל מנחה פעמיים; מי ששכח מנחה מתפלל במוצאי שבת ערבית פעמיים.
לתפילת מוסף אין תשלומין לאחר שעבר היום.
בשבת וראש חודש אומרים במוסף "אתה יצרת".
מי ששכח "יעלה ויבוא" בערבית של ראש חודש אינו חוזר.
מי ששכח "רצה והחליצנו" בסעודה הראשונה או השנייה ונזכר לאחר שהתחיל ממש את ברכת "הטוב והמטיב" — חוזר לראש ברכת המזון.
בספק אם אמר "רצה" — אינו חוזר.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רסח; ילקוט יוסף, שבת כרך א, סימן רסח — הטועה בתפילת שבת והתחיל בתפילת חול.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך א, דיני תפילות שבת — נוסחי ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
[3] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רסז; ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' רא — תפילת ערבית מפלג המנחה ואכילת כזית לאחר צאת הכוכבים.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' ריב — אמירת "ויכולו" ביחיד ובנשים.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' ריג — ברכה מעין שבע, היחיד וכריעה.
[6] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רסח סעיף ו; ילקוט יוסף, תפילה סימן קח — מי שהחליף בין נוסחי תפילות שבת.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך א, סימן רפא — זמן קריאת שמע ושחרית של שבת.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך א, סימן רפו — זמן מוסף, תשלומין, ספק אם התפלל ומוסף של שבת וראש חודש.
[9] ילקוט יוסף, תפילה סימן קח — תשלומי ערבית, שחרית ומנחה בשבת ובמוצאי שבת.
[10] ילקוט יוסף, סימן תיח — שכח "יעלה ויבוא" בערבית של ראש חודש.
[11] ילקוט יוסף, סימן תכד — "רצה והחליצנו" ו"יעלה ויבוא" בשבת וראש חודש.
[12] ילקוט יוסף, ברכות סימן קפח; הליכות עולם חלק ב — שכח "רצה והחליצנו" בסעודה הראשונה והשנייה וספק אם אמר.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך א, סימן רצא — שכח "רצה והחליצנו" בסעודה שלישית.