טוען…
טוען תוכן…
הלכהעל אורז מבושל מברכים "בורא מיני מזונות", אף שאורז אינו מחמשת מיני הדגן [1].
לפי פסיקת הספרדים אין הבדל אם גרגירי האורז נפרדים זה מזה או נדבקו לעיסה — בכל אופן ברכתו "מזונות" [2].
לאחר אכילת כזית אורז בתוך כדי אכילת פרס מברכים "בורא נפשות".
הסימן הפשוט לזכירה:
אורז — מזונות — נפשות.
מי שכוסס גרגירי אורז שאינם מבושלים מברך "בורא פרי האדמה" [3].
אין להעתיק את דין האורז המבושל לכל צורה של אורז.
לפי ילקוט יוסף, על פרכיות אורז מברכים "בורא פרי האדמה" [4].
זהו דין חשוב למעשה, משום שרבים מניחים בטעות שכל מוצר מאורז הוא "מזונות".
אורז ואפונה המעורבים זה בזה, או אורז עם גזר וצימוקים, כאשר האורז הוא העיקר — מברכים "מזונות" בלבד [5].
אם מדובר בירקות נפרדים שאדם רוצה לאכול גם בפני עצמם, אין הם בהכרח טפלים.
כאשר חתיכות עוף או בשר מעורבות באורז כחלק מן התבשיל, ובפרט אם נתבשלו יחד, הן יכולות להיות טפלות לאורז, ומברכים "מזונות" בלבד.
אם חתיכת הבשר או העוף מונחת בנפרד ונאכלת גם בפני עצמה — מברכים עליה "שהכל" [6].
אם המלפפון או הזיתים נאכלים יחד עם האורז רק כדי ללוות אותו — הם טפלים.
אם אוכל אותם לבסוף בפני עצמם ולא כחלק מאכילת האורז — מברך עליהם את ברכתם [6].
אכל כזית אורז וכזית עוגה — מברך "על המחיה" על העוגה ומכוון לפטור גם את האורז, ואינו מוסיף "בורא נפשות" על האורז [7].
כאשר האורז נתמעך בתוך המרק עד שכמעט אינו נרגש, ומתקבל מרק נוזלי, ילקוט יוסף פוסק במצב המבואר שם לברך "שהכל", ולבסוף אין ברכה אחרונה אם אין שיעור המחייב [8].
אם אכל אורז וטעה ובירך "על המחיה" — יצא בדיעבד.
וכן אם בירך ברכת המזון — יצא בדיעבד [9].
אורז מבושל — "מזונות", "בורא נפשות".
אורז חי או קלוי — "האדמה".
פרכיות אורז — "האדמה".
אורז המעורב בירקות ועיקרו האורז — "מזונות".
אורז ועוגה בשיעור — "על המחיה" יכולה לפטור גם את האורז.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף ז.
[2] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף י.
[3] שם.
[4] שם — פרכיות אורז: "בורא פרי האדמה".
[5] ילקוט יוסף, סימן ריב סעיף ז; שו"ת יביע אומר חלק ח סימן כו; הליכות עולם חלק ב עמ' קיח.
[6] ילקוט יוסף, סימן ריב סעיף ז.
[7] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף יג.
[8] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף יד.
[9] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף טו.