ובא לציון גואל | משמעות הביטוי 'סלה'

"וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'... תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם. בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵ-ל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה. ה' צְבָא-וֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֺקֵי יַעֲקֹב סֶלָה".

שאלה

המילה 'סלה' מופיעה רבות בכתובים, שלש פעמים בספר חבקוק (פרק ג פסוקים ג, ט, יג), ועוד שבעים ואחת פעמים בספר תהלים [1]. מהי משמעותו המילולית של ביטוי זה?.

תשובות

א.  שנינו בברייתא (עירובין נד א): כל מקום שנאמר 'נצח' 'סלה' 'ועד', אין לו הפסק עולמית [2]. 'נצח', דכתיב (ישעיה נז טז) "כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף". 'סלה', דכתיב (תהלים מח ט) "כאשר שמענו כן ראינו, בעיר ה' צבאות, בעיר אלוקינו, אלוקים יכוננה עד עולם סלה" [3]. 'ועד', דכתיב (שמות טו יח) "ה' ימלוך לעלם ועד". וכן תרגם יונתן (חבקוק ג ג), "סלה - עלמין" [4], כלומר לעולם [5]. לאור זאת ניתן לפרש את הכתוב נשוא מאמרנו, 'משגב לנו אלוקי יעקב סלה', בשני אופנים. א. לעולם יהיה לנו אלוקי יעקב למשגב. ב. ה' הוא אלוקי יעקב לעולם [6].

ב.  האבן עזרא (תהלים ג ג) תמה על פירוש זה, הרי לא מצינו תיבת 'סלה' בשום מקום בכתבי הקודש, מלבד בספר תהלים ובתפילת חבקוק (שם), שגם היא נאמרה בדרך שירה, כפי שנאמר בסיומה (שם פסוק יט) "למנצח בנגינותי". על כן פירש שאין לתיבת 'סלה' משמעות לכשעצמה, אלא היא באה לתיקון טעם הניגון.

ג.  כעין זה פירש הרד"ק (תהלים שם), ש'סלה' הוא מלשון הגבהה, כלשון הכתוב (ישעיה סב י) "סולו סולו המסילה", כי בכל מקום שנזכרת תיבה זו היו המשוררים מגביהים את קולם בשיר [7].

ד.  עוד פירש האבן עזרא (תהלים שם), שמשמעת 'סלה' היא אמת, והיא באה לאשר ולאמת את כל האמור לפניה, בדומה לאמירת 'אמן'.

ה.  המלבי"ם (שם) כותב שאין למילה זו משמעות ייחודית, אלא באה להורות בכל מקום על סיום הענין [בדומה לנקודותיים, או סימן קריאה הנהוג בימינו].

ו.  בדומה לתשובה הקודמת, מילה זו היא ביטוי הקורא להתבוננות מעמיקה בדברים שקדמו לה, ובמסקנות המתבקשות מהם (רש"ר הירש שם).

[1] בדרך כלל בסוף פסוק, אך בכמה מקומות היא מופיעה באמצע פסוק (תהלים נה יט, חבקוק ג ג, ט). כמו כן מופיעה מילה זו בתפילות שונות, גם כאלו שאין מקורן מן הכתובים. כגון "וקדושים בכל יום יהללוך סלה" ו"וכל החיים יודוך סלה" שבברכות שמונה עשרה, ו"על מאורי אור שעשית יפארוך סלה" ו"וחסדיך הרבים אל יעזבונו סלה" שבברכות קריאת שמע, ועוד רבות כהנה.

[2] כתב ר"י חיון (תהלים ג ג), שלפירוש זה הסכימו אנשי כנסת הגדולה, שתיקנו לומר בברכת אהבת עולם 'נצח סלה ועד'.

[3] ראויה לציון העובדה שרבים ממזמורי תהלים פותחים ב'למנצח'.אמנם כוונתו הפשוטה של ביטוי זה היא, שאת המזמור הזה יסד דוד, כדי שיאמרוהו הלויים המנצחים על נגינת השיר בדוכן שבמקדש, אך הצליל שלה מזכיר את המילה 'נצח', שלדברי הברייתא חופף לביטוי 'סלה'. ואכן בשלשים ואחד מתוך המזמורים הפותחים במילה 'למנצח' מופיעה גם המילה 'סלה'

[4] כעין זה תרגם הרס"ג (תהלים שם), תמיד. בדומה לכך פירשו המאירי (שם) ור"י אבן ג'אנח (ספר השרשים שורש סל), ש'סלה' הוא אורך זמן, בין על העתיד ובין על העבר.

[5] יש דמיון פונטי בין 'סלה' בה"א ל'סלע' בעין המצביע על חוזק ואיתנות תמידית. כידוע שתי אותיות אלו נמנות על קבוצת האותיות 'רע האח' המתחלפות לעתים זו בזו.

[6] קביעה זו משתלבת עם מאמר חז"ל (תענית ה א): יעקב אבינו לא מת, שנאמר (ירמיה ל י) "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק, ואת זרעך מארץ שבים". מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים.

[7] כעין זה כתב הרי"ד (תהלים שם), שבמקום זה היה מכה כלי השיר. אולם פירוש זה מעורר תמיהה, מדוע דווקא במזמורים מסויימים נזכרה מילה זו, ולא בכל מזצ=מורי תהלים ובשאר השירות האמורות בתנ"ך? וכי שאר המזמורים והשירות נאמרו בצורה מונוטונית ללא הגבהת קול במקומות מסויימים? עוד תמה רבי אביעד באזילה בספרו 'אמונת חכמים' (לב ב) על פירוש זה, וכן על הפירושים הקודמים, הלא הם נסתרים מדברי הברייתא שהובאו לעיל (תשובה א). אמנם רבי יעקב עמדין מיישב זה תמיהה זו, וכותב שדברי הברייתא אמורים על דרך הדרוש, ופירושים אלו הם על דרך הפשט, ושבעים פנים לתורה.