טוען…
טוען תוכן…
בנוסח "ונתנה תוקף" אנו אומרים:
"וכותב וחותם, וסופר ומונה..."
לכאורה, מה ההבדל בין "סופר" לבין "מונה"? מדוע הפיוט משתמש בשתי מילים לכאורה נרדפות?
ניתן לבאר ש"ספירה" היא הספירה הראשונית, כדי לדעת כמה יש. לעומת זאת, "מניין" יכול לבטא בדיקה חוזרת – האם המספר עדיין עומד בעינו.
לפי זה, יש כאן רמז נפלא למהלך הימים הנוראים.
בראש השנה יש מעין "ספירה" ראשונית – בחינה של מצבו של האדם ושל מעשיו בשנה שחלפה. ביום הכיפורים, לאחר עשרת ימי תשובה, נעשית מעין "מנייה" חוזרת: מה השתנה? האם האדם שב בתשובה? האם מצבו נשאר כשהיה או השתנה?
לכן אנו אומרים: "וכותב וחותם, וסופר ומונה" – בראש השנה יש כתיבה, וביום הכיפורים חתימה, והספירה והמנייה מבטאות את בחינת מצבו של האדם בשני שלבי הדין.