חלק 6 | מוקצה
1.10.2026מסלול קצרזמן קריאה · 6 דקות
טוען…
טוען תוכן…
זמן לימוד משוער: כ-7 דקות
לא כל דבר שאסור להשתמש בו בשבת אסור גם להזיז. לפני שנוגעים בחפץ, בודקים לאיזה סוג הוא שייך — ורק אז יודעים אם מותר לטלטל אותו ולשם מה.
המילה מוקצה נשמעת לפעמים כמו כלל אחד פשוט: "אסור לגעת". אבל בפועל זה לא מדויק. יש חפצים שאסור לטלטל כמעט בכל מצב, ויש חפצים שמותר להזיז כשצריכים להשתמש בהם או לפנות את המקום.
לכן במקום לזכור מאות דוגמאות, נעשה סדר בארבע משפחות עיקריות.
1. חפץ רגיל שמיועד לשימוש מותר
כוס, צלחת, כיסא, ספר, בגד או סכו"ם — אלו חפצים שהשימוש הרגיל שלהם מותר בשבת, ולכן בדרך כלל אין בהם דין מוקצה.
הנקודה הזו חשובה כי לפעמים נוצר רושם שכמעט כל דבר בבית הוא מוקצה. ממש לא.
חפץ רגיל שמיועד לשימוש מותר ← מטלטלים כרגיל.
מכאן מתחילים לעבור לחפצים המורכבים יותר.
2. כלי שמלאכתו לאיסור
זה אחד הסוגים השכיחים ביותר.
כלי שמלאכתו לאיסור הוא חפץ שהשימוש העיקרי שלו קשור למלאכה שאסורה בשבת — למשל פטיש, מספריים, עט או כלי עבודה [1].
אבל כאן מגיע פרט חשוב: החפץ אינו "נעול" לחלוטין.
מותר לטלטל כלי כזה לצורך גופו — כלומר כדי לעשות בו שימוש שמותר בשבת — או לצורך מקומו — כשצריכים את המקום שבו הוא נמצא [1].
לדוגמה, אם פטיש מונח על הכיסא שאתה צריך לשבת עליו, מותר להזיז אותו כדי להשתמש בכיסא. במקרים המתאימים אפשר גם להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך שימוש מותר, כאשר אין כלי היתר מתאים [1].
מה שלא עושים הוא להזיז אותו רק מפני שחוששים שיישאר בשמש, יירטב או יינזק.
לכן:
כלי שמלאכתו לאיסור ← מותר לצורך שימוש מותר או כדי לפנות את מקומו.
3. מוקצה מחמת גופו
כאן מדובר בדבר שאינו כלי וגם אינו אוכל הראוי לשימוש רגיל, ולא ייחדו אותו מראש לשימוש.
דוגמאות פשוטות הן אבנים, עפר, עצים מסוימים, מעות וחומרים שאינם מיועדים לשימוש בשבת [2].
מוקצה כזה חמור יותר מכלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטל אותו גם אם רוצים להשתמש בו או צריכים את המקום שבו הוא נמצא [2].
כאן ההבדל שחשוב להבין הוא:
פטיש הוא כלי — ולכן יש מצבים שמותר להזיז אותו.
אבן רגילה אינה כלי — ולכן הדין שלה מחמיר יותר.
זו סיבה טובה לא להסתפק במשפט "שניהם מוקצה".
4. מוקצה מחמת חסרון כיס
זה חפץ שאדם מקפיד עליו במיוחד ולא משתמש בו לשום שימוש אחר מחשש שיתקלקל, יתלכלך או ייפגם.
דוגמאות שמובאות בפוסקים הן מצלמה, דרכון, המחאות וכלים מקצועיים יקרים שמקפידים שלא להשתמש בהם לדבר אחר [3].
חפץ כזה אסור בטלטול אפילו לצורך גופו או מקומו [3].
שימו לב: עצם זה שחפץ יקר אינו מספיק. כלי יקר שהשימוש שלו מותר בשבת אינו נעשה מוקצה רק בגלל מחירו. "חסרון כיס" פירושו שהבעלים מקפידים שלא להשתמש בו לשימושים אחרים והוא קשור לשימוש האסור או עומד לסחורה וכדומה [3].
לכן:
יקר ← לא בהכרח מוקצה.
יקר ומוקפד לשימוש מסוים שאסור בשבת ← יכול להיות מוקצה מחמת חסרון כיס.
ומה זה "בסיס לדבר האסור"?
זה מושג שכדאי להכיר כי הוא מופיע הרבה סביב שולחן, מגירה ומגש.
אם לפני שבת הניחו בכוונה מוקצה חשוב על חפץ שמותר לטלטל, והמוקצה נשאר עליו בכניסת שבת, החפץ שמתחתיו עלול להפוך לבסיס לדבר האסור וגם הוא יהיה אסור בטלטול [4].
לדוגמה, לא נכון להניח בכוונה לפני שבת חפץ מוקצה על מגש שאתה מתכנן להזיז בשבת ולחשוב שאחר כך פשוט נוציא את המגש.
אבל לא כל מוקצה שנמצא במקרה על שולחן הופך מיד את כל השולחן למוקצה. יש תנאים לדין בסיס, וביניהם שהמוקצה הונח שם בכוונה לפני שבת [4].
למסלול שלנו מספיק לזכור:
מוקצה שהונח בכוונה על חפץ לפני שבת יכול להשפיע גם על החפץ שמתחתיו.
ואם המוקצה מפריע?
כאן קודם מזהים איזה מוקצה הוא.
אם זה כלי שמלאכתו לאיסור והוא תופס מקום שאתה צריך — מותר להזיז אותו לצורך מקומו [1].
אם זה מוקצה מחמת גופו או חסרון כיס, אי אפשר פשוט לקחת אותו ביד מפני שהוא מפריע [2][3].
אבל דיני מוקצה עוסקים בעיקר בטלטול הרגיל ביד. במצבים מסוימים ניתן להזיז מוקצה בשינוי, למשל בגוף או ברגל, ויש לכך הקלות המבוארות בפוסקים [5].
לכן גם כאן לא כדאי לעבוד לפי המשפט:
"מוקצה? אסור להזיז בשום צורה."
אלא להבין מה סוג החפץ ומה בדיוק צריך לעשות איתו.
בוא נבדוק שהדברים יושבים
פטיש הוא כלי שמלאכתו לאיסור.
מותר להזיז אותו כדי לפנות את הכיסא [1].
לא מטלטלים אותו רק כדי להגן עליו [1].
זו בדרך כלל מוקצה מחמת גופו, ולא מטלטלים אותה ביד כרגיל [2].
עשויה להיות מוקצה מחמת חסרון כיס, ולכן אסורה אפילו לצורך גופה או מקומה [3].
לא נעשה מוקצה רק מפני שהוא יקר [3].
ייתכן שהמגש נעשה בסיס לדבר האסור, ולכן צריך לבדוק את פרטי המקרה [4].
הדרך הכי פשוטה לזכור
כשאתה עומד מול חפץ בשבת, שאל:
מטלטלים כרגיל.
אפשר לצורך גופו או מקומו.
ייתכן שהוא מוקצה מחמת גופו.
ייתכן שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס.
ארבע שאלות כאלה פותרות חלק גדול ממקרי המוקצה היומיומיים.
מה לקחת איתך?
המשפט הכי חשוב בפרק:
"מוקצה" אינו דין אחד — סוג החפץ קובע מה מותר לעשות איתו.
זכור:
כלי של היתר ← מותר בטלטול.
כלי שמלאכתו לאיסור ← מותר לצורך גופו או מקומו.
מוקצה מחמת גופו ← חמור יותר ואסור גם לצורך גופו ומקומו.
מוקצה מחמת חסרון כיס ← אסור גם לצורך גופו ומקומו.
בסיס לדבר האסור ← מוקצה שהונח בכוונה לפני שבת יכול לאסור גם את החפץ שמתחתיו.
והעיקר:
אל תשאל רק "זה מוקצה?" — שאל "איזה סוג מוקצה זה?"
בחלק הבא נעבור אל הבית והגוף בשבת: חשמל, ניקיון, רחצה, שיער, קוסמטיקה ותרופות — המקומות שבהם שבת פוגשת את השגרה היומיומית שלנו.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש"ח סעיף ג'; ילקוט יוסף, שבת כרך ב', דיני כלי שמלאכתו לאיסור — מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, אך לא כדי לשומרו מחמה לצל.
[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש"ח; ילקוט יוסף, שבת כרך ב' עמ' שנ"ב — מוקצה מחמת גופו: דבר שאינו כלי ואינו ראוי למאכל ולא יוחד לשימוש; אסור בטלטול אף לצורך גופו ומקומו.
[3] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש"ח סעיף א'; ילקוט יוסף, שבת כרך ב' עמ' שכ"ח–של"ז — מוקצה מחמת חסרון כיס והגדרתו; חפץ יקר של היתר אינו נעשה מוקצה רק מחמת ערכו.
[4] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש"י; ילקוט יוסף, שבת כרך ב' עמ' תע"ד — בסיס לדבר האסור כאשר מוקצה הונח בכוונה על דבר היתר לפני שבת ונמצא עליו בזמן בין השמשות.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ב' עמ' שי"ב–שי"ג — טלטול מוקצה בגופו, ברגל או בדרך שינוי לפי פרטי הדין.
