טוען…
טוען תוכן…
זמן לימוד משוער: כ-7 דקות
בשבת הרבה מהשגרה נשארת רגילה — אבל כשפעולה מפעילה חשמל, סוחטת, צובעת, תולשת, מורחת או נעשית כטיפול רפואי, צריך לעצור ולבדוק.
אחרי שעסקנו באוכל, בישול, בורר ומוקצה, נשארו השאלות של החיים עצמם: אפשר לשטוף את הבית? להתקלח? להסתרק? להתאפר? לקחת תרופה?
במקום לפתוח עוד רשימה ארוכה, נעבור על ארבעה תחומים: חשמל, ניקיון, רחצה וטיפוח, תרופות.
1. חשמל — לא מפעילים ולא מכבים
זה התחום הפשוט ביותר לזכור: בשבת אין מפעילים או מכבים מכשירים חשמליים. זה כולל תאורה, מזגן, מאוורר, טלפון ומכשירים דומים [1].
אבל היום החשמל לא תמיד מגיע דרך מתג. דלת שנפתחת ומדליקה אור, חיישן שמפעיל מזגן או חדר שנדלק כשנכנסים אליו — גם הם דורשים תשומת לב, כי הפעולה שלנו גורמת להפעלה חשמלית [2].
לכן הכלל המעשי:
לא רק "האם לחצתי על כפתור?" — אלא "האם הפעולה שלי מפעילה משהו חשמלי?"
זו הסיבה שבודקים לפני שבת את מצב המקרר, התאורה והחיישנים.
2. ניקיון — מותר לנקות, אבל לא בכל דרך
שבת לא אמורה להפוך את הבית למלוכלך. מותר לסדר ולנקות דברים שנצרכים לשבת, אבל צריך להיזהר בעיקר מכיבוס וסחיטה.
בגד שהתלכלך בכתם אינו נשטף במים בשבת, ואסור לשפשף אותו בדרך של כיבוס [3].
גם ברצפה יש הבדל בין ניקיון נקודתי לבין שטיפה רגילה. אין שוטפים את כל הרצפה במים כדרך שעושים בחול, אבל אם נשפך או התלכלך מקום מסוים, מותר לשפוך מעט מים על מקום הלכלוך ולגרוף אותם במגב גומי [4].
גם כלים אפשר להדיח כאשר עוד צריכים אותם בשבת; אם ברור שכבר לא יהיה בהם צורך, לא מדיחים אותם רק כדי להכין למוצאי שבת [5].
אז במקום לומר "אסור לנקות בשבת", זכור:
ניקיון לצורך שבת ← כן.
כיבוס, סחיטה או הכנה לאחר השבת ← לא.
3. רחצה, שיער וטיפוח
ברחצה צריך לעשות סדר פשוט.
אסור לרחוץ את כל הגוף בשבת במים חמים, ואפילו אם המים חוממו לפני שבת. לעומת זאת, מותר לרחוץ חלקים מהגוף, כגון פנים, ידיים ורגליים, במים חמים לפי הדין [6].
אם מתרחצים במים קרים, צריך להיזהר בעיקר מסחיטת השיער או המגבת [6].
גם בשיער יש כלל ברור: אסור לסרק במסרק שבשימושו רגילים להיתלש שערות, משום חשש תלישה. לעומת זאת, סידור ביד או בצורה שאינה גורמת לתלישה שונה בדינו [7].
כלומר:
רחצה ← בודקים חום וסחיטה.
שיער ← בודקים אם הפעולה עלולה לתלוש.
ומה עם איפור וקרמים?
גם כאן צריך להבדיל בין סוגי המוצרים.
אבקת פודרה שאינה מתקיימת מותרת לפי פסיקת ילקוט יוסף, ואילו איפור שיוצר צבע מתקיים יותר על הפנים נכנס לשאלת צובע [8].
במשחות וקרמים השאלה יכולה להיות ממרח או רפואה. כאשר המטרה היא שהקרם ייספג בגוף, יש מצבים שבהם יש מקום להקל, ובמקרים רפואיים מסוימים מובאות הקלות נוספות; אבל זה כבר תלוי בסוג הקרם ובמטרה שלו [9].
לכן במסלול הקצר לא צריך לנסות לזכור כל מוצר קוסמטי.
הכלל:
צבע, מריחה או טיפול רפואי ← בודקים לפני שמשתמשים.
4. תרופות — לא כל כאב דינו כחולה
כאן חשוב במיוחד לא להחמיר סתם וגם לא להקל סתם.
מי שנפל למשכב או נחשב חולה שאין בו סכנה יכול לקחת תרופות בשבת. גם בכאב ראש גדול או כאב בטן חזק יש מקום להקל לפי פסיקת ילקוט יוסף [10].
לעומת זאת, במיחוש קל של אדם שמתפקד כרגיל, יש מגבלות על נטילת תרופות [10].
ואם יש אפילו חשש של סכנה, כל התמונה משתנה: פיקוח נפש דוחה שבת, ולא מתעכבים בגלל חשש לחילול שבת.
לכן:
אי־נוחות קלה ← לא בהכרח מתירים תרופה.
חולי ממש או כאב חזק ← יש הקלות.
חשש סכנה ← מטפלים מיד.
בוא נבדוק שהדברים יושבים
לא מכבים ולא משנים אותו בדרך חשמלית רגילה [1].
לא פותחים כך לכתחילה [2].
אפשר לנקות את המקום הנקודתי בדרך המותרת, למשל מעט מים ומגב גומי [4].
לא שוטפים ומשפשפים את הבגד במים [3].
לא מתרחצים את כל הגוף במים חמים בשבת [6].
אם השימוש במסרק גורם לתלישת שערות:
אסור [7].
יש מקום להקל בנטילת תרופה לפי פרטי הדין [10].
הדרך הכי פשוטה לזכור
בבית ובגוף, שאל את עצמך ארבע שאלות:
הפעולה שלי מפעילה או מכבה משהו?
אני מנקה — או כבר מכבס וסוחט?
אני צובע, תולש או מורח?
זה מיחוש קל — או חולי ממש?
אם זיהית את הקטגוריה, הרבה יותר קל לדעת מה צריך לבדוק.
מה לקחת איתך?
המשפט הכי חשוב בפרק:
בשבת לא מפסיקים לחיות רגיל — פשוט לומדים לזהות מתי פעולה יומיומית עוברת לתחום של מלאכה או איסור.
זכור:
חשמל ← לא מפעילים ולא מכבים.
ניקיון ← נזהרים מכיבוס וסחיטה.
רחצה ← כל הגוף בחמים אסור.
שיער ← נזהרים מתלישה.
איפור וקרמים ← בודקים צובע, ממרח ורפואה.
תרופות ← הדין תלוי ברמת החולי.
בחלק הבא, והאחרון במסלול, נעבור אל מחוץ לבית ומוצאי שבת: הוצאה וטלטול, עירוב, מה לא מכינים משבת לחול, סעודה שלישית והבדלה.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ה', ענייני חשמל בשבת — הפעלה וכיבוי של מכשירי חשמל בשבת.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ג' וכרך ה' — חיישנים, תאורה ומערכות המופעלות על ידי כניסת האדם או פתיחת דלת.
[3] ילקוט יוסף, שבת כרך ב', סימן ש"ב — ניקוי בגדים, כיבוס וסחיטה בשבת.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ה', סימן של"ז — ניקוי רצפה ולכלוך נקודתי באמצעות מעט מים ומגב גומי.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ד', סימן שכ"ג — הדחת כלים לצורך השבת ולא לצורך מוצאי שבת.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ד', סימן שכ"ו — רחיצה בשבת וסחיטת שיער ומגבת.
[7] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ש"ג סעיף כ"ז — איסור סירוק במסרק הגורם לתלישת שערות.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ד', סימן שכ"ז — משחות, קרמים ודיני ממרח ורפואה.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ד', סימן שכ"ח; הליכות עולם חלק ב' — נטילת תרופות לחולה שאין בו סכנה ולמי שסובל מכאב משמעותי.