חלק א | מי חייב בקריעה וברכת "דיין האמת"
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףמי שנפטר אחד מן הקרובים שחייבים להתאבל עליהם, חייב לקרוע עליו. [1]
הקרובים הם:
אב.
אם.
בן.
בת.
אח.
אחות.
בעל על אשתו ואשה על בעלה.
אף שחובת הקריעה מדרבנן, ילקוט יוסף מדגיש שחז"ל החמירו מאוד בקיומה, ולכן אין לראות בה מנהג שניתן לוותר עליו. [1]
נשים חייבות בקריעה כדין האנשים. [2]
ילקוט יוסף מדגיש שאין לסמוך על מנהג שנהגו במקומות מסוימים שנשים אינן קורעות, מפני שהוא מנוגד להלכה.
עם זאת, מפני הצניעות, לאחר שהאשה קיימה את הקריעה כדין היא רשאית לסגור מיד את מקום הקרע באמצעות סיכת ביטחון וכדומה. [2]
קטן שמת לו אחד מקרוביו – קורעים את בגדו משום עגמת נפש, אף שאינו נוהג את כל דיני האבלות כגדול. [3]
מצד הדין היו מצבים שבהם אדם היה צריך לקרוע כאשר ראה אחד משבעת קרוביו שלו יושב באבלות.
לדוגמה: אדם שאשתו יושבת שבעה על אביה או על אמה.
אולם כיום לא נהגו בקריעה זו ולא נהגו באבלות הנלווית לה. [4]
מי שאינו חייב בקריעה אינו רשאי להחמיר על עצמו ולברך "דיין האמת" בשם ומלכות מחמת הקריעה.
על פטירת אחד מן הקרובים שחייבים להתאבל עליהם מברכים:
"ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת." [1]
חשוב לדעת:
הברכה אינה ברכה על הקריעה עצמה, אלא על הבשורה הרעה.
לכן אם אדם כבר בירך "דיין האמת" בעת ששמע על הפטירה או בשעת יציאת הנשמה, כאשר יעשה לאחר מכן את הקריעה לא יברך פעם נוספת. [1]
גם אם מסיבה כלשהי האבל מסרב לקרוע, עדיין אפשר ללמד אותו לברך "דיין האמת", משום שהברכה אינה תלויה בקריעה. [5]
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ט, סעיף א, עמ' רט: הקרובים החייבים בקריעה, חומרת החיוב וברכת "דיין האמת"; הברכה היא על הבשורה הרעה ואינה תלויה בקריעה.
[2] שם, סימן ט, סעיף כ, עמ' רכב; יביע אומר חלק ו, יו"ד סימן לב: נשים חייבות בקריעה, ולאחר הקריעה רשאיות לסגור את הקרע מפני הצניעות.
[3] שם, סימן ט, סעיף כא, עמ' רכג; מאור ישראל חלק א: קטן שמת לו מת – מקרעים לו מפני עגמת נפש.
[4] שם, סימן ט, סעיף יב, עמ' רטז: המנהג כיום שלא לקרוע כאשר רואה אחד מקרוביו יושב באבלות.
[5] שם, סימן ט, סעיף יא, עמ' רטז: גם אדם המסרב לקרוע יכול לברך "דיין האמת", משום שהברכה אינה על הקריעה.