חלק ב | תפילה, קריאת שמע, ברכות ותפילין
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 3 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףאונן פטור ממצוות עשה בזמן אנינותו, ולכן אינו מתפלל ואינו מקיים את המצוות החיוביות הרגילות באותה שעה. [1]
אין מטרת הדבר להקל עליו סתם, אלא לאפשר לו להיות פנוי לכבוד הנפטר ולקבורתו.
בזמן האנינות אין האונן מתפלל תפילת שמונה עשרה.
לכן אם הפטירה הייתה לפני שהתפלל שחרית – לא יתפלל שחרית בעודו אונן.
וכן לגבי מנחה או ערבית.
אם הסתיימה הקבורה ועדיין לא עבר זמן התפילה, יתפלל לאחר הקבורה. [2]
אם עבר זמן התפילה כולו בשעה שהיה אונן, בדרך כלל אינו חייב בתשלומין, מפני שבזמן החיוב היה פטור מן התפילה. יש פרטים ומצבים שבהם נכון להתפלל תפילת תשלומין בתנאי של נדבה, כאשר דעתו מיושבת עליו. [3]
האונן אינו קורא קריאת שמע. [1]
גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע, לכתחילה אין לו לעשות כן.
אפילו אם כבר נמסר הנפטר לחברה קדישא, פוסק ילקוט יוסף שלכתחילה אין לאונן לקרוא קריאת שמע או לברך, אף שיש מצבים שבהם אם החמיר וקרא אין מוחין בידו. [4]
האונן אינו מברך בזמן האנינות:
ברכות השחר, ברכות התורה, ברוך שאמר, פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע ושאר ברכות התפילה. [1]
לאחר הקבורה ניתן לברך את ברכות השחר במשך היום.
גם את ברכות התורה רשאי לברך במשך היום לאחר הקבורה.
אם נזכר רק בערב לאחר שכבר התפלל ערבית, יברך את ברכות השחר שעדיין שייכות, אך לא את ברכות התורה, משום שכבר יצא ידי חובתן בברכת "אהבת עולם" של ערבית. [5]
כל עוד הוא אונן אינו מניח תפילין. [1]
נוסף על כך יש דין מיוחד בתפילין ביום הראשון של האבלות.
אם המיתה והקבורה היו באותו יום, גם לאחר הקבורה אינו מניח תפילין באותו יום, אלא ביום השני לאבלות לאחר הנץ החמה. [6]
אם המיתה הייתה ביום אחד והקבורה ביום אחר, יש פרטים מיוחדים, ולמעשה ילקוט יוסף מורה להניח ביום הקבורה בצנעה בלי ברכה. [6]
האונן אינו מתעטף בטלית גדול בברכה.
עם זאת, מי שלובש טלית קטן אינו צריך להסירה.
מותר לו גם ללבוש בבוקר את הטלית קטן כהרגלו, אך ללא ברכה. [7]
אם אדם אכל בעודו אונן בלי לברך, ולאחר מכן נקבר המת, אין לומר שכל הברכות שהחסיר חוזרות עליו.
לדוגמה, אם אכל ושבע בזמן האנינות ונקבר המת בעוד המזון עדיין מתעכל, אינו מברך לאחר הקבורה ברכת המזון על אותה אכילה, משום ספק ברכות להקל. [8]
וכן אם עשה צרכיו בזמן האנינות, אין לברך לאחר הקבורה "אשר יצר" על אותה עשיית צרכים, גם אם לא עבר זמן רב. [8]
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ז, סעיף ב, עמ' קיז: האונן אינו מברך, אינו קורא קריאת שמע, אינו מתפלל, אינו מתעטף בציצית ואינו מניח תפילין.
[2] שם, סימן ז, סעיף נא, עמ' קעב: לאחר סתימת הגולל, אם עדיין לא עבר זמן קריאת שמע ותפילה, יקרא ויתפלל.
[4] שם, סימן ז, סעיף יא, עמ' קכד: אין לאונן להחמיר ולקרוא קריאת שמע; דין מסירת המת לחברה קדישא.
[5] שם, סימן ז, סעיף כג–כד, עמ' קמו: ברכות השחר וברכות התורה לאחר הקבורה.
[6] שם, סימן ז, סעיף כד–כה, עמ' קנ; וכן ילקוט יוסף, סימן כה – דין תפילין באבל: דין תפילין ביום המיתה והקבורה וביום שלאחריו.
[7] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן ז, דין טלית קטן באונן: רשאי ללובשה ללא ברכה.
[8] שם, סימן ז, סעיף יט, עמ' קמ: ברכת המזון ואשר יצר לאחר סיום האנינות.