חלק ה | ברכת "דיין האמת" וקריעה

חלק ה | ברכת "דיין האמת" וקריעה | למעשה

מי ששמע על פטירת אחד מקרוביו

מי שנפטר אחד משבעת קרוביו שחייב להתאבל עליהם צריך לברך:

"ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת."

הברכה היא על הבשורה הרעה, ואינה ברכה על הקריעה עצמה. [1]

שבעת הקרובים שעליהם נוהגים אבלות הם:

אב, אם, אח, אחות, בן, בת ובן או בת הזוג, לפי פרטי ההלכה. [2]

מן הדין היה ראוי שהקרובים החייבים באבלות הנמצאים בשעת יציאת הנשמה יקרעו באותה שעה ויברכו "דיין האמת".

אולם בגלל ההתרגשות הגדולה אין הדבר נעשה תמיד כך.

ילקוט יוסף מביא שהמנהג הרווח הוא שהקריעה נעשית מאוחר יותר, ובפרט בסמוך ליציאה להלוויה או לאחריה קודם סעודת ההבראה. [3]

לכן אין צורך שבני המשפחה, ברגעים הראשונים שלאחר הפטירה, יתחילו לחפש סכין או לקרוע את בגדיהם בלי לדעת כיצד נעשית הקריעה.

נכון להמתין למי שמכיר את פרטי הדין.

בעיקר הדין יש דין קריעה למי שעומד בשעת יציאת נשמתו של יהודי.

אולם ילקוט יוסף מביא שכיום נהגו שאין שאר הנוכחים קורעים, כדי שלא יבוא מצב שאנשים יימנעו מלהיות ליד אדם ברגעיו האחרונים. [4]

לעומת זאת, אחד הקרובים החייבים באבלות שהיה במקום בשעת יציאת הנשמה – נכון שיקרע אז אם הדבר נעשה כהלכה. [4]

[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ט, סעיף א, עמ' רט: ברכת "דיין האמת" וחובת הקריעה.

[2] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן יד, סעיף א: הקרובים שחייבים עליהם באבלות.

[3]