חלק ז | סדר הקבורה

הורדת הנפטר לקבר

עם ההגעה למקום הקבורה פועלים לפי הוראות אנשי החברה קדישא.

הם מסירים, במקום שבו זהו המנהג, את הטלית שבה נישא הנפטר, ומורידים אותו לקבר כשהוא לבוש בתכריכים. [1]

בארץ ישראל המנהג הוא לקבור ישירות בקרקע ללא ארון, כפי שנתבאר.

כיסוי הקבר

לאחר הנחת הנפטר בקבר מתחילים בכיסוי הקבר.

השתתפות במילוי העפר היא בכלל כבוד המת וגמילות חסד של אמת.

בפועל יש לפעול לפי סדר החברה קדישא ולא להיכנס לתוך שטח הקבורה או להשתמש בכלים ללא הנחיה.

מתי נחשב שהקבורה הסתיימה לעניין האבלות

יש הבדל בין סיום כל עבודות הקבר לבין תחילת דיני האבלות.

ילקוט יוסף פוסק שעם סתימת הגולל מתחילים שבעת ימי האבלות. [2]

במציאות שבה מניחים לבנים או לוחות על גבי מקום הקבורה לפני שממלאים את כל העפר – עצם הנחתם יכולה להיחשב לסתימת הגולל, ומאותו זמן חלים דיני האבלות. [2]

אין צורך להמתין עד שכל תלולית העפר הושלמה.

סוף האנינות

באותו שלב מסתיימת תקופת האנינות.

מכאן הקרובים הופכים מאוננים לאבלים, ומתחילים עליהם דיני השבעה. [2]

[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן מז, סעיף ב, עמ' תשיח; סימן נה, סעיף ה: הסרת הטלית קודם הקבורה וקבורה בתכריכים.

[2] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן טו, סעיף א, עמ' שיא: תחילת האבלות מיד לאחר סתימת הגולל; כאשר מניחים לבנים בקבר לפני העפר הדבר נחשב סתימת הגולל.