אינדקס הגעלת כלים | א-ת
13.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 19 דקות1 הורדות
#מדריך#טבילת כלים
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףמדריך מעשי להכשרת כלי המטבח לפסח, לפי פסיקת מרן השולחן ערוך ופוסקי הספרדים, ובפרט מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל וילקוט יוסף, וכן לפי פסיקת הרמ״א, המשנה ברורה ופוסקי אשכנז.
מבנה האינדקס הוא כדלהלן:
כאשר הדין זהה – נכתב “לבני ספרד ואשכנז”.
כאשר עיקר הדין זהה אך לבני אשכנז קיימת חומרא נוספת – מובא הדין המשותף ולאחריו תוספת “לבני אשכנז”.
כאשר קיימת מחלוקת מהותית – מובאים שני סעיפים נפרדים: “לבני ספרד” ו־
הכלל היסודי הוא:
“כבולעו כך פולטו” – הדרך שבה הכלי בלע את החמץ היא הקובעת כיצד יש להכשירו.
לפני כל הכשרה יש לנקות את הכלי היטב מכל חמץ ממשי, פירורים, שומן ולכלוך. במקום שאפשר, נכון שלא להשתמש בכלי בחמץ חם במשך עשרים וארבע שעות קודם ההכשרה.
א
אייר־פרייר פועל באמצעות אוויר חם מאוד, וברוב השימושים המאכל נאפה או נצלה בתוכו כמעט ללא נוזלים.
אם השתמשו בו במשך השנה במאכלי חמץ ממש, כגון שניצל מצופה פירורי לחם, מאפים, בורקסים וכדומה, הרי שהסלסלה והחלקים הבאים במגע עם המאכל בולעים בדרך של חום יבש.
לכן אין די בהגעלה רגילה.
העיקרון ההלכתי הוא שהכשרו צריך להיות בדרך של ליבון המתאים לדרך בליעתו. מכיוון שסלסלות וציפויים רבים של אייר־פרייר עלולים להינזק בליבון החמור הנדרש, במקרים רבים אין אפשרות מעשית להכשירם לפסח.
אם השתמשו במכשיר רק במוצרים שאינם חמץ, הדין עשוי להשתנות לפי פרטי השימוש.
כיריים אינדוקציה עשויות בדרך כלל משטח זכוכית קרמית.
לפי הפסיקה הספרדית המקילה בכלי זכוכית, יש לנקות את המשטח היטב, ומעיקר הדין יש מקום להקל לאחר ניקוי יסודי.
הרוצה להחמיר יכול, לאחר הניקוי, לחמם את אזורי הבישול באמצעות סיר ולערות מים רותחים על המשטח במקום האפשרי.
מאחר שמשטח האינדוקציה עשוי זכוכית קרמית, אין להסתפק בדין הספרדי של כלי זכוכית.
בהנחיות אשכנזיות מעשיות מקובל לנקות היטב את המשטח, להימנע משימוש חם במשך עשרים וארבע שעות, ולאחר מכן לערות מים רותחים על פני המשטח.
יש להיזהר מאוד מבחינה בטיחותית ולהתחשב בהוראות היצרן.
כלי אמייל הם בדרך כלל כלי מתכת המצופים בשכבת אמייל.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף ניתן להכשירם בהגעלה.
טוב להגעילם שלוש פעמים.
אין צורך להחליף את המים בין הגעלה להגעלה.
פוסקי אשכנז רבים מחמירים בכלי אמייל ואינם סומכים על הגעלה רגילה לפסח.
לכן המנהג הרווח הוא להשתמש בכלי מיוחד לפסח ולא להכשיר כלי אמייל ששימש בחמץ חם.
ב
כאשר הבלנדר משמש במשך השנה לטחינת פירות, ירקות ומשקאות קרים בלבד, די בניקוי יסודי.
אם טחנו בו חמץ קר, כגון עוגיות, אין בכך בדרך כלל בליעה מחמת חום, ולכן עיקר הצורך הוא להסיר את החמץ עצמו מכל החורים והחיבורים.
יש לנקות היטב במיוחד את הסכינים, תחתית הסכינים, הגומיות, מקום החיבור למכל והמקומות שקשה להגיע אליהם.
אם השתמשו בו במאכלים חמים או בדברים חריפים, יש לדון לפי אופן השימוש.
אם חלק מן החלקים עשויים פלסטיק ונדרשת להם הכשרה בחום, יש להביא בחשבון את מחלוקת פוסקי אשכנז בדין הכשרת פלסטיק לפסח.
אם הבקבוקים שימשו רק לחלב, מים ותחליפי חלב שאין בהם חמץ, אין בהם מצד עצמם בליעת חמץ.
אם השתמשו בהם בתערובות חמץ חמות, יש להכשירם לפי אופן השימוש ובתנאי שהחומר מסוגל לעמוד בחום ההכשרה.
יש לפרק ולנקות היטב פטמות, הברגות, טבעות ומקומות חיבור.
לבני ספרד: כלי זכוכית די להם בניקוי והדחה יסודית.
לבני אשכנז: אם נבלע בהם חמץ חם, מנהג אשכנז שלא להכשיר כלי זכוכית לפסח.
לבני ספרד: ניתן להכשיר לפי דרך תשמישו, אם הוא מסוגל לעמוד בהכשרה הנדרשת.
לבני אשכנז: קיימת מחלוקת בפוסקים אם ניתן להכשיר פלסטיק לפסח. רבים נוהגים להחמיר, ובמקום צורך יש פוסקים המתירים כאשר הפלסטיק עומד בחום ואינו סדוק.
ג
כלי זכוכית אינם בולעים לפי פסיקת מרן השולחן ערוך.
לכן די לשטוף ולנקות היטב, ואין צורך בהגעלה.
אם השתמשו בגביע בחמץ חם, מנהג אשכנז להחמיר בכלי זכוכית ואין הגעלה מועילה להם לפסח.
אם רוב השימוש היה בצונן בלבד, הדין קל יותר, ובכלי שתייה יש פרטים נוספים בדברי הרמ״א והמשנה ברורה.
גריל שהמאכל נצלה עליו ישירות ללא רוטב משמעותי נחשב שימוש בחום יבש.
אם צלו עליו חמץ ממש, הכשרו בדרך של ליבון ולא הגעלה.
אם משטחי הגריל אינם מסוגלים לעמוד בליבון הנדרש, אין להכשירם באמצעות חימום חלש יותר רק משום שחוששים שיתקלקלו.
ד
לפסיקת הרב עובדיה יוסף, כלי דורלקס דינם ככלי זכוכית.
די בניקוי והדחה יסודיים, ואין צורך בהגעלה.
דורלקס נידון ככלי זכוכית.
אם השתמשו בו בחמץ חם, אין להכשירו בהגעלה לפסח לפי מנהג אשכנז.
אם מניחים עליו רק כלים קרים – די בניקוי יסודי.
אם מניחים עליו במשך השנה סירים ומאכלי חמץ חמים, יש לדון לפי חומר המשטח ואופן השימוש.
במשטח אבן טבעית או נירוסטה ניתן בדרך כלל להכשיר בעירוי מים רותחים לאחר ניקוי יסודי.
במשטחים סינתטיים ומרוכבים יש מחלוקת בין הפוסקים וגופי הכשרות, ובחלק מן החומרים נוהגים להחמיר ולכסות את המשטח לאחר הניקוי.
ה
אין צורך שכל הכלי ייכנס בבת אחת לתוך מי ההגעלה.
אפשר להגעיל חלק אחד ולאחר מכן להפוך ולהגעיל את החלק השני, ובלבד שבסופו של דבר כל המקומות הזקוקים להכשרה עברו הגעלה כדין.
ז
מרן השולחן ערוך פוסק שכלי זכוכית אינם בולעים.
לכן אפילו השתמשו בהם בחמין:
מנקים ושוטפים היטב – ומותר להשתמש בהם בפסח.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף דין זה כולל גם פיירקס ודורלקס.
הרמ״א פוסק שמנהג אשכנז להחמיר בכלי זכוכית, ואף הגעלה אינה מועילה להם כאשר השתמשו בהם בחמץ חם.
זהו אחד ההבדלים המרכזיים בין פסיקת ספרד לאשכנז בדיני הכשרת כלים.
ח
כלי חרס שבלע חמץ בחום אינו יוצא מידי בליעתו בהגעלה רגילה.
לכן כלי חרס ששימש לחמץ בחמין יש להצניע במשך הפסח ולא להשתמש בו.
חז״ל אמרו:
“התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם.”
נוהגים להחמיר גם במקרים מסוימים של שימוש בכלי שני, ולכן יש להימנע מלהשתמש בפסח בכלי חרס שנבלע בו חמץ חם גם כאשר השימוש לא היה בכלי ראשון.
כלי חרסינה ופורצלן נידונים בדרך כלל ככלי חרס.
אם השתמשו בהם בחמץ חם, אין להם הכשר רגיל בהגעלה.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף:
מנקים את החצובות היטב.
מערים עליהן מים רותחים מכלי ראשון.
בכך הן מוכשרות לפסח.
הרמ״א פוסק שחצובה צריכה ליבון.
לכן מנקים אותה היטב ועושים ליבון מתאים. יש המשתמשים בחצובות מיוחדות לפסח או מכשירים את הישנות בחום גבוה בדרך המתאימה להן.
ט
טוסטר שבו פרוסות הלחם נמצאות ישירות מול גופי החימום ומשאירות פירורי חמץ רבים הוא מן הכלים הקשים ביותר להכשרה.
החמץ נמצא בתוכו בחום יבש, ולפיכך ההכשר העקרוני הוא ליבון.
מאחר שקשה מאוד לנקות את כל הפירורים מתוך גוף הטוסטר, ובנוסף המכשיר עלול להיהרס בליבון הנדרש, אין להכשיר טוסטר לחם רגיל לפסח.
יש להשתמש בטוסטר מיוחד לפסח.
טוסטר אובן דומה ביסודו לתנור קטן.
אם ניתן לנקותו באופן מוחלט מכל פירורי החמץ, יש מקום להכשירו בדרך הדומה להכשרת תנור: לאחר עשרים וארבע שעות ללא שימוש, מפעילים אותו בחום המרבי.
התבניות והרשתות שעליהן נאפה חמץ ישירות הן דין נפרד, מפני שבליעתן בחום יבש.
אם אי אפשר לנקות את הטוסטר אובן בצורה מוחלטת או לבצע את ההכשרה הדרושה, עדיף שלא להשתמש בו בפסח.
גופי כשרות ופוסקים אשכנזיים רבים מחמירים מאוד בטוסטר אובן.
מפני שקשה לנקותו לחלוטין והוא משמש לחמץ ממש בחום יבש, המנהג הרווח הוא שלא להכשירו לפסח אלא להשתמש במכשיר נפרד.
כ
כלי שרוב שימושו הוא ככלי שני – כלומר המאכל החם מועבר לתוכו מכלי ראשון – הכשרו יכול להיעשות בהתאם לאופן שימושו.
לכן צלחות וכפות שרוב שימושן בכלי שני יכולות מעיקר הדין להיות מוכשרות בדרך זו.
עם זאת, הגעלה בכלי ראשון מועילה בוודאי והיא פשוטה יותר בסכו״ם וכלי מתכת.
נוהגים לחשוש גם לשימוש החמור יותר שנעשה בכלי מפעם לפעם.
לכן בכלי שיש חשש שלעיתים השתמשו בו בכלי ראשון, כגון כפות וקערות, נוהגים להגעיל בכלי ראשון.
כלי עץ ניתנים להכשרה.
אם בלעו באמצעות מים רותחים – הגעלה.
אם השתמשו בהם בצונן – ניקוי והדחה.
ההכשרה מועילה בתנאי שניתן לנקות את הכלי היטב מכל חמץ ממשי.
אם יש חריצים עמוקים או מקומות שלא ניתן לנקותם, יש להסיר תחילה את החמץ.
כלי אבן ניתנים להכשרה.
דרך הכשרתם נקבעת לפי דרך השימוש והבליעה.
מ
מחבת שמטגנים בה באמצעות שמן, לעניין חמץ בפסח, ניתן להכשירה בהגעלה לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף.
זאת משום שיש כאן גם את צד “היתרא בלע”.
לעניין שאר איסורים הדין עשוי להיות חמור יותר.
כאשר מדובר בטיגון במעט שמן והמאכל נוגע ישירות במחבת, נוהגים להחמיר יותר משום שהשימוש דומה לצלייה.
במקרה כזה יש צורך בליבון ולא בהגעלה בלבד.
כאשר מדובר בטיגון עמוק בכמות שמן גדולה, הדין עשוי להיות קל יותר ויש לדון לפי צורת השימוש.
מחבת שהדרך להשתמש בה כמעט ללא שמן, והמאכל נצלה ישירות על המתכת, נידונה ככלי של חום יבש.
לכן הגעלה בלבד אינה מספיקה.
יש צורך בליבון המתאים לדרך הבליעה.
אם המחבת אינה יכולה לעמוד בחום הנדרש, אין להכשירה לפסח באמצעות הכשרה חלשה יותר.
לפי ילקוט יוסף ניתן להכשיר מדיח כלים לפסח.
יש:
לנקות היטב את המדיח.
לנקות את המסננים מכל שיירי מזון.
לוודא שאין חמץ בחריצים ובפתחי הניקוז.
להפעיל את המדיח כשהוא ריק בתוכנית חמה עם חומר ניקוי.
לאחר מכן ניתן להשתמש בו בפסח.
במדיחי כלים קיימת מחלוקת מעשית גדולה.
גופי כשרות אשכנזיים רבים מחמירים במדיחים מודרניים שבהם חלקי פלסטיק, משאבות וצינורות שאינם ניתנים לניקוי ולהכשרה מלאה.
לכן אין להסתמך על הפעלה ריקה בלבד ללא הוראה הלכתית המתאימה לדגם המדיח ולמנהג המשפחה.
אם המיחם משמש אך ורק למים, בדרך כלל אין בו בליעת חמץ.
אם במהלך השנה מניחים על המכסה פיתות, בורקסים, עוגות או מאכלי חמץ חמים, הוא זקוק להכשרה.
יש לנקות היטב גם אבנית ומקומות שבהם עלול להימצא חמץ ממשי.
את המכסה והחלקים שבאו במגע עם חמץ חם יש להכשיר לפי דרך הבליעה.
לפי ילקוט יוסף ניתן להכשיר מיקרוגל רגיל.
דרך ההכשרה:
מנקים את המיקרוגל היטב.
לא משתמשים בו בחמץ חם במשך עשרים וארבע שעות, כשאפשר.
מניחים בתוכו כלי מים עם מעט חומר ניקוי.
מפעילים עד שנוצרים אדים רבים המכסים את הדפנות.
נכון להשתמש בפסח במאכלים כשהם מכוסים.
פוסקים אשכנזיים רבים מתירים הכשרת מיקרוגל רגיל במקרים המתאימים לאחר ניקוי יסודי, המתנת עשרים וארבע שעות והרתחת מים עד שהאדים ממלאים את חלל המכשיר.
את מגש הזכוכית אין להכשיר כמגש זכוכית רגיל, ולכן מחליפים אותו או מכסים אותו במשטח מתאים.
מי שנוהג שלא להכשיר פלסטיק לפסח צריך להביא בחשבון גם את חומר דפנות המיקרוגל.
במכשיר שיש בו גוף חימום המשמש להשחמה, צלייה או אפייה, אין די בהכשרת אדים בלבד.
יש להתייחס אליו גם כדין תנור.
כאשר חלקי המכשיר אינם מגיעים לחום הדרוש להכשרה או שאינם ניתנים לניקוי מלא, אין אפשרות להכשירו בדרך חלשה יותר.
יש לפרק את המכונה ככל האפשר.
יש לנקות היטב:
סכינים.
חורים.
דיסק מחורר.
הברגות.
חריצים.
לאחר מכן מגעילים את החלקים הזקוקים להגעלה.
לגבי החלק המחורר נכון להעבירו באש באופן שיבטיח שלא נותרו בתוכו פירורי חמץ.
אם המכונה שימשה רק לקפה כשר ולמים, בדרך כלל אין בה חמץ ממש.
יש לנקות אותה היטב ולהפעיל מחזור של מים חמים ללא קפה.
אם מקציף החלב שימש במשקאות שיש בהם חשש חמץ, כגון משקאות שיבולת שועל שאינם כשרים לפסח, יש לנקות ולהכשיר גם את מערכת הקיטור.
במכונות מורכבות יש לבדוק את מבנה הצינורות ואת הוראות היצרן, משום שלא בכל מכונה ניתן להגיע לכל המקומות.
במכונות שיש בהן חלקי פלסטיק וצינורות צרים, קיימות חומרות נוספות.
במכונות מסוימות יש המתירים לאחר ניקוי, המתנת עשרים וארבע שעות והעברת מים חמים במערכת, אך אין היתר גורף לכל דגם.
אם השימוש במשך השנה הוא במאכלים קרים בלבד, די בניקוי יסודי.
יש לפרק את המכשיר ולנקות היטב:
סכינים.
דיסקים.
מכסה.
ציר.
גומיות.
מקומות שבהם עלולים להישאר פירורים.
אם טחנו בו עוגיות או חמץ אחר כשהכול קר, אין בכך לבדו בליעה בחום, אבל יש חשיבות גדולה לניקוי מוחלט של החמץ הממשי.
אם משתמשים במכשיר גם במזון חם או חריף – יש לדון לפי צורת השימוש.
אם חלקים העשויים פלסטיק זקוקים להכשרה בחום, הדבר תלוי במחלוקת פוסקי אשכנז בדין פלסטיק.
נ
נינג׳ה המשמש כבלנדר בלבד דינו ככל בלנדר.
אם משתמשים בו בפירות, ירקות ומשקאות קרים – די בניקוי יסודי.
אם משתמשים בו גם במאכלי חמץ, יש לפרק ולנקות היטב את כל החלקים.
אם נעשה שימוש במזון חם או חריף, יש לדון לפי פרטי השימוש.
אם נדרשת הכשרה של חלקי פלסטיק, יש להביא בחשבון את מחלוקת פוסקי אשכנז בדין זה.
כאשר צולים בו מאכלים או אופים בו חמץ, הבליעה נעשית בחום יבש.
לכן משטחי הצלייה והתבניות נידונים כדין גריל ותבניות.
אם הונח עליהם לחם, פיתה או חמץ ממש, ההכשר עלול לדרוש ליבון משמעותי.
אם הציפוי אינו מסוגל לעמוד בליבון הנדרש – אין אפשרות להכשירו בדרך חלשה יותר.
ס
סיר שמבשלים בו על גבי האש עם מים או רוטב:
הכשרו בהגעלה בכלי ראשון.
אין די בעירוי מבחוץ.
לפני ההגעלה יש לנקות היטב את הסיר מכל שומן, לכלוך וחמץ ממשי.
לכתחילה יש להמתין עשרים וארבע שעות קודם ההגעלה.
סיר לחץ צריך הגעלה בכלי ראשון.
גם המכסה, השסתומים, הידיות והגומי צריכים ניקוי והכשרה בהתאם לחומרם ואופן שימושם.
אין להסתפק בעירוי מכלי ראשון בלבד.
אם קיימים חלקי גומי או פלסטיק שאינם ניתנים להכשרה לפי המנהג, עדיף להחליפם.
כפות, מזלגות וסכינים ממתכת אפשר להגעיל.
הדרך הפשוטה והטובה היא להכניסם למים רותחים בכלי ראשון.
יש לנקות היטב ידיות, חריצים ומקומות חיבור.
נוהגים להגעיל סכו״ם בכלי ראשון גם כאשר רוב השימוש בו הוא בכלי שני, משום שחוששים לשימוש חמור יותר שנעשה בו לעיתים.
אם הידיות עשויות פלסטיק, יש להביא בחשבון גם את מחלוקת הפוסקים בעניין הכשרת פלסטיק לפסח.
פ
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף, פיירקס דינו ככלי זכוכית.
לכן די בניקוי ובהדחה יסודית, גם כאשר הכלי משמש לבישול בחום.
פיירקס נידון ככלי זכוכית.
כלי פיירקס ששימש לחמץ חם אינו מוכשר בהגעלה רגילה לפסח לפי מנהג אשכנז.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף:
מנקים את הפלטה היטב מכל חמץ ממשי.
מנתקים אותה מן החשמל.
מערים עליה מים רותחים מכלי ראשון.
יש לבצע זאת בזהירות רבה ולא להחזיר את הפלטה לחשמל לפני שהתייבשה לחלוטין.
נוהגים להחמיר יותר.
יש לנקות את הפלטה היטב, להפעיל אותה בחום המרבי לזמן מתאים, ובמקרים רבים גם לכסותה בנייר כסף עבה או בכיסוי מתאים לפסח.
יש להיזהר שלא ליצור סכנת התחממות או שריפה.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף, כלי פלסטיק ניתנים להכשרה.
כדרך תשמישם כך הכשרם.
כלי ששימש בכלי ראשון – בהכשרה המתאימה לכך.
כלי שעירו לתוכו – בעירוי.
כלי ששימש בצונן – בניקוי והדחה.
אם הכלי אינו מסוגל לעמוד בחום הנדרש, אי אפשר לבצע הכשרה חלשה יותר רק כדי שלא ייהרס.
בדין פלסטיק קיימת מחלוקת.
רבי משה פיינשטיין החמיר שלא להכשיר חומרים סינתטיים לפסח.
פוסקים אחרים התירו להכשיר פלסטיק כאשר הוא מסוגל לעמוד בחום ההכשרה ואינו סדוק.
לכן רבים מבני אשכנז נוהגים שלא להכשיר כלי פלסטיק לפסח, ובמקום צורך יש על מי לסמוך להקל לאחר שאלת חכם.
פורצלן נידון בדרך כלל כדין כלי חרס.
כלי פורצלן ששימש בחמץ חם אינו מוכשר בהגעלה רגילה.
צ
צלחות מתכת או פלסטיק: אם רוב שימושן הוא על ידי מזיגת אוכל חם מן הסיר, מכשירים בעירוי מכלי ראשון.
צלחות זכוכית: די בניקוי והדחה.
צלחות חרס או פורצלן: אם השתמשו בהן בחמץ חם אין להן הכשר רגיל בהגעלה.
צלחות זכוכית: אם השתמשו בהן בחמץ חם, אין מכשירים אותן לפסח.
צלחות מתכת: נוהגים לחשוש גם לשימוש חמור יותר שנעשה בהן לעיתים, ולכן לעיתים יידרש כלי ראשון.
צלחות חרס או פורצלן: אינן ניתנות להכשרה רגילה בהגעלה.
ק
אם משתמשים בקומקום רק להרתחת מים, אין בו בדרך כלל בליעת חמץ.
די לנקות את הקומקום מבחוץ ואת הפיה והמכסה.
אם הכניסו לתוכו חמץ או השתמשו באדים שלו לחימום חמץ באופן שיצר מגע ממשי, הדין משתנה לפי צורת השימוש.
קערת מתכת או פלסטיק שמערים לתוכה מזון חם ישירות מן הסיר – הכשרה בעירוי מכלי ראשון.
קערה שמשמשת רק למזון קר – ניקוי והדחה.
קערת זכוכית – ניקוי והדחה בלבד.
בקערות מתכת נוהגים להחמיר ולהגעיל בכלי ראשון, מפני שלפעמים משתמשים בהן באופן חמור יותר.
קערת זכוכית ששימשה בחמץ חם אינה מוכשרת לפסח בהגעלה.
ר
רשת שעליה הונח חמץ ישירות דומה לכלי צלייה.
אם המאכל הונח עליה ישירות, היא זקוקה לליבון.
אם במשך השנה כל האוכל נמצא תמיד בתוך תבניות והרשת משמשת רק להחזקתן, דינה קל יותר ויש לדון לפי השימוש בפועל.
ש
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף:
מנקים את השיש היטב.
מערים עליו מים רותחים מכלי ראשון.
בכך הוא מוכשר לפסח.
יש המחמירים לכסותו גם בנייר כסף או בכיסוי אחר, אך אין זו חובה מעיקר הדין לפי הפסיקה הספרדית.
יש להבחין לפי חומר השיש.
גרניט טבעי, שיש טבעי ונירוסטה: ניתן להכשיר בעירוי מים רותחים לאחר ניקוי יסודי והמתנת עשרים וארבע שעות.
יש הנוהגים להשתמש גם באבן מלובנת כדי שהמים ירתחו על פני המשטח.
משטחים סינתטיים ומרוכבים: קיימת מחלוקת בין הפוסקים וגופי הכשרות, ולכן בחלקם נוהגים לכסות את המשטח לאחר ניקוי.
משטח קרמי: נוהגים שלא להכשירו אלא לכסותו.
אם אוכלים עליו במשך השנה כשהוא מכוסה במפה, די בניקוי יסודי ובפריסת מפה נקייה לפסח.
אם מניחים מאכלי חמץ חמים ישירות על השולחן, נכון לערות עליו מים רותחים אם החומר מסוגל לעמוד בכך.
אם העירוי עלול לקלקל את השולחן, מנקים אותו היטב ומכסים במפה או בכיסוי מתאים.
שעוונית שלמה ללא סדקים שנעשה בה שימוש במאכלים חמים אפשר להכשיר בעירוי מים רותחים, כאשר החומר מסוגל לעמוד בכך.
אם יש בה חריצים וסדקים שבתוכם מצטבר חמץ, עדיף להשתמש בשעוונית מיוחדת לפסח.
מכיוון ששעוונית עשויה בדרך כלל מחומרים סינתטיים, דינה תלוי גם במחלוקת לגבי הכשרת פלסטיק.
לנוהגים שלא להכשיר פלסטיק לפסח, יש להשתמש בשעוונית מיוחדת לפסח.
ת
תבנית שאופים עליה חמץ בולעת בדרך כלל בחום יבש.
לכן עיקר דינה הוא ליבון.
כיוון שתבניות ביתיות רבות מצופות בחומרים שעלולים להיהרס בליבון חמור, ברוב הבתים הפתרון הפשוט והנכון הוא להשתמש בתבניות מיוחדות לפסח.
בתבנית שבה השתמשו עם כמות שמן משמעותית קיימים צדדים נוספים להקל במקרים מסוימים, אך אין ללמוד מכך היתר כללי לכל תבנית אפייה.
לפי פסיקת מרן הרב עובדיה יוסף ניתן להכשיר תנור חשמלי רגיל לפסח.
דרך ההכשרה:
מנקים את התנור היטב מכל שומן ופירורי חמץ.
מקפידים במיוחד על הפינות והמסילות.
אין משתמשים בו בחמץ במשך עשרים וארבע שעות.
מפעילים אותו כשהוא ריק בחום הגבוה ביותר.
משאירים אותו בחום המרבי במשך כשעה.
התבניות אינן מוכשרות בכך, ויש להכשירן בנפרד לפי דינן או להשתמש בתבניות מיוחדות לפסח.
בתנור בעל ניקוי עצמי בחום גבוה ניתן להפעיל מחזור ניקוי עצמי מלא.
בתנור רגיל שאינו בעל ניקוי עצמי קיימת מחלוקת.
יש פוסקים המתירים לאחר ניקוי יסודי, המתנת עשרים וארבע שעות והפעלת התנור בחום הגבוה ביותר למשך כשעה.
לעומתם יש המחמירים ודורשים הכשרה חזקה יותר או כיסוי והפרדה מתאימים.
לכן יש לנהוג לפי הפסיקה המקובלת במשפחה או הוראת הרב.
אם התרמוס משמש רק למים חמים – בדרך כלל אין בו בליעת חמץ.
אם הכניסו לתוכו במשך השנה משקאות או מאכלים שיש בהם חמץ, ההכשר נקבע לפי החומר ומידת החום.
לבני ספרד: דינו ככלי זכוכית, ודי בניקוי יסודי.
לבני אשכנז: אם נעשה בו שימוש חם בחמץ, אין להכשירו בהגעלה לפסח.
לבני ספרד ואשכנז: אם נבלע בו חמץ חם, יש להכשירו בהתאם לדרך שימושו.
מקרר ומקפיא
מאחר שהשימוש הרגיל בהם הוא בצונן, אין צורך בהגעלה.
יש:
להוציא את המזון.
לנקות היטב מדפים ומגירות.
להוציא פירורים מן החריצים.
לנקות גומיות ודפנות.
לאחר הניקוי ניתן להשתמש בהם בפסח.
כיור
גם אם הכיור עשוי חרסינה, לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף אפשר להכשירו לפסח בעירוי מים רותחים.
יש:
לנקות היטב.
להמתין כשאפשר שלא יהיה בו שימוש חם לפני ההכשרה.
לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון.
יש הנוהגים לערות שלוש פעמים.
יש המחמירים להניח בתוך הכיור משטח או כיור פלסטיק נוסף, אך הדבר אינו מעיקר הדין בפסיקת הספרדים.
יש להבחין בין סוגי הכיורים.
כיור נירוסטה: ניתן להכשיר. מנקים היטב, אין משתמשים בו בחם במשך עשרים וארבע שעות, ולאחר מכן מערים מים רותחים על כל חלק וחלק של הכיור, לרבות פתח הניקוז.
כיור חרסינה או קרמיקה: אינו ניתן להכשרה לפסח. מנקים אותו היטב ולאחר מכן משתמשים בכיורית נפרדת או בכיסוי מתאים.
הכלל לפני שמכשירים מכשיר שאינו מופיע באינדקס
יש לבדוק ארבעה דברים:
1. מה נבלע בו?
חמץ, בשר, חלב או איסור אחר.
2. באיזו דרך נבלע?
צונן, עירוי, בישול בנוזל, טיגון או חום יבש.
3. ממה הכלי עשוי?
מתכת, פלסטיק, זכוכית, חרס וכדומה.
4. האם אפשר לנקות ולהכשיר אותו בדרך הנדרשת?
ומתוך הנתונים הללו מגיעים לדרך ההכשרה על פי הכלל:
“כבולעו כך פולטו”.
בפסיקת מרן השולחן ערוך יש משקל מרכזי לרוב תשמישו של הכלי.
הרמ״א מביא בכמה מקומות את מנהג אשכנז לחשוש גם לשימוש החמור יותר שנעשה בכלי מפעם לפעם.
לכן כלי שרוב שימושו בכלי שני אך לעיתים משמש בכלי ראשון עשוי להזדקק להכשרת כלי ראשון.
וכן כלי שרוב שימושו בצונן עשוי להצריך הכשרה נוספת כאשר לעיתים משתמשים בו בחמין.
הערה חשובה – פסח לעומת שאר איסורים
יש להבדיל בין הכשרת כלי לפסח לבין הכשרת כלי שנטרף באיסור.
בכמה מקרים הדין בפסח עשוי להיות קל יותר משום שהחמץ נבלע בכלי בזמן שהיה עדיין מותר באכילה – “היתרא בלע”.
לכן אין ללמוד אוטומטית מדין מחבת או כלי לפסח לדין כלי שנבלע בו בשר טרף, בשר וחלב או איסור אחר.
לדוגמה, מחבת שטיגנו בה איסור יכולה להזדקק לליבון, בעוד לעניין חמץ לפני פסח יש דעות ומצבים שבהם ניתן להקל יותר.
מקורות עיקריים
במדבר לא, כב–כג – פרשת כלי מדין.
עבודה זרה עה ע"ב–עו ע"ב – מקור דיני הגעלה וליבון.
פסחים ל ע"ב – יסוד “כבולעו כך פולטו”.
רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פרק יז.
שולחן ערוך אורח חיים סימנים תנ"א–תנ"ב.
רמ"א אורח חיים סימנים תנ"א–תנ"ב – מנהגי בני אשכנז בדיני הכשרת כלים.
משנה ברורה סימן תנ"א ושער הציון – רוב תשמישו, כלי שני, זכוכית, כלי חרס ושאר דיני ההכשרה.
שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ"א.
חזון עובדיה – פסח – דיני הגעלת והכשרת כלים.
שו"ת יביע אומר – דיני כלי זכוכית, כלי איסור והכשרת כלים.
שו"ת יחוה דעת, ובכללם חלק א סימנים ו–ח וחלק ב סימן סג.
הליכות עולם, חלק א – דיני הכשרת כלים וכלי זכוכית.
ילקוט יוסף, הלכות פסח סימנים תנ"א–תנ"ב – דיני הגעלת כלים והכשרת המטבח לפסח.
אגרות משה – דיני חומרים סינתטיים והכשרת כלים בפסיקת אשכנז.
OU Kosher – Kashering Guidelines – הנחיות מעשיות להכשרת מטבח ומכשירי חשמל.
STAR-K – Preparing & Kashering the Pesach Kitchen – הנחיות מעשיות לכיריים, אינדוקציה, שיש, כיורים, זכוכית ומכשירי מטבח.
