ישתבח שמך לעד מלכנו

"יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵ-ל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה ה' אֱלֺקֵינוּ וֵאלֺקֵי אֲבוֹתֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֺלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֵ-ל מֶלֶךְ גָּדוֺל בַּתִּשְׁבָּחוֺת, אֵ-ל הַהוֺדָאוֺת אֲדוֺן הַנִּפְלָאוֺת, הַבּוֺחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֺלָמִים".

שאלה

בתפילה זו מוזכרים שבחים ותארים רבים של הקדוש ברוך הוא. הבולט שבהם הוא תואר המלכות, שנזכר חמש פעמים בהטיות שונות, שלש פעמים 'מלך', פעם אחת 'מלכנו', ופעם אחת 'מלכות'. מדוע נעשה שימוש רב כל כך בתואר זה דווקא בברכה זו?