"כי המצווה הזאת" – תשובה אינה רחוקה מן האדם

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא" (דברים ל, יא).

המפרשים דנים בשאלה מהי "המצווה הזאת" שעליה מדבר הפסוק. יש שפירשו שהכוונה למצוות התשובה, המוזכרת בפסוקים הקודמים, ויש שפירשו שהכוונה לכל התורה כולה. שני הפירושים מובאים ברמב"ן ובכלי יקר, והרמב"ן מעדיף את הפירוש שהכוונה היא לתשובה.

אולם אם "המצווה הזאת" היא מצוות התשובה, יש להבין את המשך הפסוק: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יב–יד). מה פירוש הדבר ביחס לתשובה? מדוע היינו חושבים שמצוות התשובה היא "בשמים" או "מעבר לים"?

הכלי יקר מבאר זאת על פי דברי הגמרא ביומא (פו ע"ב):