מצוות התשובה – תיקון החטא או תיקון האדם?

ישנה שאלה יסודית שהביא החיד"א: ידוע הכלל ההלכתי ש"אין לוקין על לאו הניתק לעשה". כלומר, כאשר התורה נתנה לצד האיסור מצוות עשה שבאה לתקן אותו, אין לוקים על אותו לאו. כך, למשל, על איסור גזילה אין לוקים, משום שהתורה ציוותה: "והשיב את הגזלה אשר גזל" (ויקרא ה, כג).

והנה, לפי המפרשים הסוברים שמצוות התשובה היא מצוות עשה – וכך עולה מדברי הרמב"ן על הפסוק "כי המצווה הזאת", וכן מדברי הרמב"ם, שפתח את הלכות תשובה במילים: "מצות עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתודה" – לכאורה כל לאו שבתורה צריך להיות מוגדר כ"לאו הניתק לעשה", שהרי לאחר כל חטא יש לאדם מצוות עשה של תשובה.

הרב צבי יהודה קוק זצ"ל יישב את הדברים ביסוד חשוב בהבנת מהותה של התשובה.

"לאו הניתק לעשה" שייך כאשר מצוות העשה נולדת כתוצאה ישירה מן הלאו ובאה לתקן אותו. כך, למשל, מצוות השבת הגזלה קיימת משום שהייתה גזלה; אילולא הגזלה, לא היה מקום למצווה זו באותו אופן. ההשבה היא תיקון ישיר של מעשה הגזלה.