לז | כיצד נוטלים ומברכים על ארבעת המינים?
17.9.2026הלכהזמן קריאה · 3 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהבעת קיום המצווה נוטלים תחילה את הלולב, ההדסים והערבות האגודים יחד ביד ימין [1].
את האתרוג נוטלים לאחר הברכה ביד שמאל [2].
הטעם שמקדימים את הלולב הוא שבאגד הלולב נמצאים שלושה מן המינים, ולכן הוא חשוב יותר מן האתרוג לעניין הקדימה [3].
לכתחילה הסדר הוא:
תחילה ייקח את הלולב האגוד ביד ימין כשהאתרוג עדיין אינו בידו.
יברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב".
ביום הראשון יוסיף גם ברכת "שהחיינו".
לאחר מכן ייקח את האתרוג ביד שמאל, כשהוא עומד כדרך גדילתו, יצמיד אותו ללולב וינענע [4].
כך הברכה נאמרת "עובר לעשייתן" – לפני השלמת קיום המצווה.
אפשר גם לקחת את האתרוג ביד לפני הברכה כשהוא הפוך, כלומר העוקץ כלפי מעלה.
לאחר סיום הברכות יהפוך אותו לדרך גדילתו, כשהעוקץ למטה והפיטם למעלה, וכך יקיים את המצווה [5].
מי שמחזיק את כל ארבעת המינים לפני הברכה יכול לכוון בפירוש שאינו יוצא בהם ידי חובה עד לאחר שיסיים את הברכה.
לאחר הברכה יכוון לצאת וינענע [6].
לכתחילה מברכים ונוטלים את ארבעת המינים בעמידה [7].
בדיעבד, אם אדם נטל אותם או בירך בישיבה – יצא ידי חובה [8].
לאחר הברכה יש לקרב את האתרוג אל הלולב, ההדסים והערבות, כך שיהיו מחוברים בעת הנטילה והנענועים [9].
אין צורך שהאתרוג ייגע דווקא בלולב עצמו, ודי שייגע בהדס או בערבה שבאגד [10].
בדיעבד, אם לא חיברם זה לזה – יצא ידי חובה.
כל ארבעת המינים צריכים להינטל בדרך גדילתם: השורש או מקום החיבור לעץ למטה, והראש למעלה [11].
אם הפך מין מן המינים ונטלו כשראשו למטה – לא יצא ידי חובה.
גם נטילת הלולב לרוחב אינה נחשבת דרך גדילתו ואין יוצאים כך ידי חובה [12].
לכתחילה יש ליטול את כל ארבעת המינים יחד.
בדיעבד, אם כל ארבעת המינים היו לפניו ונטלם בזה אחר זה – יצא ידי חובה [13].
[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קס, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שמז.
[2]. שם.
[3]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קסא, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שמט.
[4]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קס, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שמז, שעז.
[5]. ילקוט יוסף, סימן תרנא סעיף יד.
[6]. שם.
[8]. שם.
[9]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קסב, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שמז, שנב.
[10]. שם.
[11]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קסז, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שמא.
[12]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' שמא.
[13]. ילקוט יוסף, סימן תרנא סעיף מא, חזון עובדיה – סוכות.