טוען…
טוען תוכן…
הלכהאם נרות החנוכה הודלקו כראוי, היה בהם שיעור שמן מספיק והם עמדו במקום שראוי שימשיכו לדלוק בו, המצווה נעשית בעצם ההדלקה. לכן אם אחר כך אחד הנרות כבה באונס, מעיקר הדין אין חובה להדליקו מחדש, אף שטוב לחזור ולהדליק בלי ברכה [1].
כאשר מדליקים בזמן הרגיל צריך שבשעת ההדלקה יהיה בנר שיעור שיכול לדלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים [2]. במשך זמן המצווה אסור להשתמש באור הנרות לצרכים רגילים. לאחר שעבר שיעור המצווה מותר מעיקר הדין להשתמש באורם ואף לכבותם [2].
אסור להשתמש באור נרות החנוכה אפילו שימוש קצר של חול, כגון לבדוק כסף או לקרוא לאורם. גם נרות ההידור שמוסיפים בכל ערב בכלל האיסור [3]. לעומת זאת, השמש הוא נר של חול ומותר להשתמש באורו. מותר גם ללכת לאור נרות החנוכה כדי שלא להיכשל אם החשמל כבה, משום שאין זו נחשבת השתמשות באורם לצורך פעולה מסוימת [3].
אם הנר הודלק במקום ראוי ובשעת ההדלקה היה בו שיעור שמן מספיק, ולאחר מכן נכבה בגלל רוח שנכנסה לפתע, ילד שהפיל את החנוכייה או תקלה אחרת, יצא ידי חובה ואינו חייב לחזור ולהדליק. עם זאת, טוב להדליק שוב בלי ברכה [1].
גם אם לאחר ההדלקה ניסה לתקן את הנר וכיבה אותו בשוגג, מעיקר הדין יצא ידי חובה, וטוב להדליק שוב בלי ברכה. אם כיבה את הנר במזיד בתוך זמן המצווה, חייב לחזור ולהדליקו, אבל אינו מברך שוב [1].
אם העמיד את החנוכייה במקום שבו רוח מצויה נושבת והיה צפוי מראש שהנר לא יחזיק מעמד, ואכן הנר כבה, לא יצא ידי חובה. צריך להעביר את החנוכייה למקום ראוי ולהדליק שוב בלי ברכה [1].
לעומת זאת, מי שמדליק בתוך בית חנוכייה מזכוכית ובשעת ההדלקה הפתח פתוח, ולאחר סיום ההדלקה סוגר אותו כדי להגן על הנרות מן הרוח, יכול לנהוג כך ואין לחשוש שההדלקה פסולה [1].
לאחר שהנרות דלקו את שיעור המצווה, מותר מעיקר הדין לכבותם. אם אין צורך לכבות אפשר כמובן להשאירם עד שיכבו מעצמם, אבל אין חובה להשאיר אש דולקת מעבר לזמן הנדרש כאשר הדבר יוצר חשש בטיחותי [1]. [2].
אם הנרות כבו בתוך חצי השעה ונשאר מן השמן שהיה מיועד לשיעור המצווה, אין להשתמש בשמן הזה לצורך חול. אפשר להשתמש בו להדלקת נרות החנוכה בלילות הבאים, ואם לאחר היום השמיני עדיין נשאר מן השמן שהוקצה למצווה, שורפים אותו בפני עצמו [4].
לעומת זאת, לאחר שהנר כבר דלק את שיעור המצווה, מותר מעיקר הדין להשתמש במה שנותר, משום שההקצאה למצווה הייתה לשיעור הנדרש [2]. מי שרוצה למנוע ספק לגבי שמן או פתילות שעלולים להישאר יכול להתנות מראש בשעת הכנת הנרות שאינו מקצה למצווה אלא את הנדרש לקיומה, ובתנאים המבוארים בפוסקים אפשר ליהנות מן הנותר [4].
אין צורך להחליף את הפתילות בכל ערב. אפשר להשתמש שוב בפתילות שכבר הודלקו, ואדרבה, לעיתים הן אף נדלקות טוב יותר מפתילות חדשות. יש שנהגו להחליף פתילות בכל לילה זכר למקדש, אבל אין זו חובה [5].
משאירים את הנרות במקומם ואינם משתמשים באורם במשך זמן המצווה.
אם נר כבה לאחר שהודלק כראוי, מעיקר הדין אין חובה להדליקו שוב, וטוב להדליק בלי ברכה.
אם הונח מראש במקום שבו היה צפוי שייכבה ואכן כבה, מעבירים למקום ראוי ומדליקים בלי ברכה.
אם כובה במזיד בתוך זמן המצווה, מדליקים שוב בלי ברכה.
לאחר שעבר זמן המצווה מותר מעיקר הדין לכבות.
שמן שנשאר מתוך שיעור המצווה לאחר שהנר כבה מוקדם אינו משמש לצורכי חול.
„כבתה אין זקוק לה” נאמר רק כאשר ההדלקה עצמה הייתה תקינה. אם הנר היה ראוי לדלוק את השיעור ובכל זאת כבה לאחר מכן, המצווה התקיימה. אם כבר בשעת ההדלקה התנאים לא אפשרו לו לדלוק כראוי, צריך לתקן ולהדליק מחדש.
[1]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ה סעיפים א–ב, חזון עובדיה, הלכות חנוכה, בדין „כבתה אין זקוק לה”.
[2]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ב סעיף ב.
[3]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, בדיני „אסור להשתמש לאורה”, שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ג סעיף א.
[4]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ז סעיפים יא–יג, שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע״ז סעיף ד.
[5]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ג סעיף יד.