טוען…
טוען תוכן…
שאלה
נשפך בטעות חלב על כמה כיכרות לחם או לחמניות. האם כל הלחם נאסר?
תשובה
לא בהכרח.
אם נשפך חלב על הרבה כיכרות לחם בטעות ולא בכוונה, אין צורך לאסור את כולן. אפשר להתיר את הלחם באחת משתי דרכים:
לחלק את הכיכרות בין כמה משפחות או אנשים, כך שכל אחד יקבל כמות קטנה שתיאכל באותו יום.
לעשות בלחם סימן ברור ובולט שהוא חלבי, כך שלא יבואו לאוכלו עם בשר.
הסבר
לחם הוא מאכל שאוכלים גם עם בשר וגם עם חלב, ולכן חכמים חששו מאוד לטעות בו. משום כך, לחם שנעשה חלבי צריך להיות בכמות קטנה או בצורה מיוחדת שמוכיחה שהוא חלבי.
אבל יש הבדל בין לחם שלשו אותו מלכתחילה בחלב, לבין מצב שבו לאחר האפייה נשפך עליו חלב בטעות.
ילקוט יוסף מביא במפורש שאם נשפך חלב על הרבה כיכרות לחם, אין לאסור את כולן באופן מוחלט. מאחר שהדבר אירע באונס ולא בכוונה, ניתן לחלק את הכיכרות להרבה בעלי בתים, באופן שכל אחד יקבל שיעור מועט שייאכל באותו היום, או לעשות בכיכרות סימן ברור שיזכיר שהן חלביות.
חשוב להדגיש: אם החלב נגע רק בחלק מסוים מן הכיכר, יש גם דין של מגע חלב בלחם, ומרן השולחן ערוך פוסק שלחם שנגע בו חלב אסור לאוכלו עם בשר.
דוגמה
כד חלב נשפך בטעות על עשר לחמניות לאחר האפייה. במקום לזרוק את כולן, אפשר לחלק אותן בין כמה משפחות כך שכל אחת תקבל כמות שנאכלת באותו יום, או לסמן אותן באופן ברור שהן חלביות.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"א סעיף ג' – צריך להיזהר שלא ייגע חלב בלחם, ואם נגע בו חלב אין לאכול את הלחם עם בשר.
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח סעיף י"ז – אם נשפך חלב על כיכרות לחם רבים מאוד, אפשר לחלק את הכיכרות להרבה בעלי בתים בכמות מועטת שתיאכל בו ביום, או לעשות סימן ברור בכיכרות; והטעם שאין זה דומה לעיסה גדולה שנלושה בחלב הוא שכאן הדבר אירע לאחר האפייה, שלא בכוונה ובאונס.
שו"ת יביע אומר חלק י', בהערות לרב פעלים יורה דעה סימן י"א – מובא בילקוט יוסף כמקור לדין זה.