סב | עבודה ופרנסה בחול המועד

עבודה רגילה

מי שאינו צפוי להפסיד את עבודתו או ממונו אם לא יעבוד בחול המועד – אין לו לעבוד כרגיל רק כדי להרוויח את שכר הימים [1].

יש להשתדל לקחת את ימי חול המועד כחופשה, ובפרט כאשר הדבר אפשרי במסגרת ימי החופשה הרגילים של העובד.

חשש לפיטורים

עובד קבוע שאם לא יבוא לעבודה בחול המועד יש חשש ממשי שיפטרוהו מעבודתו, ואם אינו יכול לקחת חופשה על חשבון ימי החופשה המגיעים לו – רשאי לעבוד, משום שאיבוד מקור הפרנסה נחשב "דבר האבד" [2].

הדבר נכון גם כאשר עדיין אין ודאות שיפוטר, אלא יש חשש ממשי לכך [3].

הפסד שכר של כמה ימים בלבד

עצם העובדה שהעובד לא יקבל שכר עבור ימי חול המועד אינה תמיד מספיקה כדי להתיר מלאכה האסורה.

יש להבחין בין הפסד רווח זמני לבין פגיעה ממשית בפרנסה או במקום העבודה.

בעל עסק עם עובדים קבועים

בעל עסק, מפעל או בית דפוס שיש לו עובדים קבועים שעליו לשלם להם משכורת גם אם העסק יהיה סגור בחול המועד, ויש בכך הפסד משמעותי, יכול הדבר להיחשב "דבר האבד" [4].

במצב כזה רשאי להמשיך להפעיל את העסק כפי הצורך, וטוב שיעשה זאת בצנעה ככל האפשר [5].

פועל שאין לו כדי צורכי החג

פועל עני שאין לו די לצורכי החג רשאי לעבוד בחול המועד כדי להשיג את צרכיו וצרכי בני ביתו [6].

אין מחייבים אותו למכור את כלי ביתו או ללוות כסף כדי להימנע מן העבודה [7].

מקורות והערות

[1]. ילקוט יוסף, סימן תקלז.

[2]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' תקיב.

[3]. ילקוט יוסף, סימן תקלז סעיף ו.

[4]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' תקי.

[5]. שם.

[6]. ילקוט יוסף, סימן תקלז סעיף א.