טוען…
טוען תוכן…
הלכהמסחר שאינו לצורך החג אסור בחול המועד.
לכן אין לקנות ולמכור סחורה לצורך עסקי רגיל כאשר אין בכך צורך המועד או חשש הפסד [1].
אם אדם מחזיק סחורה וקיים חשש שאם לא ימכור אותה בחול המועד יפסיד מן הקרן עצמה – מותר לו למכור אותה משום דבר האבד [2].
לעומת זאת, אם כל החשש הוא שיפסיד רווח אפשרי בלבד, הדבר אינו מתיר מסחר רגיל [3].
אם נוצרה הזדמנות מסחרית מיוחדת שלא תחזור לאחר החג, כגון יום שוק מיוחד או קונים שעומדים לעזוב את המקום, יש אופנים שבהם הדבר נחשב כדבר האבד ומותר [4].
מותר לקנות מזון, בגדים ושאר דברים הנצרכים לשימוש בחול המועד או ביום טוב האחרון [5].
לכן מותר לקנות נעליים חדשות בחול המועד כאשר הן נצרכות לו [6].
מוכרי ירקות ומוצרים שאינם מתקיימים זמן רב רשאים למכור בפרהסיא בחול המועד, שהרי ברור שהקנייה היא לצורך החג [7].
במוצרים הנשמרים לזמן רב, כגון אורז וקטניות, יש לנהוג בצנעה יותר כאשר הדבר אפשרי [8].
בערב שמיני עצרת ושמחת תורה מותר למכור בפרהסיא לצורך יום טוב [9].
מסחר בבורסה מותר כאשר קיים חשש ממשי שהנכס או נייר הערך יאבד מערכו הריאלי אם לא יפעל מיד.
אם אין חשש הפסד כזה, דינו כמסחר רגיל ואסור [10].
[1]. ילקוט יוסף, סימן תקלט סעיף א.
[2]. שם.
[3]. שם.
[4]. ילקוט יוסף, סימן תקלט סעיף ב.
[5]. ילקוט יוסף, סימן תקלט.
[6]. ילקוט יוסף, סימן תקמא סעיף א.
[7].
[8]. שם.
[9]. שם.
[10]. ילקוט יוסף, סימן תקלט סעיף ד.