סג | מסחר, קניות ופתיחת חנויות בחול המועד

סג | מסחר, קניות ופתיחת חנויות בחול המועד | למעשה

מסחר רגיל

מסחר שאינו לצורך החג אסור בחול המועד.

לכן אין לקנות ולמכור סחורה לצורך עסקי רגיל כאשר אין בכך צורך המועד או חשש הפסד [1].

אם אדם מחזיק סחורה וקיים חשש שאם לא ימכור אותה בחול המועד יפסיד מן הקרן עצמה – מותר לו למכור אותה משום דבר האבד [2].

לעומת זאת, אם כל החשש הוא שיפסיד רווח אפשרי בלבד, הדבר אינו מתיר מסחר רגיל [3].

אם נוצרה הזדמנות מסחרית מיוחדת שלא תחזור לאחר החג, כגון יום שוק מיוחד או קונים שעומדים לעזוב את המקום, יש אופנים שבהם הדבר נחשב כדבר האבד ומותר [4].

מותר לקנות מזון, בגדים ושאר דברים הנצרכים לשימוש בחול המועד או ביום טוב האחרון [5].

לכן מותר לקנות נעליים חדשות בחול המועד כאשר הן נצרכות לו [6].

מוכרי ירקות ומוצרים שאינם מתקיימים זמן רב רשאים למכור בפרהסיא בחול המועד, שהרי ברור שהקנייה היא לצורך החג [7].

במוצרים הנשמרים לזמן רב, כגון אורז וקטניות, יש לנהוג בצנעה יותר כאשר הדבר אפשרי [8].

בערב שמיני עצרת ושמחת תורה מותר למכור בפרהסיא לצורך יום טוב [9].

מסחר בבורסה מותר כאשר קיים חשש ממשי שהנכס או נייר הערך יאבד מערכו הריאלי אם לא יפעל מיד.

אם אין חשש הפסד כזה, דינו כמסחר רגיל ואסור [10].

[1]. ילקוט יוסף, סימן תקלט סעיף א.

[2]. שם.

[3]. שם.

[4]. ילקוט יוסף, סימן תקלט סעיף ב.

[5]. ילקוט יוסף, סימן תקלט.

[6]. ילקוט יוסף, סימן תקמא סעיף א.

[7].