טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףאפשר היה לחשוב שכאשר אדם אוכל עוגה ושותה איתה קפה או תה, המשקה טפל לעוגה ולכן ברכת "מזונות" תפטור גם אותו.
לפי פסיקת ילקוט יוסף, אין הדבר כך.
האוכל עוגה ושותה עמה תה או קפה מברך על העוגה "בורא מיני מזונות" ועל המשקה "שהכל נהיה בדברו" [1].
אף שהקפה או התה מלווים את העוגה, האדם מעוניין גם בשתייה עצמה.
אין מדובר בדרך כלל בדבר שנאכל או נשתה רק כדי להעביר טעם חריף או לאפשר את אכילת העוגה.
לכן שני הדברים נחשבים בעלי חשיבות עצמאית וכל אחד טעון את ברכתו.
ילקוט יוסף פוסק שיש להקדים את ברכת "בורא מיני מזונות" על העוגה, לטעום ממנה, ולאחר מכן לברך "שהכל" על התה או הקפה [2].
הקדמת המזונות נובעת מכללי סדר הקדימה שנבאר בהמשך.
יש להבחין בין מצב רגיל של קפה ועוגה לבין מצב יוצא דופן שבו המשקה נשתה באמת רק כאמצעי טכני להעברת מאכל.
דיני עיקר וטפל תלויים במטרת האכילה, ולכן מקרה חריג עשוי להידון אחרת.
אבל במקרה הרגיל של אדם שנהנה מן העוגה ומן הקפה — מברכים על שניהם.
האוכל עוגה ושותה קפה או תה אינו מסתפק בברכת "מזונות".
מברך תחילה "בורא מיני מזונות" על העוגה, טועם ממנה, ולאחר מכן מברך "שהכל נהיה בדברו" על המשקה.
[1] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן ריב סעיף ח, עמ' תקלה — עוגה עם תה או קפה אינם נחשבים בדרך הרגילה עיקר וטפל.
[2] שם — מקדים "מזונות", טועם מן העוגה, ולאחר מכן מברך "שהכל" על המשקה.