עזרה לזולת בשיפור המידות

המטרה הראשונה שבהיתר לספר לשון הרע לתועלת היא לסייע לאדם שעליו מדברים. בקרב רבים רווחת הנטייה להתעלם מהתנהגות בלתי נאותה של זולתם באמתלא של "והתעלמת". הבה נבין תחילה מדוע מתנגדת התורה לגישה כזו של התעלמות.

כל אדם נולד עם מגרעותיו – הוא. תפקידנו בחיים הוא להשתנות ,לגודל, לשאוף לשלמות ולהתעלות רוחנית. כולנו היינו רוצים להשתחרר ממגרעותינו. אנשים אכן חפצים להיות טובים. האתגר הגדול בחיים נוצר על ידי המידות הרעות המסנוורות  אותנו. איננו מצליחים לראות נכוחה את מטרותינו, או שאנו נוטים להצדיק את עצמנו, ולאבד את יכולת ההבחנה בין טוב ורע.

אחת המתנות הגדולות ביותר שבהן ברך אותנו הקב"ה היא החברות: ידידים, בני משפחה, ואנשים הקרובים אלינו דיים כדי שידאגו לנו, אך מאידך מספיק רחוקים כדי לשמור על אובייקטיביות. ההימנעות מדיבור גלוי, מתוכחה הדדית ומהדרכה והכוונה, הן בעצם נישול הדדי של אחד מהכלים החשובים ביותר לצמיחה אישית. אנו חייבים להיות מעורבים, ובשעת הצורך לגייס גם את מעורבותם של אחרים כדי לעזור לאנשים במאבקי החיים. לעמוד מהצד ללא אומר כאשר נדרשת תוכחה – אין זו שמירת הלשון... זהו קיפוחו של הזולת מהאפשרות להגיע לשיפור עצמי.