טוען…
טוען תוכן…
שאלה
ערבבתי בטעות תבשיל חלבי חם בכף בשרית. האם התבשיל נאסר, ומה צריך לעשות עם הכף?
תשובה
אם הכף הבשרית הייתה בת יומה, כלומר השתמשו בה בתוך עשרים וארבע השעות האחרונות בבשר חם בכלי ראשון, צריך לבדוק אם יש בתבשיל שישים כנגד החלק מן הכף שנכנס לתוכו. אם יש שישים – התבשיל מותר, והכף צריכה הכשרה. אם אין שישים – אין לאכול את התבשיל עד בירור פרטני של המקרה.
אם הכף אינה בת יומה, התבשיל מותר בדיעבד, והכף עצמה טעונה הכשרה לפני שחוזרים להשתמש בה כרגיל.
הסבר
מרן השולחן ערוך פוסק שכאשר כף בשרית נכנסת לתבשיל חלבי חם, או להפך, משערים כנגד מה שנכנס מן הכף לתוך התבשיל, ולא כנגד כל הכף. ילקוט יוסף פוסק כך למעשה, וגם בכף מתכת אין מחמירים לחשב יותר מן החלק שנכנס בפועל לתבשיל.
אם הכף אינה בת יומה, הטעם הבלוע בה כבר פגום, ולכן בדיעבד התבשיל מותר. עם זאת, הכף עצמה בלועה כעת מבשר ומחלב ולכן אין להשתמש בה לכתחילה עד הכשרה.
דוגמה
כף בשרית בת יומה נכנסה עד מחציתה לתוך סיר רוטב חלבי רותח. אם יש ברוטב שישים כנגד החלק של הכף שנכנס – הרוטב מותר. את הכף יש להניח בצד ולהכשיר לפני שימוש נוסף.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ד סעיף א – כף בשרית בת יומה שנכנסה לתבשיל חלבי, או להפך: משערים כנגד החלק שנכנס לתבשיל.
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ד סעיף ד – אם הכף אינה בת יומה, הקדירה והתבשיל מותרים, והכף אסורה לשימוש רגיל עד הכשרה.
ילקוט יוסף, הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח, סעיף כ"א; וכן סימן צ"ח סעיפים כ"ד–כ"ה – משערים רק כנגד החלק מן הכף שנכנס בפועל לתבשיל; בכף מתכת אין להחמיר יותר מזה.
הליכות עולם חלק ז', עמ' ס"ד–ס"ו – מקור לפסיקה זו כפי שמובא בילקוט יוסף.