מאת הרב נח וינברג שליט"א13.8.2026מאמרזמן קריאה · 9 דקות1 צפיות
הצחוק נובע מתוך רגש נפשי עמוק. למד להבין את הדינמיקה של הצחוק ותדע כיצד להשתמש בו... ברצינות.
רשימת הקומיקאים היהודיים ארוכה להפליא. התלמוד אומר, שהאמורא הגדול רב – גדול חכמי ארץ ישראל בדורו – היה פותח בבדיחה כל שיעור בנושאים תורניים רציניים, אותם לימד לאלפי תלמידיו. מדוע?
לבדיחות יש כוח למשוך את תשומת הלב ולעורר את המחשבה. צחוק יכול להציל אותנו מעצבות, להחזיר דברים לפרספקטיבה הנכונה ולשמש ככוח הנעה למיצוי הטוב ביותר של החיים.
הנה אחת מהבדיחות האהובות עלי ביותר:
אדם נוהג באופנוע בדרך הררית ומפותלת. לפתע, הוא מאבד שליטה ועף למטה מהמצוק. בזמן שהוא מרחף בין שמים לארץ הוא צועק: "א-לוהים בבקשה תעשה נס ותציל אותי!"
כעבור רגע הוא מרגיש שהחולצה שלו נתפסת בענף בולט והוא מוצא את עצמו תלוי ומתנדנד בין שמים וארץ, מאה מטרים מעל לאדמה ומאה מטרים מתחת לראש הצוק...
אין מוצא מהמצב הזה, אז הוא מרים את העיניים וצועק : "א-לוהים, תעזור לי!"
להפתעתו הוא מקבל תשובה מהשמיים: "האם אתה בוטח בי, בני אהובי?"
"טוב." אומר לו א-לוהים, "עזוב את הענף ואני אתפוס אותך."
האדם חושב לרגע, מסתכל סביב וצועק: "יש כאן מישהו אחר?!"
משמעות הדרך העשרים ואחת – במיעוט שחוק – היא הבנת הדינמיקה של הצחוק ואופן השימוש היעיל בו.
הצחוק הוא חרב פיפיות, חרב בעלת להב כפול וכשמשתמשים בו בצורה לא נכונה (כגון ללעוג לאחרים או לקלות ראש) הוא עלול להיות הרסני.
נפתח בהגדרת המושגים. מדוע אנו צוחקים?
צחוק פורץ כאשר דבר לא צפוי מופיע. פעוטה נועלת את נעליו הגדולות של אביה ואנחנו צוחקים. ראש הממשלה שוכח שורות בנאום שלו ואנחנו צוחקים. כששני אלמנטים מנוגדים פועלים יחד, המפנה הפתאומי תופס אותנו בהפתעה וככל שהוא פחות צפוי, כך הוא יותר מצחיק.
צחוק הוא חלק בלתי נפרד מבריאותנו הרגשית. אינך צריך לצפות בטלוויזיה על מנת להרפות מתחים. אתה צריך להיזכר בבדיחה טובה או להשתמש בחוש ההומור, על מנת לגלות את האבסורד בחיי היומיום ו... 'הוקוס-פוקוס'! אתה מחייך ומסוגל להשתמש באנרגיה חיובית זו לשינוי, לצמיחה ולפעולה למען דבר משמעותי שעליך לעשות.
פרספקטיבה נכונה
האם ראית פעם ילד קטן נופל, נשרט שריטה זעירה ומתחיל לצרוח בדמעות שליש? מה יקרה אם תסתכל על הילד ותגיד לו: "אוי לא! אני חושב שאנחנו מוכרחים לנסוע לבית החולים."
הילד יתחיל לצחוק, משום שהוא מבין ששריטה היא עסק קטן מידי בשביל בית חולים.
חוש ההומור הוא אחד מסימני הבגרות, משום שהוא משקף הבנה של הפרופורציות בחיים – מה באמת חשוב.
צמיחה והתבגרות הן תהליך של לימוד, כיצד לראות את הנושאים השונים בחיים, בהקשר המתאים. איבוד המיקוד והשקיעה הרגשית בדאגות היומיום, הן אנושיות. אנחנו יכולים לצחוק על חיי השגרה כאשר אנחנו מבחינים בפרספקטיבה מעוותת. אדם שנקרע לו השרוך באמצע הדרך, עלול לחשוב שזהו סוף העולם, עד שהוא פוגש במישהו ללא... רגל.
לילדים אין אותו חוש של פרופורציה. הם בוכים על דברים פעוטים וחסרי משמעות ושומרים טינה על דברים קטנים. מבוגר שנוהג באותו אופן, "מישהו דרך על הצל שלי" או "הוא העליב אותי", הוא אדם ילדותי והתנהגותו חסרת פרופורציות.
כאשר תבין עד כמה מגוחך ואבסורדי המצב בו אתה עומד, תתחיל לצחוק בעצמך.
נסה ללעוג להרגלים ולתכונות השליליות שלך. כאשר תבין עד כמה מגוחך ואבסורדי המצב בו אתה עומד, תתחיל לצחוק בעצמך.
לצחוק על הבעיות אין משמעותו להתעלם מהן – התנהגות כזאת עלולה להיות מסוכנת וחסרת אחריות. מובן שעליך להתמודד עם הגורם שהביא אותך לקושי ועצבות, אבל בזמן שאתה שקוע בתוכו, הניסיון להבין ולאבחן את הגורם, עלול להטביע אותך סופית במעמקי היגון הקודר. אם אתה מצליח לצחוק מעצמך, על הדרך בה אתה עושה עסק גדול משטות כל כך פעוטה, תצליח גם ליצור ריחוק מסוים מהבעיה. ממבט מרוחק ומחויך זה, תוכל לצבור אנרגיה, להתבונן על הדברים בפרספקטיבה נכונה ולטפל בגורמים הרציניים והעמוקים יותר שהביאו אותך אל אותו דיכאון.
כל יום אמור להיות חדש ורענן. אל תיכנס אליו עם תחושות בטן מוקדמות. צחוק מסייע לטיהור האווירה, אז 'צא מזה' ותתחיל לצחוק! תיהנה מהחיים! אל תשקע ברחמים עצמיים!
פריקת מתחים
מדוע צוחקים האנשים כשמופיע מולם שד ברכבת השדים בלונה פארק?
משום שצחוק הוא שחרור של מתח תת הכרתי. צחוק מסלק עגמומיות, דאגה, דיכאון, כעס – כל סוגי המתח הקיימים.
אם כן, למה שלא תשתמש בצחוק באופן מודע על מנת לפרוק מתח בחייך ובחייהם של אחרים? המצב בימינו גורם לכולנו לדאוג מהמצב הכלכלי, מפיגועים, ממיסים...
הצחוק משחרר את הקיטור ומרומם אותך. אתה אינך מודע כלל ללחץ הנוראי שבו אתה נמצא כל הזמן, עד שצחוק טוב משחרר אותך ממנו.
כאשר משוחחים עם אדם מתוח, צריך לחייך ולספר בדיחה. האם קרה לך פעם, שבאמצע ויכוח קשה עם חבר, ויכוח מלא ברגשות קשים ותחושות כבדות, פרצת לפתע בצחוק? פתאום קלטת משהו מגוחך בכל העניין. כל הרגשות הרעים נעלמו ואינם ופתאום הבנת עד כמה שטותית הייתה המריבה כולה.
השתמש בכך מתוך מודעות – להפגת כעסים באמצע ויכוח, פשוט התחל לצחוק. איזו המצאה עוצמתית ונחמדה – הצחוק הזה!
אם אתה לחוץ לפני מבחן, צחק על הכול ותגיד: "אז מה אם אכשל? אולי אצליח לכבוש שיא עולמי לציון הנמוך ביותר!" בדיחה מסוג זה תרגיע אותך, ותיתן לך סיכוי רב יותר לעבור את המבחן בהצלחה.
אפילו צחוק מעושה יכול לרומם את הרגשתך ולהרגיע אותך. הזכר לעצמך בדיחה שתגרום לך להתחיל לצחוק. צחוק בזמן, שממש לא בא לך לצחוק, עשוי להיות מצחיק בעצמו.
הצחוק שבשיגעון
כשאנחנו צוחקים על משהו, לא משנה אם מדובר ברעיון, באדם, או בדבר אבסורדי – אנו הורסים אותו ולכן, כמו בכל כלי נשק עוצמתי אחר, עלינו לכוון את הצחוק רק כנגד המטרה הנכונה.
מובן שזה אכזרי לצחוק על אדם מטורף, אבל אין כל רע לצחוק על רעיונות כאלה. לדוגמא: חשוב כמה מגוחכים אנשים שמבזבזים את חייהם במרדף אחר כסף ורכוש חומרי ואינם עוצרים, גם לאחר שהשיגו הרבה יותר ממה שהם צריכים. תצחק על הרע ועל הסגידה לערכים מעוותים ומטופשים. הצחוק ירחיק אותך מערכים שגויים אלה ויציל אותך מהיסחפות אחריהם.
צחק גם על קנאה, קטנוניות ומריבה. בכל פעם שאתה מוצא את עצמך ליד שיגעון, צחק אותו הלאה ממך והוא לא יוכל להשפיע עליך.
צחק על הדרכים המגוחכות בהן אנשים מבזבזים את חייהם. על טיסות ממושכות, בהן מאות אנשים יושבים כשעיניהם מרותקות למסך קטן, צופים בסרט משעמם שאילו ישבו בביתם, לא היו מוכנים לשלם אפילו אגורה שחוקה כדי לצפות בו. האם אין זו דרך מגוחכת לבזבז שעות יקרות ערך של חיים? אדם יכול לנצל זמן זה ללימוד, לחשיבה או לשיחה ערכית.
לא כל צחוק חייב להיות שמח ובכל זאת הוא יספק פרספקטיבה בדיוק באותה המידה. יש מספיק אוכל בעולם על מנת להאכיל את כולם, לפחות במשך העשור הקרוב ובכול זאת דאגתם של מליוני אנשים היא הרעב. מדוע? בגלל פוליטיקה וחמדנות. זה לא הגיוני! הצעד הראשון בשינוי השיגעון הוא לזהות אותו. אנחנו צריכים לצחוק רק בכדי להביא להבנתנו את האבסורדיות שבמצב, על מנת שנוכל לעשות מעשה.
שימוש לרעה בצחוק
שימוש לרעה בכלי הצחוק עלול להיות מסוכן והרסני. הישמר מ:
א. לעג
צחק עם אנשים אך לא עליהם. מי שצוחק על אדם אחר, פוגע עמוק בנשמתו. הלעג מביך אותו וגורם לו להרגיש חסר ערך. "אתה סתם חְנון, אפס מאופס..." לעג הוא הדרך האיומה ביותר לפגיעה באדם אחר. הוא חודר כל שריון ופוגע ישירות בלב.
בפעם הבאה שמשהו "מצחיק" קורה, דאג שלא לכוון את הצחוק על האדם, אלא על הדבר המצחיק שהוא עשה.
באותה מידה לעולם אל תלעג לדאגותיו של השני. הוא לא תמיד יראה את הדברים מאותה נקודת מבט שבה אתה רואה אותם, הצחוק שלך על הבעיות שלו עלול רק להחמיר את המצב (אלא אם יש ביכולתך להביא את האדם לצחוק על אותן בעיות, יחד אתך).
ב. צחוק מוגזם
קלות ראש, מצביעה גם היא לעתים קרובות, על בריחה ממציאות החיים.
צחוק לשם צחוק הוא בריחה. בדיחות לבד, אינן מובילות לאושר, וצחוק מופרז מספק לך אשליה קצרת טווח של שמחה. אתה יכול להעביר שעה – שעתיים נפלאות בקומדיה מוצלחת ומיד אחר כך לחוות תחושת ריקנות אומללה. זאת משום, שעל אף שצחקת בכל הכוח, הצחוק לא נבע ממקור אמיתי והמציאות, בסופו של דבר, תמיד חוזרת...
קלות ראש, מצביעה גם היא לעתים קרובות, על בריחה ממציאות החיים. החיים הם עסק רציני וקלות דעת הורסת את משמעותם. זו הסיבה, שבגללה צחוק מוגזם או קלות ראש שלא במקומה, עלולים להוביל להתנהגות לא מוסרית.
ג. צחוק שלילי
ישנם סוגים מסוימים של צחוק – כמו ציניות, סרקזם או צחוק עצבני – שמעידים על בעיה רגשית עמוקה יותר. בדיחות מלוכלכות או עדתיות בעייתיות במיוחד. הזהר מ"צחוקים שליליים" (גם על עצמך וגם על אחרים) והתרחק מהם ככל האפשר.
ד. מחוץ לתחום
ישנה אמרה ישנה שאומרת: "אף פעם אל תצחק על אמהות ועל א-לוהים." משמעותה של אמרה זו היא – אל תנהג בחוסר נימוס בכך שתצחק על נושאים רציניים.
לעולם אל תתלבש על אידיאליזם, או על הצורך לעזור לאחרים. אם מישהו עוצר את המרדף אחר החומר, על מנת לעזור לאחר, אל תסנן ותגיד "פראיירים לא מתים, רק מתחלפים." בצורה זו אתה מכניס כוח הרסני אל תוך החברה. ויתור ונתינה הם דברים רציניים ועליך להתייחס אליהם בכבוד הראוי.
צחוק וא-לוהים
ברמה עמוקה יותר, הצחוק משקף כיצד א-לוהים יוצר קשר עם עולמו.
"יום הצחוק" היהודי הרשמי הוא חג הפורים. אנו לובשים תחפושות מצחיקות ומתנהגים בצורה טיפשית – מה שמפתיע לאור העובדה, שסיפור המגילה עוסק במצב של כמעט השמדה מוחלטת של העם היהודי!
אבל אז, הסיפור מתהפך באופן מפתיע. בני עמנו עוברים בצורה חדה ממצב שבו היוו מטרה להשמדה, למצב שבו היו לגיבורים מנצחים. המן נתלה והעם היהודי ניצל. היה זה מהפך ניסי של 180 מעלות בגורלם. מי שסבור, שהוא שרוי בסכנה גדולה ולפתע מגלה שהוא מוגן ובטוח, מתחיל לצחוק בהקלה. מי שחושב שהוא חי לבדו בעולם עוין ולפתע מגלה שא-לוהים באמת נמצא אתו – צוחק משמחה.
מי שחושב שהוא חי לבדו בעולם עוין ולפתע מגלה שא-לוהים באמת נמצא אתו – צוחק משמחה.
בני האדם רואים את העולם מנקודת מבט מוגבלת. אנו כבולים לעולם הפיזי של הגוף ולכן אנחנו נאלצים לחיות עם האשליה שמספקת לנו ההתבוננות מבעד לעיני בשר ודם.
הצחוק מספק לנו הזדמנות, להתעלות מעל למגבלה החומרית, שמונעת מאיתנו להבחין בא-לוהים בבהירות רבה יותר. אפילו כשהדברים נראים בכי רע, אפילו כשאנו סובלים – באיזשהו אופן, הכול פועל ומתגלגל לטובתנו – משום שמאחורי הקלעים, ניצב תמיד א-ל רחום וגומל חסד והוא שמנתב את המקרים כולם למעננו ולטובתנו.
זהו סיפורו של העם היהודי.
התלמוד מסביר, שהפסוק בתהילים "אז ימלא שחוק פינו" מדבר על ימות המשיח. מדוע אז ולא עכשיו? משום שהיום, העולם מלא בקנאה, תאוות בצע, אלימות, חוסר סובלנות ומרמה. אנחנו חשדנים כלפי שכנינו וציניים לגבי מנהיגינו. בני אדם הם ערמומיים ומטפסים מעלה על חשבונם של האחרים ובמקום לשתף פעולה זה עם זה, הם מתחרים זה בזה.
אבל בתקופת המשיח, הכול יתהפך. כפי שאומר הנביא: "... וגדי עם נמר ירבץ...ושעשע יונק על חור פתן..." (ישעיה יא). באותו זמן, כשהאמת כולה תתגלה," אז ימלא שחוק פינו".
אילו היינו מרגישים בבהירות מושלמת ומודעים לכך, שהכוח האמיתי בעולם הוא א-לוהים, לא היינו מודאגים ולחוצים כפי שאנחנו.
עם ביטחון מלא בבורא עולם, היינו רגועים לגמרי.
מעלת הצחוק והשמחה
הצחוק - מוטיב מרכזי במחשבה היהודית
אם אכן הצחוק הוא מוטיב מרכזי במחשבה היהודית, מה הופך אותו לכזה? במה חשיבותו?
