ברכה אחרונה | תוך כמה זמן אפשר לברך ברכה אחרונה?
19.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףגם לאחר שאדם התחייב בברכה אחרונה, אי אפשר לדחות אותה ללא גבול.
הברכה קשורה עדיין לאכילה הקודמת, ולכן כאשר המזון כבר התעכל ואין עוד שייכות לאותה אכילה, אי אפשר לברך עליה.
בילקוט יוסף נפסק שמי שאכל ושבע יכול לברך ברכת המזון כל זמן שהוא עדיין שבע מאותה אכילה [1].
כלומר, אין כאן זמן קבוע של שבעים ושתיים דקות כאשר האדם עדיין שבע בפועל מן הסעודה.
כאן הדין שונה.
אם אכל רק כזית פת ולא שבע, ועברו שבעים ושתיים דקות מן האכילה, ילקוט יוסף פוסק שאין לו לברך עוד ברכת המזון [2].
לכן מי שאכל מעט פת צריך להיזהר יותר שלא לדחות את ברכת המזון.
בסעודות גדולות אפשר לשבת כמה שעות.
ילקוט יוסף פוסק שכאשר במשך הזמן ממשיכים לשתות ולאכול פרפראות, פירות ומגדנות, הדבר נחשב כאילו המזון עדיין לא נתעכל, ולכן ניתן לברך ברכת המזון גם לאחר ארבע או חמש שעות [3].
מכאן שאין למדוד את הזמן באופן טכני בלבד בלי להתחשב בהמשך האכילה.
גם בברכות כמו "בורא נפשות" ו"מעין שלוש" יש לברך כל עוד הברכה עדיין שייכת לאכילה ולא עבר שיעור העיכול.
מכיוון שקשה לעיתים לדעת בדיוק מתי עבר שיעור זה, הדרך הנכונה היא לא לדחות את הברכה האחרונה שלא לצורך.
בפרט כאשר האדם יודע שסיים לאכול, נכון לברך סמוך לסיום.
מי שסיים לאכול — לא ידחה את הברכה האחרונה ללא צורך.
בברכת המזון לאחר אכילה לשובע, אפשר לברך כל זמן שעדיין שבע מן הסעודה.
מי שאכל רק כזית פת ולא שבע — לאחר שבעים ושתיים דקות אינו מברך עוד לפי ילקוט יוסף.
בסעודה ארוכה שבה ממשיכים לאכול ולשתות, עצם המשך האכילה יכול לשמר את הקשר לסעודה גם במשך שעות.
[1] ילקוט יוסף, סימן קפד סעיף טז, עמ' ש ותשטז — אכל ושבע, יכול לברך כל עוד הוא שבע מאכילתו.
[2] שם — אכל רק כזית ופחות מכדי שביעה, לאחר שבעים ושתיים דקות אינו מברך.
[3] ילקוט יוסף, סימן קפד סעיף יז, עמ' שא — סעודה הנמשכת כמה שעות עם המשך שתייה ואכילת פרפראות.