אל עליון גומל חסדים טובים | ביאור התארים בברכת אבות
30.8.2026מאמרזמן קריאה · 5 דקות
אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכל | תארים השייכים לאברהם אבינו
האבודרהם מבאר שהתואר "אל עליון" מיוסד על לשון הכתוב שנאמרה אצל אברהם אבינו, "וברוך אל עליון". בסידור אוצר התפילות מבואר שגם שאר התארים הבאים אחריו, "גומל חסדים טובים וקונה הכל", קשורים במיוחד לאברהם, שנאמר אצלו "אל עליון קונה שמים וארץ", וכן מצינו שעניין החסד נזכר ביחס אליו [1].
הדבר מתאים למבנה הכללי של ברכת אבות, שכל עניינה להזכיר את זכות האבות בכלל ואת זכות אברהם אבינו בפרט, עד שחותמים בה "מגן אברהם". משום כך משולבים בברכה תארים השייכים במיוחד למדרגתו ולעבודתו של אברהם [2].
האבודרהם מבאר שלאחר שהזכרנו את שבחי הקב"ה בשלושת התארים "הגדול הגיבור והנורא", אנו אומרים "אל עליון" כדי להדגיש שהוא שליט על כל העולמות ועל כל הכוחות
[3]
.
הרמב"ן מבאר שהתואר "אל עליון" בא להורות שהקב"ה הוא התקיף והנעלה מעל כל הכוחות והמלאכים, וכל מה שנחשב חזק ונשגב בבריאה נמצא תחת שלטונו. הוא "עליון על הכל", בעל היכולת לשנות את מערכות הטבע, הכוכבים והמזלות כרצונו [4].
לפי דרך זו, "אל עליון" פירושו שהקב"ה הוא סיבת כל הסיבות, וכל כוח ומציאות נובעים ממנו ותלויים בו [5].
אל עליון | נעלה מכל השגה
ביאור נוסף הוא שהתואר "עליון" אינו מתייחס רק לשליטתו של הקב"ה, אלא גם לכך שעצמותו נעלית לחלוטין מהשגת הנבראים. אפילו מלאכים ושרפים אינם יכולים להשיג את עצמותו, וכל הכרתנו בו היא רק מצד פעולותיו ומעשיו בעולם [6].
לכן מיד לאחר "אל עליון" אנו אומרים "גומל חסדים טובים". מצד עצמו הקב"ה נעלה מכל תפיסה, אך מצד מעשיו אנו מכירים אותו דרך החסד, ההטבה וההשפעה שהוא משפיע לברואיו [7].
הרב דסלר המחיש ש"עליון" פירושו לא רק מדרגה גבוהה יותר באותו סוג, אלא מציאות מסוג שונה לחלוטין. כשם שאין להשוות כוח אנושי פשוט לכוח הנמצא במישור אחר לגמרי, כך מידותיו וגדולתו של הקב"ה הן מעל כל מושג אנושי [8].
לפי זה, יש שביארו ש"אל עליון" אינו עוד תואר נוסף אחרי "הגדול הגיבור והנורא", אלא הוא ההסבר לכך שאיננו ממשיכים להוסיף תארים. הקב"ה נעלה מכל יכולת השגה ותיאור, ולכן מכאן ואילך אנו עוברים לדבר על מה שמתגלה לנו מצד מעשיו [9].
אל עליון גומל חסדים טובים | הקשר בין שני התארים
לפי הביאור הראשון, הקשר פשוט, מאחר שאין לנו כל השגה בעצמותו של הקב"ה מצד היותו "אל עליון", אנו מכירים אותו באמצעות פעולותיו, ובראשן החסדים שהוא גומל עם ברואיו [10].
ביאור נוסף הובא בשם הגר"ש קלוגר. הקב"ה נקרא "אל עליון" מפני שרק במבט העליון והשלם ניתן לראות שכל הנהגתו היא חסד וטובה. בעולם הזה אדם עלול לראות מאורעות הנראים לו כרעים, אך למעלה מתברר שכל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה. לכן אומרים "אל עליון גומל חסדים טובים", למעלה ניכר תמיד שהחסדים הם טובים בשלמות [11].
גומל חסדים טובים | מדוע "גומל"?
לכאורה היה מתאים יותר לומר שהקב"ה "עושה חסדים", שהרי חסדיו אינם תשלום שמגיע לנו בזכות מעשינו. אולם דווקא המילה "גומל" מבטאת את עומק חסדו [12].
הרב דסלר מבאר שהקב"ה מעניק את שכרו לאדם בדרך של גמול, כאילו האדם זכאי לו וכאילו הקב"ה משלם לו חוב. אף שהכל באמת חסד ומתנת חינם, הקב"ה נותן לאדם תחושה של קבלת שכר על מעשיו, ובכך מסיר ממנו את הבושה של קבלת מתנת חינם [12].
הגר"א לאפיאן מוסיף שזהו הטעם שאומרים "גומל חסדים" ולא "עושה חסדים". הקב"ה עוטף את חסדו בצורה של גמול ושכר, כדי שהאדם יקבל את הטובה בדרך מכובדת וללא "נהמא דכיסופא". בכך חסדיו נעשים "חסדים טובים" במיוחד [13].
מדוע נאמר "חסדים טובים"?
האבודרהם מבאר שחסדי הקב"ה טובים יותר מחסדי האדם. האדם יכול לרצות להיטיב לחברו, אך אין בידו לדעת אם אותה טובה אכן תביא בסופו של דבר תוצאה טובה [14].
עיון תפילה מבאר שזהו עיקר ההדגשה במילים "חסדים טובים". חסדו של אדם עשוי להיראות כטובה בהווה אך לגרום לרעה בעתיד, מפני שהאדם אינו רואה את התוצאות כולן. לעומת זאת, חסדי הקב"ה מכוונים תמיד אל התכלית האמיתית והטובה [15].
כך מבואר גם בשיח יצחק, ש"גומל חסדים טובים" פירושו חסדים שתכליתם טובה. אין בהם מצב של טובה שהופכת לבסוף לרעתו של האדם, אלא הם מכוונים לתוצאה הנכונה והשלמה [16].
נמצא שהמילה "טובים" אינה רק תיאור כללי של חסדי ה', אלא מדגישה שטובתו של הקב"ה שלמה גם מצד התוצאה הסופית, ולא רק מצד מה שנראה לאדם ברגע הנתון.
חסד תמידי
האבודרהם מוסיף שכל הביטויים הללו נאמרים בלשון הווה, מפני שאין מדובר בחסדים שנעשו רק בעבר. הקב"ה גומל חסדים בכל יום ובכל עת, וגם כל שאר הפעולות הנזכרות בברכה הן הנהגה תמידית ומתמשכת [17].
לכן משמעות "גומל חסדים טובים" היא שהקב"ה משפיע תמיד חסדים שאין בהם תערובת של רע, והם מכוונים אל התכלית הנכונה, דבר שאין בכוחו של אדם לדעת ולעשות בשלמות [18].
על דרך הקבלה כתב הבן איש חי שלמילה "גומל" יש גם משמעות של הוצאה, גילוי והצמחה, כמו "ויגמל שקדים". כלומר, הקב"ה מוציא ומגלה את האורות הנקראים "חסדים טובים" וממשיך אותם לבריאה [19].
נמצא שהמילים "אל עליון גומל חסדים טובים" כוללות מהלך שלם. הקב"ה נעלה מכל כוח והשגה, אך אנו מכירים אותו מתוך מעשיו. ומה אנו רואים במעשיו, חסד תמידי, שלם ומכוון לתכלית, הניתן לאדם בדרך מכובדת כאילו הוא גמול על מעשיו. בכך מתגלה שגם כאשר אין האדם מסוגל להבין את הנהגת ה' בשלמות, במבט העליון הכל מכוון לטובה.
[1] אבודרהם, בראשית יד, כ, סידור אוצר התפילות, דובר שלום, בראשית יד, כב, בראשית כד, יב.
[2] על פי המבואר בברכת אבות בענין הזכרת זכות האבות וזכות אברהם אבינו, וחתימת "מגן אברהם".
[3] אבודרהם.
[4] רמב"ן בראשית יד, יח, שמות טו, יא, דברים יח, יג.
[5] קונטרס עבודת התפילה, בשם עבודת תמיד.
[6] סידור הגר"א, שיח יצחק.
[7] סידור אוצר התפילות, דובר שלום.
[8] מכתב מאליהו חלק ג עמ' עד, עמ' פב, קהלת רבה ד, יח.
[9] קדוש ונורא שמו, הקדמה, על פי ברכות לג ע"ב.
[10] סידור הגר"א, שיח יצחק, סידור אוצר התפילות, דובר שלום.
