ברכות אחרונות על פירות ט״ו בשבט | מעין שלוש, בורא נפשות וצירוף פירות

על אילו פירות מברכים „בורא נפשות”?

על פירות אילן שאינם מחמשת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כגון תפוחים, אגסים, אפרסקים, תפוזים, שקדים ואגוזים, מברכים לאחר האכילה „בורא נפשות רבות”, כאשר אכלו מהם שיעור המחייב ברכה אחרונה. כך גם על פירות האדמה, ירקות ומאכלים רבים אחרים שאין להם ברכה אחרונה מיוחדת.[2]

לדוגמה, אדם שאכל תפוח בשיעור כזית מברך לאחריו „בורא נפשות”. וכן אם אכל שקדים או אגוזי מלך בשיעור כזית, מברך „בורא נפשות”. אין הבדל לעניין זה בין פרי שגדל בארץ ישראל לבין פרי שגדל בחוץ לארץ; ברכת „על העץ” נקבעה לחמשת המינים שהתורה ייחדה, ולא לכל פרי הגדל בארץ.

אולם אם אכל יחד פירות משבעת המינים ופירות אחרים, אין למהר לברך „בורא נפשות”, משום שבמקרים רבים ברכת „על העץ” פוטרת גם את הפירות האחרים, כפי שיבואר בהמשך.

כמה צריך לאכול כדי להתחייב בברכה אחרונה?

כדי להתחייב בברכה אחרונה על מאכל, צריך לאכול לפחות שיעור כזית בתוך זמן של כדי אכילת פרס. לפי השיעור המובא בילקוט יוסף, כזית הוא כ־27 גרם, ושיעור כדי אכילת פרס לעניין זה הוא כשבע דקות וחצי. לכן מי שאכל כ־27 גרם פירות בתוך זמן זה, מתחייב בברכה האחרונה המתאימה לסוג הפירות שאכל.[3]

לדוגמה, אדם שאכל כמה תמרים שמשקל בשרם האכיל מגיע לשיעור כזית, בתוך שבע דקות וחצי, מברך „על העץ”. ואם אכל באותו שיעור תפוחים או אגסים בלבד, מברך „בורא נפשות”.

יש לשים לב שהשיעור מתייחס לחלק הנאכל. לכן כאשר אוכלים תמרים, אין לכלול את משקל הגרעין בחישוב הכמות שנאכלה. וכן בפירות שיש בהם קליפות או חלקים שאינם נאכלים, יש לחשב את החלק שנאכל בפועל.

אם אכל פחות משיעור כזית, אינו מברך ברכה אחרונה. וכאשר יש ספק אם אכל שיעור המחייב ברכה, אין לברך מספק, משום שספק ברכות להקל. לכן מי שמתכוון לברך ברכה אחרונה ראוי שיאכל כמות ברורה שיש בה שיעור כזית, ולא יסתפק בכמות גבולית.[3]

מה הדין אם אכל כזית במשך זמן ארוך?

לא די בכך שאדם אכל בסופו של דבר כזית פירות. צריך שהכמות המחייבת תיאכל בתוך הזמן שקבעו חז״ל, הנקרא „כדי אכילת פרס”. אם אדם אכל מעט מן הפרי, הפסיק זמן רב, ולאחר מכן אכל עוד מעט, אין מצרפים את כל הכמויות לברכה אחרונה כאשר לא אכל שיעור כזית בתוך הזמן הנדרש.[3]

לדוגמה, אדם היושב בסדר ט״ו בשבט, אוכל חתיכה קטנה של תפוח, ולאחר עשר דקות אוכל חתיכה נוספת, ולאחר עשר דקות עוד חתיכה, אף שבסך הכול ייתכן שאכל יותר מכזית, אין לברך ברכה אחרונה אם לא אכל שיעור כזית בתוך כדי אכילת פרס.

לכן בסדר הכולל קטעי לימוד ודברי תורה בין אכילת הפירות, ראוי להקפיד לאכול תחילה שיעור ברור של פרי מסוים בתוך הזמן הנדרש, ורק לאחר מכן להמשיך בלימוד ובאכילת שאר הפירות. בדרך זו קל יותר לדעת אם התחייבו בברכה אחרונה.

האם אפשר לצרף כמה פירות משבעת המינים לשיעור כזית?

כן. פירות שונים מחמשת פירות האילן של שבעת המינים מצטרפים זה לזה לשיעור כזית לעניין ברכת „על העץ”. לכן מי שאכל חצי כזית תמרים וחצי כזית תאנים, ובסך הכול אכל כזית בתוך כדי אכילת פרס, מברך „על העץ ועל פרי העץ”. כך גם אם אכל חלק מן השיעור מענבים וחלקו מרימונים או מזיתים.[4]

לדוגמה, אדם שאכל כ־14 גרם תמרים וכ־14 גרם תאנים בתוך הזמן הנדרש, אכל יחד יותר משיעור כזית, ולכן מברך „על העץ”. אין צורך שיאכל כזית שלם ממין אחד דווקא.

הדין הזה שימושי במיוחד בט״ו בשבט, משום שרבים נוהגים לטעום מעט מכמה מיני פירות ולא לאכול כמות גדולה ממין אחד. כאשר כל הפירות שאכל שייכים לחמשת מיני האילן המחייבים ברכת „על העץ”, אפשר לצרפם לשיעור המחייב ברכה.

האם אפשר לצרף כמה פירות רגילים לשיעור כזית?

גם פירות שברכתם האחרונה „בורא נפשות” מצטרפים זה לזה לשיעור כזית. לכן אדם שאכל חצי כזית תפוח וחצי כזית אגס, ובסך הכול אכל כזית בתוך הזמן הנדרש, מברך „בורא נפשות”. וכן אם אכל מעט תפוח, מעט תפוז ומעט אגס, וכל הכמות יחד מגיעה לכזית בתוך כדי אכילת פרס, מברך „בורא נפשות”.[5]

הצירוף אינו מוגבל דווקא לפירות האילן. גם מאכלים שונים שברכתם האחרונה „בורא נפשות”, כגון פירות האדמה ומאכלים אחרים, יכולים להצטרף לשיעור המחייב ברכה, בהתאם לכללי ההלכה.

לדוגמה, מי שאכל חצי כזית תפוח וחצי כזית מלפפון בתוך הזמן הנדרש, מברך „בורא נפשות”, מפני ששניהם מתחייבים באותה ברכה אחרונה.

אולם יש להבחין בין צירוף מאכלים שברכתם האחרונה שווה לבין צירוף מאכלים המחייבים ברכות אחרונות שונות. כאן יש כמה פרטים חשובים, ובייחוד כאשר אחד הפירות הוא משבעת המינים.

אכל חצי כזית תמרים וחצי כזית תפוח – האם מברך ברכה אחרונה?

לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף, מי שאכל חצי כזית מפירות שבעת המינים וחצי כזית מפירות אילן רגילים, כגון תפוח או תפוז, אינו מברך ברכה אחרונה. אין מברך „על העץ”, מפני שלא אכל כזית מפירות שבעת המינים, וגם אינו מברך „בורא נפשות”, מפני שיש ספק אם אפשר לצרף באופן זה את שני סוגי הפירות.[6]

לדוגמה, אדם שאכל כ־14 גרם תמרים וכ־14 גרם תפוחים, ואינו אוכל עוד פירות, אינו מברך ברכה אחרונה. אף שבסך הכול אכל כמות העולה על כזית, אין זו כמות המחייבת ברכה אחרונה לפי כללי הצירוף במקרה זה.

זהו דין חשוב במיוחד בסדר ט״ו בשבט, שבו טועמים לעיתים מעט מכל פרי. לכן מומלץ לאכול שיעור כזית ברור מאחת הקבוצות: או מפירות שבעת המינים, כדי להתחייב בברכת „על העץ”, או מפירות אחרים שברכתם „בורא נפשות”, כדי להתחייב בברכה זו, ולא להסתמך על צירוף של חצי כזית מכל קבוצה כאשר מדובר בפירות האילן.

אכל תמרים ותפוחים בשיעור כזית מכל אחד – כמה ברכות מברכים?

מי שאכל כזית תמרים וכזית תפוחים, מברך בסיום „על העץ ועל פרי העץ” בלבד, ואינו מברך „בורא נפשות” על התפוחים. כך נפסק בשולחן ערוך ובילקוט יוסף, משום שגם התפוחים הם פירות העץ, והם נכללים בברכת „על העץ” שנאמרת על פירות שבעת המינים.[7]

לדוגמה, אדם שאכל שני תמרים בשיעור כזית, ולאחר מכן אכל תפוח שלם, מברך „על העץ ועל פרי העץ” בלבד. אין לברך גם „בורא נפשות” על התפוח, מפני שהברכה על התמרים פוטרת אותו.

וכן אם אכל ענבים בשיעור כזית ואגס בשיעור כזית, מברך „על העץ” בלבד. הכלל אינו מיוחד לתמרים, אלא חל בכל מקרה שבו אכל שיעור המחייב „על העץ” מפירות שבעת המינים, יחד עם פירות אילן אחרים.

חשוב להדגיש שזהו דין בברכה האחרונה. בברכה הראשונה, כאשר מברכים „בורא פרי העץ” על אחד הפירות ומתכוונים לפטור את האחרים, קיימים כללי קדימה שכבר התבארו במאמר הקודם. אולם בסיום האכילה, ברכת „על העץ” פוטרת גם את פירות האילן האחרים.

אכל תמרים ובננה – האם „על העץ” פוטרת את הבננה?

כאן הדין שונה. בננה היא פרי שברכתו „בורא פרי האדמה”, ולכן כאשר אכל כזית תמרים וכזית בננה, מתחייב בשתי ברכות אחרונות: „בורא נפשות” על הבננה, ו„על העץ” על התמרים.

אולם לפי פסק ילקוט יוסף יש להקפיד על סדר הברכות: תחילה מברכים „בורא נפשות”, ולאחר מכן „על העץ ועל פרי העץ”. הטעם הוא שאם יקדים לברך „על העץ”, עלול להיווצר ספק אם כבר פטר את פרי האדמה, משום שבנוסח ברכת מעין שלוש מזכירים גם את תנובת השדה.[8]

לדוגמה, אדם שאכל תמרים ובננה, כשיעור המחייב ברכה אחרונה מכל אחד מהם, יברך תחילה „בורא נפשות רבות”, ולאחר מכן „על העץ ועל פרי העץ”.

ואם טעה והקדים את ברכת „על העץ”, לפי פסק ילקוט יוסף לא יברך לאחר מכן „בורא נפשות” על הבננה, משום שיש אומרים שכבר נפטרה בברכה הראשונה, וספק ברכות להקל.[8]

אותו כלל נוגע גם למי שאכל פירות משבעת המינים יחד עם ירקות, כגון מלפפון או גזר. כאשר אכל שיעור המחייב ברכה אחרונה מכל אחד, יקדים „בורא נפשות” לברכת „על העץ”.

אכל ענבים, תפוז ומלפפון – האם צריך לברך שתי ברכות?

יש מקרה מיוחד שבו אדם אוכל כזית מפירות שבעת המינים, ולצידם כמויות קטנות של פרי האדמה ופרי אילן רגיל. בילקוט יוסף מובאת דוגמה של אדם שאכל כזית ענבים, חצי כזית מלפפון וחצי כזית תפוז, ולפי המבואר שם מברך „על העץ” ופוטר בכך את מה שאכל.[9]

מקרה זה שונה מאכילת כזית שלם מפרי האדמה, מפני שאין כאן שיעור כזית של פירות האדמה המחייב ברכת „בורא נפשות” בפני עצמו. לכן אין ללמוד ממנו שמי שאכל כזית מלפפון וכזית ענבים רשאי להסתפק בברכת „על העץ”. כאשר אכל כזית מכל אחד מהם, צריך להקדים את „בורא נפשות” ולאחר מכן לברך „על העץ”, כפי שהתבאר לעיל.

אכל תפוחים ושתה יין – האם „על הגפן” פוטרת את התפוחים?

לא. ברכת „על הגפן” על שתיית יין אינה פוטרת פירות אילן רגילים שנאכלו בפני עצמם. לכן מי שאכל כזית תפוחים ושתה רביעית יין בשיעור ובזמן המחייבים ברכה אחרונה, מברך „בורא נפשות” על התפוחים ו„על הגפן ועל פרי הגפן” על היין.[10]

הדין הזה חשוב משום שלכאורה גם היין וגם התפוחים מקורם בפירות האילן. אולם ברכת „על הגפן” מיוחדת ליין ואינה כוללת באופן רגיל את כל פירות האילן.

גם מי שאכל עוגה בשיעור המחייב „על המחיה”, ואכל תפוח בשיעור המחייב „בורא נפשות”, אינו נפטר מברכת „בורא נפשות” על התפוח באמצעות ברכת „על המחיה”. לכן עליו לברך את שתי הברכות המתאימות.

אכל פירות משבעת המינים וגם עוגה – כיצד מברכים?

כאשר אדם אכל כזית פירות משבעת המינים וגם כזית עוגה המחייבת ברכת „על המחיה”, אין צורך לברך שתי ברכות מעין שלוש נפרדות. הוא כולל את שני העניינים בברכה אחת: „על המחיה ועל הכלכלה, ועל העץ ועל פרי העץ”, ומסיים בחתימה המתאימה.[11]

לדוגמה, מי שאכל עוגה בשיעור כזית וגם תמרים בשיעור כזית, יברך ברכה אחת מעין שלוש הכוללת את שני סוגי המאכלים.

ואם נוסף על כך שתה גם רביעית יין בשיעור ובזמן המחייבים ברכה אחרונה, יכלול בברכה אחת את שלושת העניינים: „על המחיה”, „על הגפן” ו„על העץ”. הסדר הוא תחילה המחיה, לאחר מכן הגפן ולבסוף העץ.[11]

עם זאת, כאשר מדובר בעוגה שיש בה הרבה קרם, מילוי או אגוזים, צריך לוודא שנאכל שיעור כזית מן החלק המצטרף לחיוב „על המחיה”, ואין להניח שכל משקל העוגה, כולל התוספות, מצטרף תמיד לשיעור הנדרש.

שתה מיץ פירות – איזו ברכה אחרונה מברכים?

על מיצי פירות רגילים, כגון מיץ תפוזים, מיץ תפוחים ומיץ רימונים, מברכים לאחר השתייה „בורא נפשות”, אם שתו שיעור רביעית באופן המחייב ברכה אחרונה. לעומת זאת, על יין ומיץ ענבים הכשרים לברכת הגפן, מברכים „על הגפן ועל פרי הגפן”, כאשר שתו מהם את השיעור הנדרש.[12]

יש הבדל יסודי בין שיעור האכילה לשיעור השתייה. באכילה מתחייבים בברכה אחרונה לאחר אכילת כזית בתוך כדי אכילת פרס, ואילו בשתייה השיעור המחייב הוא רביעית, כ־81 מיליליטר לפי השיעור הנוהג בילקוט יוסף, שיש לשתות ברציפות כדרך שתיית רביעית.[12]

לכן מי ששתה כוס מיץ תפוזים בשיעור רביעית בבת אחת מברך „בורא נפשות”. אולם אם שתה מעט, הפסיק זמן ממושך, ושוב שתה מעט, אין לברך ברכה אחרונה אם לא שתה שיעור רביעית בתוך הזמן הנדרש.

ביין יש להיזהר במיוחד משתיית כמות שבין כזית לרביעית, מפני שיש ספק אם מתחייבים עליה בברכה אחרונה. לכן נכון לכתחילה לשתות פחות מכזית יין, או לשתות רביעית בבת אחת, כדי שלא להיכנס לספק.[12]

האם מברכים „בורא נפשות” גם על מים ששתו עם היין?

מי ששתה רביעית יין ורביעית מים או משקאות אחרים, עשוי להיפטר בברכת „על הגפן” גם מן הברכה האחרונה על המשקאות האחרים. לפי ילקוט יוסף, כאשר קבע את שתייתו על היין, ברכת „על הגפן” פוטרת את המשקאות האחרים גם אם לא היו לפניו בשעת הברכה. וכן אם המשקאות האחרים היו לפניו בשעה שבירך על היין, ברכת „על הגפן” פוטרת אותם אף אם לא קבע את שתייתו על היין.[13]

אולם אם לא קבע את שתייתו על היין, וגם המשקאות האחרים לא היו לפניו בשעת ברכת „בורא פרי הגפן”, אין ברכת „על הגפן” פוטרת אותם, וכאשר שתה מהם שיעור המחייב ברכה אחרונה, עליו לברך עליהם „בורא נפשות”.[13]

לכן אין לקבוע שכל מי ששתה יין ומים מברך שתי ברכות אחרונות, וגם אין לומר שבכל מצב ברכת „על הגפן” פוטרת את המים. בסדר ט״ו בשבט הכולל שתיית יין ומיצים, ראוי להכיר את כללי הפטור מראש כדי שלא להיכנס לספק.

האם נוסח ברכת „על העץ” משתנה לפי מקום גידול הפירות?

כן. יש הבדל בין פירות שגדלו בארץ ישראל לבין פירות שגדלו בחוץ לארץ. כאשר הפירות משבעת המינים גדלו בארץ ישראל, חותמים בברכת מעין שלוש „על הארץ ועל פירותיה”. כאשר הפירות גדלו בחוץ לארץ, חותמים „על הארץ ועל הפירות”. כך נפסק בשולחן ערוך ובילקוט יוסף.[14]

לדוגמה, אדם שאכל תמרים שגדלו בארץ ישראל, יחתום „על הארץ ועל פירותיה”. ואילו אדם שאכל תמרים שגדלו בחוץ לארץ, יחתום „על הארץ ועל הפירות”, אף אם הוא עצמו נמצא בארץ ישראל.

ההבדל נקבע לפי מקום גידול הפירות, ולא לפי המקום שבו אוכלים אותם. לכן גם אדם השוהה בחוץ לארץ ואוכל פירות מארץ ישראל, חותם „על הארץ ועל פירותיה”.

גם בברכת „על המחיה” ובברכת „על הגפן” קיימים שינויי נוסח הקשורים למקור הגידולים, כפי שמבואר בפוסקים. כאשר אין ידיעה ברורה שהפירות גדלו בארץ ישראל, יש לברר את הנוסח המתאים ואין להניח שמקום הקנייה מוכיח בהכרח את מקום גידולם.

האם מזכירים את ט״ו בשבט בברכת מעין שלוש?

אין תוספת מיוחדת לט״ו בשבט בברכת „על העץ”, „על המחיה” או „על הגפן”. הברכה נאמרת בנוסחה הרגיל, ואין מוסיפים בה „יעלה ויבוא” או בקשה מיוחדת לראש השנה לאילנות.

לעומת זאת, בשבת, ביום טוב ובראש חודש יש להזכיר בברכת מעין שלוש מעין המאורע, בהתאם לנוסח שנקבע. לכן כאשר ט״ו בשבט חל בשבת, מזכירים בברכה את השבת, ולא את ט״ו בשבט.[15]

מה הדין אם בירך בטעות „בורא נפשות” במקום „על העץ”?

מי שאכל מפירות שבעת המינים בשיעור המחייב „על העץ”, וטעה ובירך במקומה „בורא נפשות”, לפי פסק ילקוט יוסף בדיעבד אינו חוזר לברך „על העץ”, משום שיש בזה מחלוקת הפוסקים וספק ברכות להקל.[16]

אולם אין ללמוד מכך שמותר לכתחילה לברך „בורא נפשות” במקום „על העץ”. מי שאכל מפירות שבעת המינים ואינו יודע לומר את ברכת „על העץ”, צריך ללמוד את הברכה או לקרוא אותה מתוך סידור, ולא להחליפה לכתחילה ב„בורא נפשות”.

גם כאשר אדם מסתפק אם כבר בירך ברכה מעין שלוש, אינו חוזר לברך מספק. אולם אם הדבר אפשרי, נכון שיאכל עוד כזית ממאכל שברכתו האחרונה מעין שלוש, כדי שיוכל לברך בוודאות לאחר האכילה. לגבי הברכה הראשונה על האכילה הנוספת, מבואר בילקוט יוסף שבמקרה זה יהרהר את הברכה בליבו, כדי שלא להיכנס לחשש ברכה שאינה צריכה.[16]

האם מברכים ברכה אחרונה על ענב שלם או גרגיר רימון אחד?

יש דין מיוחד באכילת פרי שלם קטן, הנקרא בהלכה „ברייה”. לדוגמה, אדם שאכל ענב שלם או גרגיר רימון שלם, אף שאין בהם שיעור כזית. יש מן הפוסקים שסוברים שכאשר אוכלים פרי שלם כברייתו, מתחייבים בברכה אחרונה אפילו אם אין בו כזית, ויש חולקים על כך.

להלכה נפסק בילקוט יוסף שגם מי שאכל ברייה שלמה שאין בה כזית אינו מברך עליה ברכה אחרונה, משום שספק ברכות להקל. אולם לכתחילה יש להיזהר שלא לאכול ברייה שלמה בפחות מכזית, כדי שלא להיכנס לספק. לכן מי שרוצה לאכול ענבים, נכון שיאכל מהם לפחות שיעור כזית בתוך כדי אכילת פרס, ואם אינו מעוניין לאכול שיעור זה, עדיף שלא יאכל ענב שלם כברייתו.[17]

הדין נוגע גם לפירות אחרים, ואפילו לפלח שלם של תפוז, כפי שמבואר בילקוט יוסף. אולם אם כבר אכל פרי שלם קטן ולא הגיע לשיעור כזית, אינו מברך ברכה אחרונה מספק.[17]

זהו פרט חשוב במיוחד בט״ו בשבט, שבו נהוג לטעום מעט ממיני פירות רבים. לכן כדאי לתכנן את האכילה כך שלא להיכנס לספק ברכה אחרונה, ובמיוחד כאשר אוכלים ענבים, זיתים או גרגירי רימון.

ברכות אחרונות – המקרים השכיחים בט״ו בשבט

כזית תמרים - על העץ

כזית ענבים או תאנים - על העץ

כזית תפוחים - בורא נפשות

כזית שקדים או אגוזים - בורא נפשות

חצי כזית תמרים וחצי כזית תאנים - על העץ

חצי כזית תפוח וחצי כזית אגס - בורא נפשות

חצי כזית תמרים וחצי כזית תפוח - אינו מברך ברכה אחרונה

כזית תמרים וכזית תפוחים - על העץ בלבד

כזית תמרים וכזית בננה - בורא נפשות, ואחריה על העץ

כזית ענבים וכזית עוגה - ברכה אחת הכוללת על המחיה ועל העץ

כזית תפוח ורביעית יין - בורא נפשות ועל הגפן

רביעית מיץ תפוזים שנשתתה ברציפות - בורא נפשות

רביעית יין שנשתתה ברציפות - על הגפן

ענב שלם שאין בו כזית - אינו מברך ברכה אחרונה, לכתחילה ראוי להימנע מאכילה זו

פירות שבעת המינים שנאכלו בפחות מכזית - אינו מברך ברכה אחרונה

מה שנכתב לעיל מתייחס לאכילה שלא במסגרת סעודת לחם, ובהנחה שהשיעורים נאכלו בתוך הזמן הנדרש ושהברכות לא נפטרו בדרך אחרת.

כיצד נכון לנהוג למעשה בשולחן ט״ו בשבט?

כדי להימנע מספקות, כדאי לתכנן את סדר אכילת הפירות בצורה פשוטה. בתחילת הסדר אפשר לברך על הפרי הקודם לברכה לפי כללי הקדימה, ולאכול ממנו שיעור כזית ברור בתוך הזמן הנדרש. לאחר מכן אפשר להמשיך ולאכול משאר הפירות, לשלב דברי תורה ופסוקים, ובסיום לברך את הברכה האחרונה המתאימה לכל מה שנאכל.

כאשר אוכלים גם מפירות שבעת המינים וגם מפירות אחרים, חשוב לזכור שברכת „על העץ” פוטרת את פירות האילן האחרים, אך אינה פוטרת בכל מצב פירות האדמה ומאכלים אחרים. אם אכלו גם פירות האדמה בשיעור המחייב ברכה אחרונה, יש לברך תחילה „בורא נפשות” ולאחר מכן „על העץ”.

במיוחד ראוי להימנע מאכילת כמויות גבוליות מכל סוג, שבהן קשה לדעת אם הצטרפו לשיעור ברכה אחרונה. מי שרוצה לברך ברכה אחרונה בוודאות, נכון שיאכל שיעור ברור מן הסוג המחייב את הברכה, בתוך הזמן שנקבע בהלכה.

העיקר שצריך לזכור

על חמשת פירות האילן משבעת המינים מברכים „על העץ”, ועל פירות אילן אחרים מברכים „בורא נפשות”, כאשר אכלו מהם שיעור כזית בתוך כדי אכילת פרס. פירות שונים מאותה קבוצת ברכה מצטרפים לשיעור כזית, אך חצי כזית מפירות שבעת המינים וחצי כזית מפירות אילן רגילים אינם מצטרפים לברכה אחרונה לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף. כאשר אכל כזית מפירות שבעת המינים וגם מפירות אילן אחרים, ברכת „על העץ” פוטרת את כולם. לעומת זאת, כאשר אכל גם מפירות האדמה בשיעור המחייב ברכה, יקדים „בורא נפשות” ולאחר מכן יברך „על העץ”. בברכת מעין שלוש יש להבחין גם בין פירות שגדלו בארץ ישראל לבין פירות שגדלו בחוץ לארץ, ולהקפיד על הנוסח המתאים.

מקורות והערות

[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף א: על חמשת מיני פירות האילן שנשתבחה בהם ארץ ישראל מברכים ברכה אחת מעין שלוש. קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תעח: חיוב „על העץ ועל פרי העץ” באכילת כזית מפירות אלו.

[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רז סעיף א: על פירות האילן שאינם מחמשת המינים, ועל פירות האדמה ושאר מאכלים החייבים בברכה זו, מברכים „בורא נפשות רבות”. קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רז סעיף א: דין ברכה אחרונה על פירות וירקות.

[3] קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רז סעיפים א–ב: שיעור כזית, כ־27 גרם, בתוך כדי אכילת פרס, כ־7.5 דקות, לחיוב ברכה אחרונה. קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף לז; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תקו: כאשר קיים ספק אם נאכל השיעור המחייב, אין מברכים מספק.

[4] קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף ה; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תעט: מי שאכל חצי כזית תאנים וחצי כזית תמרים, צימוקים, רימונים או זיתים, מברך „על העץ”, מפני שפירות שבעת המינים מצטרפים לשיעור כזית.

[5] קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף ו; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תפא: פירות שונים שברכתם האחרונה „בורא נפשות” מצטרפים לשיעור כזית, כגון חצי כזית תפוח וחצי כזית תפוז, וכן פירות האדמה ומאכלים אחרים שהובאו שם.

[6] שו״ת יביע אומר, חלק י סימן יט אות ו; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף ה; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תעט: חצי כזית מפירות שבעת המינים וחצי כזית מפירות אילן שאינם משבעת המינים אינם מצטרפים לחיוב ברכה אחרונה.

[7] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף יג; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף כט; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תקב: ברכת „על העץ” על פירות שבעת המינים פוטרת גם פירות אילן אחרים שנאכלו עמהם, ואין מברכים עליהם „בורא נפשות”.

[8] קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף ז; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תפב: כאשר אכל פירות משבעת המינים ופירות האדמה בשיעור המחייב, יקדים „בורא נפשות” לברכת „על העץ”. אם הקדים „על העץ”, אינו חוזר לברך „בורא נפשות” מספק. כך מבואר גם בפסק המאוחר שהובא בילקוט יוסף בשם „הליכות עולם”.

[9] קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף כט; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תקב: אכילת כזית ענבים, חצי כזית מלפפון וחצי כזית תפוז, והדין שברכת „על העץ” פוטרת במקרה המתואר.

[10] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף יג; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף כט; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תקב: ברכת „על הגפן” אינה פוטרת פירות אילן רגילים, וכן „על המחיה” אינה פוטרת אותם מברכת „בורא נפשות”.

[11] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף יב; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף כב; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תצו: מי שאכל מזונות, פירות משבעת המינים ושתה יין כשיעור, כולל את שלושתם בברכה אחת מעין שלוש, לפי סדר המחיה, הגפן והעץ.

[12] קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רז סעיף א; סימן רח סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תעח; הליכות עולם, חלק ב עמוד כז: שיעור השתייה המחייב ברכה אחרונה, והספק בשתיית יין בכמות שבין כזית לרביעית.

[13] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף טז; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף לו; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תקו: ברכת „על הגפן” פוטרת משקאות אחרים כאשר קבע שתייתו על היין, או כאשר המשקאות היו לפניו בשעת ברכת „בורא פרי הגפן”. אם לא קבע שתייתו על היין והמשקאות לא היו לפניו בשעת הברכה, אין ברכת „על הגפן” פוטרת אותם.

[14] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף י; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיף יט; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תצב: בפירות שגדלו בארץ ישראל חותמים „על הארץ ועל פירותיה”, ובפירות שגדלו בחוץ לארץ חותמים „על הארץ ועל הפירות”, גם כאשר האכילה נעשית בארץ ישראל. בעניין דגן ויין שמקורם בארץ ישראל מבוארים שם שינויי הנוסח המתאימים.

[15] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח סעיף יב; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיפים כה–כו; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמודים תצד–תצה: הזכרת מעין המאורע בברכה מעין שלוש בשבת, ביום טוב ובראש חודש, והשמטתה בחנוכה ובפורים. אין תוספת מיוחדת לט״ו בשבט.

[16] קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רח סעיפים ב–ד; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמודים תעח–תעט; שו״ת יביע אומר, חלק ב, אורח חיים סימן יב אות ז: דין מי שטעה ובירך „בורא נפשות” במקום ברכה מעין שלוש, ודין ספק אם בירך ברכה מעין שלוש. במקרה של ספק אם בירך, נכון לאכול עוד כזית ממאכל המחייב מעין שלוש, ולהרהר את הברכה הראשונה בליבו כמבואר שם.

[17] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רי סעיף א; קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, סימן רי סעיפים א–ב; ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמודים תקטז–תקיז ותשנג; שארית יוסף, חלק ג עמוד שמט: דין „ברייה” – פרי שלם קטן שאין בו כזית. להלכה אין מברכים עליו ברכה אחרונה, אולם לכתחילה יש להיזהר שלא לאוכלו בשלמותו בפחות מכזית, כדי שלא להיכנס לספק ברכה אחרונה.