טוען…
טוען תוכן…
שאלה
יש בבית תנור שמשתמשים בו למאכלים בשריים. האם מותר לאפות בו עוגת גבינה, פשטידה חלבית או מאכל חלבי אחר?
תשובה
כן, בתנאים הבאים:
אם מדובר במאכל שאינו נוזלי, כגון עוגת גבינה או מאפה חלבי, יש להמתין עשרים וארבע שעות מהשימוש הבשרי האחרון, להשתמש בתבנית חלבית נפרדת, ולהפעיל את התנור כשהוא ריק על חום גבוה במשך כחצי שעה לפני הכנסת המאכל החלבי.
אם מדובר בתבשיל נוזלי, כגון מרק חלבי או מאכל שמעלה הרבה אדים, בנוסף לכך צריך שהתבשיל יהיה מכוסה היטב.
אין להשתמש באותו תא בתנור לבשר ולחלב באותו זמן.
הסבר
בתנור סגור עלולים להצטבר אדים וזיעה מן המאכל ולהיבלע בדפנות התנור. לכן ילקוט יוסף מתיר להשתמש באותו תנור לבשר ולחלב בזה אחר זה רק לאחר המתנת מעת לעת וחימום התנור, כדי לשרוף את הזיעה שנשארה בדפנות.
במאכלים שאינם נוזליים יש צד נוסף להקל, משום שיש פוסקים הסוברים שאין דין זיעה באוכל מוצק. לכן לאחר עשרים וארבע שעות וחימום התנור ניתן לאפות בו מאכל חלבי בתבנית חלבית נפרדת.
לעומת זאת, במאכל נוזלי האדים משמעותיים יותר, ולכן צריך גם לכסות היטב את הסיר או התבנית.
אם כבר אפו בטעות בלי להמתין עשרים וארבע שעות
בדיעבד, אם כבר הכניסו מאכל חלבי לתנור הבשרי בתוך עשרים וארבע שעות, ילקוט יוסף פוסק שיש מקום להתיר את המאכל, אפילו כאשר מדובר בתבשיל לח. אין להסיק מכך שמותר לעשות זאת לכתחילה.
דוגמה
ביום ראשון בערב אפו עוף בתנור. ביום שלישי רוצים לאפות עוגת גבינה. משתמשים בתבנית חלבית נקייה, מפעילים קודם את התנור הריק על חום גבוה במשך כחצי שעה, ולאחר מכן מותר לאפות בו את העוגה.
אם רוצים להכניס מרק חלבי או תבשיל חלבי נוזלי – יש לכסות אותו היטב.
מקורות
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', סוף סימן פ"ט סעיף פ"ז, עמ' תצ"ב – אסור לאפות מאכלי בשר ומאכלי חלב יחד באותו תא בתנור, מחמת האדים העוברים מאחד לשני.
ילקוט יוסף, שם סעיף פ"ח, עמ' תצ"ב – מותר להשתמש באותו תנור בזה אחר זה למאכל בשרי ולמאכל חלבי לאחר המתנת מעת לעת והסקת התנור כחצי שעה; במאכל נוזלי יש להצריך גם כיסוי היטב. בדיעבד, אפילו בתוך מעת לעת, יש להתיר אף בתבשיל לח.
שולחן ערוך יורה דעה סימן ק"ח סעיף א' – דיני אפיית מאכלים שונים בתנור אחד ודין ריח; מבואר גם שבשימוש בזה אחר זה אין דין ריח כשלעצמו, והדיון בתנורים שלנו נוגע גם לזיעה המצטברת בדפנות.