טוען…
טוען תוכן…
שאלה
יש לי כלי בשרי שאני רוצה להפוך לחלבי, או כלי חלבי שאני רוצה להפוך לבשרי. האם מותר להכשיר את הכלי ולשנות את ייעודו?
תשובה
כן. מותר להכשיר כלי בשרי ולהפוך אותו לחלבי, וכן להפך, ובלבד שהכלי אכן ניתן להכשרה ושמכשירים אותו בדרך המתאימה לאופן שבו בלע.
הסבר
מרן השולחן ערוך מביא מקרה שבו כלי ששימש לגבינה עובר ליבון ולאחר מכן משתמשים בו לבשר, ומכאן שמעיקר הדין עצם שינוי הייעוד מבשר לחלב או מחלב לבשר מותר לאחר הכשרה מתאימה.
ילקוט יוסף פוסק זאת במפורש: מותר להגעיל כלי בשר כדי להשתמש בו למאכלי חלב, וכן להפך מכלי חלב לבשר, ואין לבני ספרד מנהג להחמיר בזה. עוד נפסק שאפשר להגעיל כלי בשרי כדי להפכו לפרווה, ואם לאחר זמן ירצו להשתמש בו לחלבי – הדבר מותר.
ההכשרה צריכה להתאים לסוג הכלי ולאופן הבליעה. כלי שבלע באמצעות בישול בנוזל מוכשר בדרך כלל בהגעלה, ואילו כלי שבלע בחום יבש עשוי להזדקק לליבון. אין להסתפק בניקוי רגיל כאשר נדרשת הכשרה הלכתית.
לכתחילה, כאשר עושים הגעלה, ילקוט יוסף מורה להמתין עד שהכלי לא יהיה בן יומו, כלומר שיעברו עשרים וארבע שעות מהשימוש החם האחרון, אלא אם מתקיימים תנאים אחרים המאפשרים הגעלה.
דוגמה
משפחה מחליטה להפוך סיר בשרי לסיר חלבי. אם הסיר הוא מסוג שניתן להכשיר בהגעלה, מנקים אותו היטב, ממתינים עשרים וארבע שעות מן השימוש החם האחרון ומגעילים אותו כדין. לאחר מכן אפשר לייעד אותו לשימוש חלבי.
לדעת האשכנזים: נהגו להחמיר שלא לשנות דרך קבע כלי מבשר לחלב או מחלב לבשר. עם זאת, יש מצבים שבהם גם לפי המנהג האשכנזי הדבר מותר, כגון כלי שהוכשר ממילא לפסח ולאחר מכן רוצים לשנות את ייעודו.
מקורות
שולחן ערוך אורח חיים סימן תק"ט סעיף ה – כלי ששימש לגבינה ועבר ליבון, ולאחר מכן משתמשים בו למאכל בשרי.
שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ"א סעיף ד – דיני הכשרת כלי שבלע בהיתר, וההבחנה בין הגעלה לליבון לפי אופן הבליעה.
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', סוף סימן פ"ט סעיף פ"ב – מותר להגעיל כלי בשר ולהשתמש בו לחלב וכן להפך; לבני ספרד אין מנהג להחמיר בכך.
ילקוט יוסף, שם סעיף פ"ג – לכתחילה מגעילים לאחר מעת לעת.