טוען…
טוען תוכן…
שאלה
האם מותר להשתמש באותה כוס שתייה בארוחה בשרית ובארוחה חלבית, או שצריך כוסות נפרדות?
תשובה
אם הכוס נקייה ושטופה היטב, מותר להשתמש בה פעם בארוחה בשרית ופעם בארוחה חלבית.
אבל כאשר שני אנשים יושבים יחד, אחד אוכל בשר והשני חלב, אין להם לשתות מאותה כוס במהלך הסעודה, אפילו אם המשקה קר ואפילו אם הכוס עשויה זכוכית.
הסבר
ילקוט יוסף מבחין בין שימוש רגיל באותה כוס לאחר ניקוי, לבין העברת הכוס מאדם שאוכל בשר לאדם שאוכל חלב תוך כדי הסעודה.
כאשר שותים מאותה כוס במהלך הארוחה, עלולים להידבק בשפת הכוס שיירי בשר, שומן, גבינה או מאכל אחר מן הפה, ולכן אין להעביר אותה ישירות בין הסועדים.
לעומת זאת, אם הכוס נשטפה ושופשפה היטב ולא נשארה עליה שמנונית או ממשות של מאכל – מותר להשתמש בה למין השני.
בכוס זכוכית הדין קל עוד יותר מצד בליעת הכלי: ילקוט יוסף פוסק שכלי זכוכית אינם בולעים, ולכן לאחר שטיפה והדחה יסודית מותר להשתמש באותה כוס לבשר ולחלב בזה אחר זה, אפילו אם השתמשו בה קודם בחלב רותח.
דוגמה
בארוחה משפחתית אדם אוכל בשר ואשתו אוכלת גבינה. אין להעביר ביניהם כוס מים ולשתות ממנה בזה אחר זה תוך כדי הארוחה.
אבל לאחר שמסיימים, שוטפים ומשפשפים היטב את הכוס – מותר להשתמש בה אחר כך גם בארוחה מן הסוג השני.
לדעת האשכנזים: גם לגבי כלי זכוכית, ילקוט יוסף כותב שהרוצים להקל בשימוש לבשר ולחלב לאחר שטיפה יסודית יש להם על מה לסמוך, אף שהמחמיר לייחד כלי זכוכית נפרדים תבוא עליו ברכה.
מקורות
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', עמ' שמ"ז, סעיף ל' – שני אנשים שאחד אוכל בשר והשני גבינה צריכים להיזהר שלא לשתות מכוס אחת, אפילו משקה צונן ואפילו בכוס זכוכית; לאחר שטיפה יסודית שאין בה שמנונית – אין לאסור.
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', עמ' תנ"ט, סעיף ע"א – מותר להשתמש בכלי זכוכית לבשר ולחלב לאחר שטיפה והדחה יסודית, ואף בכוס ששימשה לחלב רותח.
שו"ת יביע אומר חלק ד', יורה דעה סימן ה' – מובא בילקוט יוסף כמקור לדין כלי זכוכית.