טוען…
טוען תוכן…
שאלה
הייתה על השולחן כיכר לחם בזמן ארוחה חלבית. האם מותר להשתמש באותה כיכר אחר כך בארוחה בשרית?
תשובה
כן, אם מדובר בכיכר גדולה שמיועדת לשימוש גם בארוחות חלביות וגם בארוחות בשריות, ונזהרים שלא לגעת בה ישירות בגבינה או במאכל החלבי.
לעומת זאת, פרוסת לחם או חתיכה קטנה שכבר אכלו ממנה עם גבינה או שהייתה צמודה למאכל החלבי – אין להשתמש בה אחר כך עם בשר.
הסבר
מרן השולחן ערוך פוסק שמי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך לסלק מן השולחן את שיירי הפת שאכל עם הגבינה. החשש הוא שמא נדבק בלחם מעט מן הגבינה, ולאחר מכן יאכלו אותו עם בשר.
ילקוט יוסף מחדד את הדין: אם מדובר בחתיכה קטנה שנחתכה מן הכיכר לצורך הארוחה החלבית, יש לסלק אותה לפני אכילת בשר. אבל כיכר גדולה שעומדת לשימוש הן עם חלב והן עם בשר אינה נאסרת רק מפני שהייתה על השולחן, כאשר מקפידים שהגבינה לא תיגע בה.
לכן, ההקפדה העיקרית היא שלא לגעת בכיכר בידיים מלוכלכות בגבינה, ולא למרוח עליה גבינה או להצמיד אותה למאכל חלבי.
דוגמה
בארוחת בוקר חלבית הייתה על השולחן כיכר לחם שלמה, וכל אחד חתך ממנה פרוסות בלי שהכיכר עצמה נגעה בגבינה. מותר להשתמש באותה כיכר בערב בארוחה בשרית.
אבל פרוסה שנשארה בצלחת ליד גבינה, או שאכלו ממנה במהלך הארוחה החלבית – אין להשתמש בה אחר כך עם בשר.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ט סעיף ד' – מי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך לבער מעל השולחן שיירי פת שאכל עם הגבינה.
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', עמ' תמ"ט, סעיף ס"ג – חתיכת פת קטנה שנחתכה לצורך אכילה עם גבינה יש לסלק, אבל כיכר גדולה המיועדת גם למאכלי חלב וגם למאכלי בשר מותרת, כאשר נזהרים שלא תיגע בגבינה.