הלכות מיצי פירות וירקות
21.9.2026הלכהזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהברוב הפירות והירקות, כאשר סוחטים את המיץ ושותים אותו בפני עצמו, מברכים "שהכל נהיה בדברו" [1].
הדבר נכון גם כאשר מדובר במיץ טבעי לחלוטין ללא תוספת מים.
על מיץ תפוזים מברכים "שהכל".
העובדה שהמיץ טבעי וסחוט ישירות מן התפוז אינה משאירה לו את ברכת "העץ".
גם על מיץ תפוחים ומיץ רימונים מברכים "שהכל".
על מיץ גזר מברכים "שהכל", אף שהגזר עצמו ברכתו "האדמה".
מיץ ענבים יוצא מן הכלל.
על מיץ ענבים הראוי לברכת היין מברכים "בורא פרי הגפן", ולאחר רביעית בשיעור המחייב — "על הגפן" [2].
מיץ הוא הנוזל שהופרד מן הפרי.
מחית או שייק סמיך שבו גוף הפרי עצמו נטחן ונשאר במשקה יכולים לשמור על ברכת הפרי.
לכן אין ללמוד מדין מיץ תפוזים על רסק תפוחים או תמרים טחונים.
כאשר אוכל את הפרי והמיץ שבתוכו נאכל עמו — המיץ טפל לפרי ואינו טעון ברכה נפרדת.
על המים שבתוך אגוז קוקוס מברכים "שהכל".
אם אוכל קודם מן הקוקוס ובירך עליו "העץ", ולאחר מכן שותה את המים שבתוכו, ילקוט יוסף פוסק שאינו מברך על המים בנפרד [3].
על רוב מיצי הפירות מברכים "בורא נפשות" רק כאשר שתה רביעית בשיעור שתיית רביעית.
על מיץ ענבים, לאחר רביעית בשיעור המחייב, מברכים "על הגפן".
מיץ תפוזים — "שהכל".
מיץ תפוחים — "שהכל".
מיץ רימונים — "שהכל".
מיץ גזר — "שהכל".
מיץ ענבים — "בורא פרי הגפן".
רוב מיצי הפירות והירקות — לאחר רביעית בשיעור שתיית רביעית: "בורא נפשות".
מיץ ענבים — לאחר רביעית בשיעור המחייב: "על הגפן".
מחית או שייק שבו גוף הפרי עצמו נשאר — אינם נידונים אוטומטית כמיץ, ויש להם דין נפרד.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רב; ילקוט יוסף, סימן רב — משקים היוצאים מן הפירות.
[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רב; ילקוט יוסף, סימנים רב ורח.
[3] ילקוט יוסף, סימן רד סעיף ה.