טוען…
טוען תוכן…
הלכהלפי מרן השולחן ערוך, וכפי שפוסק ילקוט יוסף, פרי או ירק שנתרסק אינו מאבד את ברכתו רק משום ששינה את צורתו.
לכן פרי עץ מרוסק נשאר בדרך כלל "בורא פרי העץ", וירק מרוסק נשאר "בורא פרי האדמה" [1].
תמרים שנתמעכו לגמרי, אפילו נטחנים במיקסר ואין צורת התמר ניכרת — ברכתם "בורא פרי העץ" לפי פסיקת ילקוט יוסף [2].
לאחר כזית — "על העץ ועל פרי העץ".
על רסק תפוחי עץ העשוי מן הפרי עצמו מברכים "בורא פרי העץ", גם כשהתפוח נתרסק לגמרי [2].
אם מדובר במוצר תעשייתי שעבר שינוי נוסף משמעותי, יש לבחון את המרכיבים ואופן העיבוד.
על פירה מתפוחי אדמה מברכים "בורא פרי האדמה", אף שתפוחי האדמה נמעכו לגמרי [2].
כאשר המאכל עשוי מחומוס עצמו שנכתש ונטחן, יש לדון לפי עיקר המאכל והמרכיבים.
אם עיקרו גרגירי החומוס והם נשארו גוף המאכל, אין עצם הטחינה הופכת אותו אוטומטית ל"שהכל".
כאשר כל גוף הפרי נמצא במחית — הדין שונה ממיץ שנסחט מן הפרי.
מחית היא עדיין הפרי עצמו, ולכן בדרך כלל שומרת על ברכתו לפי פסיקת הספרדים.
אם השייק נעשה מטחינת הפרי כולו וגוף הפרי נשאר במשקה, אין דינו בהכרח כמיץ סחוט.
יש לבדוק מהו עיקר התערובת, האם הוסיפו מים, חלב או מרכיבים נוספים ומה היחס ביניהם.
לא כל מוצר שמקורו בפרי נשאר בברכת הפרי.
ילקוט יוסף מביא שלדר ממשמש, שעבר בישול, תוספת סוכר ושינוי גדול בצורה ובטעם, נהגו לברך עליו "שהכל" [3].
מכאן שיש הבדל בין ריסוק בלבד לבין מוצר שעבר עיבוד משמעותי ו"פנים חדשות".
גם כאשר הדין הוא "העץ" או "האדמה", אם בירך "שהכל" — יצא בדיעבד.
ריסוק בלבד אינו מבטל את ברכת הפרי או הירק לפי פסיקת הספרדים.
תמרים מרוסקים — "העץ".
רסק תפוחים — "העץ".
פירה — "האדמה".
מוצר שעבר עיבוד משמעותי מאוד יכול לקבל "שהכל".
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימנים רב–רד; ילקוט יוסף, סימן רב.
[2] ילקוט יוסף, סימן רב סעיף כב; הליכות עולם חלק ב עמ' ק; שו"ת יביע אומר חלק ט, אורח חיים סימן כא.
[3] ילקוט יוסף, סימן רב — דין לדר ממשמש.