טוען…
טוען תוכן…
הלכהעל מים מברכים "שהכל נהיה בדברו" כאשר שותים אותם לצמא.
אם אינו צמא ושותה רק לצורך טכני — כגון להעביר מאכל שנתקע בגרון — אינו מברך כלל [1].
מי ששותה מים רק כדי לבלוע תרופה ואינו צמא — אינו מברך.
אם הוא צמא ונהנה מן המים — מברך "שהכל".
כאשר המשקה עצמו מתוק או בעל טעם שנהנים ממנו, מברכים "שהכל" גם אם האדם אינו צמא, מפני שיש הנאה מן הטעם.
על קפה מברכים "שהכל".
אם שותה אותו חם בהדרגה, כדרך בני אדם, בדרך כלל אין שתיית רביעית מצטרפת בתוך הזמן הנדרש לברכה אחרונה.
לכן אין לברך "בורא נפשות" על קפה חם רק משום שסיים כוס שלמה.
גם על תה מברכים "שהכל".
דין הברכה האחרונה דומה לקפה: אם לא שתה רביעית בשיעור שתיית רביעית — אין "בורא נפשות".
גם כאשר מוסיפים חלב לקפה או לתה, הברכה נשארת בדרך כלל "שהכל" על המשקה כולו.
אין מברכים בנפרד על החלב כאשר הוא חלק מן המשקה.
על קולה, סודה בטעמים, משקה ממותק, משקה אנרגיה וכיוצא בהם — "שהכל".
לאחר רביעית בשיעור המחייב — "בורא נפשות".
על מים מוגזים ששותים לצמא — "שהכל".
אם מדובר במים בלבד והאדם אינו צמא ואינו נהנה מהם, חוזר דין מים רגילים.
על מיץ תפוזים, מיץ תפוחים, מיץ רימונים, מיץ גזר וכיוצא בהם מברכים "שהכל", גם כאשר הם מאה אחוז פרי [2].
מיץ ענבים הוא החריג וברכתו "בורא פרי הגפן".
יש להבחין בין מיץ שסונן מגוף הפרי לבין שייק שבו גוף הפרי עצמו נטחן ונשאר במשקה.
מאחר שזו שאלה של שינוי צורת הפרי ולא רק של משקה, דיני שייקים ומחיות יובאו בנפרד בפרק "פירות וירקות מרוסקים".
אם מבשלים פירות במים ואוכלים את הפירות עצמם כשהם ניכרים, מברכים על הפירות את ברכתם והם פוטרים את מי הבישול הנלווים אליהם.
אם שותים את מי הקומפוט לבדם — מברכים "שהכל" [3].
מי שאוכל סעודת פת ושותה מים, קפה, תה או שאר משקים רגילים בתוך הסעודה — אינו מברך עליהם בדרך כלל "שהכל", משום שהם נפטרים בברכת "המוציא" [4].
אפילו אם היה צמא קודם הסעודה, מעיקר הדין אינו מברך על המים בתוך הסעודה.
לפי ילקוט יוסף, גם על תה וקפה ששותים באמצע הסעודה או בסופה אין לברך, משום ספק ברכות להקל.
טוב, כאשר הדבר מתאים, לשתות אותם לאחר ברכת המזון ואז לברך "שהכל" ללא ספק [5].
גם ערק, קוניאק וכיוצא בהם הנשתים בתוך הסעודה אינם טעונים מעיקר הדין ברכת "שהכל" לפי הכרעת ילקוט יוסף.
הרוצה לצאת מכל ספק יכול לפוטרם בברכה שקודם הסעודה או בברכת הגפן על יין [6].
מי שאוכל עוגה ושותה קפה או תה שלא בתוך סעודת פת — מברך "מזונות" על העוגה ולאחר שטעם ממנה מברך "שהכל" על המשקה.
ברכת "מזונות" אינה פוטרת את הקפה או התה [7].
מי שאוכל קוסקוס, פסטה או תבשיל אחר שברכתו "מזונות" ושותה מים — מברך "שהכל" על המים.
תבשיל מזונות אינו פוטר משקים כפי שסעודת פת פוטרת אותם [8].
אם שתה יין ובירך "בורא פרי הגפן", והמשקה האחר היה לפניו או הייתה דעתו עליו — אינו מברך "שהכל" על אותו משקה [9].
על רוב המשקים מברכים "בורא נפשות" רק כאשר שתה רביעית בתוך שיעור שתיית רביעית [10].
אם שתה את אותה כמות במשך זמן ארוך יותר — אין השתיות מצטרפות לברכה אחרונה.
מאחר שיש מחלוקת אם שיעור כזית במשקים מחייב ברכה אחרונה, אין מברכים מספק.
לכתחילה נכון להימנע ממצב זה: לשתות פחות מכזית או רביעית בשיעור המחייב [10].
מים לצמא — "שהכל".
מים רק לצורך טכני — ללא ברכה.
קפה, תה ומשקאות קלים — "שהכל".
רוב מיצי הפירות — "שהכל".
בתוך סעודת לחם רוב המשקים נפטרים ב"המוציא".
יין פוטר שאר משקים במקרים המתאימים.
"בורא נפשות" נאמרת רק לאחר רביעית בשיעור שתיית רביעית.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רד; ילקוט יוסף, סימן רד סעיף ט.
[2] ילקוט יוסף, סימן רב סעיף יג — משקים היוצאים מפירות.
[3] ילקוט יוסף, סימן רה סעיף ג — פירות מבושלים ומי קומפוט.
[4] שולחן ערוך, אורח חיים סימן קעד; ילקוט יוסף, סימן קעד סעיף ו; הליכות עולם חלק א עמ' שנ.
[5] ילקוט יוסף, סימן קעד סעיף ח.
[6] ילקוט יוסף, סימן קעד סעיף ט.
[7] ילקוט יוסף, סימן קעד סעיף יג.
[8] ילקוט יוסף, סימן קעד סעיפים יא–יב.
[9] ילקוט יוסף, סימן קעד סעיף א; הליכות עולם חלק ב עמ' כ.
[10] ילקוט יוסף, סימן רז סעיף א — שיעור רביעית וצירוף השתייה.