טוען…
טוען תוכן…
הלכהאסור לקנות ולמכור בשבת, בין למוכר ובין לקונה, ואפילו כאשר אין מעבירים כסף בפועל בשבת [1].
חז"ל אסרו מקח וממכר בשבת, בין השאר משום החשש שיבואו לידי כתיבה וחשבונות [1].
לדוגמה: לקנות מוצר ולשלם לאחר שבת, למכור חפץ לחבר, לסגור עסקה, לשכור חפץ או להשכירו.
גם בלי כסף מזומן
אין היתר לבצע את הקנייה בשבת רק מפני שהתשלום יינתן במוצאי שבת.
אם בשבת נעשית פעולת הקנייה או המכירה — הדבר אסור [1].
גם כאשר הכסף שולם לפני שבת, אין לבצע בשבת פעולה חדשה של קניין כאשר היא זו שמשלימה את העסקה.
לכן נכון להשלים את הקנייה ואת הקניינים הנדרשים לפני שבת.
קנייה לצורך מצווה
אסור לקנות ולמכור בשבת גם כאשר מטרת הקנייה היא מצווה [2].
לדוגמה: קניית ארבעת המינים, קניית מצה, מכירת חמץ או קניית חפץ אחר לצורך מצווה [2].
יש מקרים מיוחדים שבהם התירו התחייבות לצדקה או פעולות מסוימות של מצווה, אך אין ללמוד מהם היתר כללי לקנייה ומכירה בשבת.
מכירת עליות בבית הכנסת
מותר למכור בשבת עליות לתורה, פתיחת ההיכל, הגבהה וכדומה כאשר הכסף מיועד לצדקה או לצורכי בית הכנסת [2].
הטעם הוא שאין זו מכירת חפץ בדרך הרגילה, אלא התחייבות לתת צדקה [2].
אין להעביר את הכסף בשבת.
המתפלל מתחייב בסכום, והתשלום מתבצע לאחר השבת.
אסור לכתוב בשבת מי קנה איזו עלייה וכמה התחייב.
אם יש צורך לזכור את ההתחייבויות, יש להשתמש בדרך שאינה כרוכה בכתיבה או להכין סידור מתאים מערב שבת.
כסף בשבת
שטרות ומטבעות הם מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלם בשבת בדרך הרגילה [3].
לכן אין להחזיק כסף, לספור אותו, להעביר אותו ממקום למקום או לתת אותו לאחר.
אם אדם מגלה בביתו כסף בכיס הבגד, עליו להימנע מטלטולו ביד ולהשתמש בדיני טלטול מן הצד או בדרכים המותרות לפי הצורך.
אם גילה את הכסף לאחר שכבר יצא למקום שאין בו עירוב, חלים גם דיני הוצאה שנתבארו בפרק הקודם.
כרטיס אשראי
אסור לבצע בשבת תשלום בכרטיס אשראי, בטלפון, באפליקציה, במכשיר תשלום או בכל מערכת אלקטרונית.
מלבד איסור מקח וממכר, פעולות אלה כרוכות בהפעלת מערכות חשמליות ורישום נתונים.
כרטיס אשראי שמיועד לתשלום נחשב כלי שמלאכתו לאיסור, ובפועל אין לטלטלו לצורך השימוש האסור בו.
קבלה וחשבונית
אסור להוציא או למלא קבלה, חשבונית, פנקס הזמנה או כל מסמך מסחרי בשבת.
חשבונות בנק, חשבונות חשמל, חוזי שכירות, שטרי חוב ומסמכים מסחריים בכלל שטרי הדיוטות, ואסור לקרוא בהם בשבת אפילו בעיון בלבד [4].
מסמכים אלו גם מוקצה ואסורים בטלטול [4].
חנות בשבת
מותר לבעל חנות לפתוח את חנותו כדי לתת לשכן מצרכים הנחוצים לו לשבת, כאשר אין בפעולה איסור אחר, ובלבד שלא עושים זאת בדרך של קנייה ומכירה [5].
לדוגמה: שכן שחסר לו בקבוק שתייה, לחם או מוצר מזון לצורך שבת [5].
אין להזכיר מחיר או לומר: "המוצר עולה עשרה שקלים" או "אשלם לך מחר עשרים שקלים".
מותר לומר לבעל החנות כמה קופסאות או בקבוקים צריכים [5].
לדוגמה: "תן לי שתי בקבוקי שתייה" או "אני צריך שלוש קופסאות" [5].
אין לשקול או למדוד את המוצר בדרך מסחרית.
מותר לומר לבעל החנות שיבואו אליו לאחר השבת כדי להסדיר את מה שנלקח, ובלבד שלא מזכירים בשבת את המחיר או את סכום החשבון [5].
משכון
כאשר אדם לוקח מצרך לצורך שבת בלי לשלם, מותר לתת לבעל החנות חפץ שישמש למעשה כערבון, ובלבד שלא יאמר בפירוש: "זה משכון" [5].
גם כאן אין להזכיר סכום כסף.
שקילה ומדידה
אין לשקול מזון במאזניים לצורך קנייה ומכירה בשבת.
אין למדוד כמות לצורך קביעת מחיר או מסחר.
לדוגמה: לשקול קילו פירות, למדוד ליטר לפי מחיר, למדוד אורך בד לצורך מכירה.
דיני מדידה שאינה לצורך מסחר יפורטו בפרק נפרד.
שכירות
אסור לסגור בשבת עסקת שכירות של חפץ, רכב, מקום או שירות [1].
לדוגמה: לשכור חדר, להשכיר כלי עבודה, לסגור השכרת ציוד לאירוע, לשכור רכב.
אם כל תנאי השכירות והקניין הושלמו לפני שבת, עצם השימוש בחפץ בשבת אינו נחשב מקח וממכר חדש, כל עוד השימוש עצמו מותר.
מתנות בשבת
ראוי ונכון שלא לתת מתנה בשבת, משום שיש פוסקים שסוברים שהעברת בעלות במתנה דומה למקח וממכר [6].
מי שרוצה לתת לחבר מתנה בשבת — נכון לזכות לו אותה כבר מערב שבת באמצעות אדם אחר [6].
אותו אדם מגביה את המתנה ואומר שהוא זוכה בה עבור מקבל המתנה.
בשבת אפשר למסור את החפץ עצמו למקבל, אם החפץ אינו מוקצה ואין בעיית הוצאה [6].
במקום צורך או במנהגים מקובלים של מצווה יש אופנים שבהם יש על מה לסמוך, אך לכתחילה נכון לבצע את הזכייה לפני שבת [6].
מתנת בר מצווה
המנהג לתת בשבת מתנה לחתן בר מצווה מטעם בית הכנסת יש לו על מה לסמוך [7].
עם זאת, הדרך הטובה ביותר היא שהגבאי יזכה לו את המתנה מערב שבת באמצעות אדם אחר [7].
אפשרות נוספת היא שהנער יכוון שאינו זוכה במתנה עד מוצאי שבת [7].
גם כאשר המתנה היא סידור, חומש או ספר קודש, נכון לנהוג בדרך זו ולא לבצע לכתחילה העברת בעלות חדשה בשבת.
מתנה לצורך מצווה דחופה
יש מקרים שבהם התירו נתינת מתנה בשבת לצורך מצווה ממשית שאינה יכולה להיעשות בדרך אחרת [2][6].
אולם אלו מקרים מיוחדים ואין להפוך אותם להיתר כללי למתנות.
לכתחילה יש לזכות כל מתנה מערב שבת.
הזמנה במסעדה או מלון
אין לבצע בשבת הזמנה עסקית חדשה הכרוכה בהתחייבות לתשלום.
לדוגמה: להזמין חדר מלון, להזמין ארוחה בתשלום, להזמין שירות מקצועי או לבצע רכישה עתידית.
כאשר השירות הוזמן ושולם או סוכם מראש לפני שבת, אפשר ליהנות ממנו בשבת כאשר אין בפעולה עצמה איסור אחר.
הזמנת מוצר למוצאי שבת
אסור לומר למוכר בשבת: "אני קונה ממך את המוצר ואקח אותו מחר."
זו עסקה שנעשית בשבת אף שהתשלום או האיסוף ייעשו לאחר מכן.
יש להמתין למוצאי שבת כדי לקבוע את העסקה, המחיר והתשלום.
דיבור על מחירים
אין לנהל בשבת משא ומתן מסחרי, לדון במחיר או לסכם תנאי קנייה.
לדוגמה: "כמה אתה רוצה על הדירה?", "אם תוריד אלף שקלים אני קונה", "אני נותן לך כך וכך על הרכב".
עצם המחשבה על עסקיו אינה אסורה מעיקר הדין, אולם מצווה להסיח את הדעת מענייני המסחר בשבת ולהרגיש כאילו כל מלאכתו עשויה [8].
תכנון קנייה לאחר שבת
מותר מעיקר הדין לחשוב על קנייה שמתכוונים לבצע לאחר שבת [8].
עם זאת, ראוי שלא לעסוק במחשבות עסקיות בשבת משום עונג וכבוד השבת [8].
אין לתכנן בדיבור פעולות מסחריות האסורות בשבת.
לדוגמה: לקבוע עם אדם שייפגשו לאחר השבת כדי לקנות ממנו מוצר כאשר הניסוח הוא עסקי ומפורש.
הזמנת בעל מקצוע
אין לסכם בשבת עם בעל מקצוע שיבצע עבודה לאחר השבת כאשר הדבר כולל סגירת עסקה מסחרית.
לדוגמה: להזמין אינסטלטור בתשלום, לסכם מחיר עם שיפוצניק, להזמין צלם או נהג.
מותר לדבר בשבת עם מלמד שילמד ילד תורה או עם אדם שיעשה דבר מצווה, בתנאים המבוארים בהלכה, אך אין לקבוע בשבת סכום שכר [9].
תרומה לצדקה
מותר להתחייב בשבת לתת צדקה [2].
לכן מותר לומר בבית הכנסת: "אני תורם מאה שקלים לצדקה" או להתחייב בסכום בעת מכירת עליות [2].
אין לתת את הכסף עצמו בשבת.
הנתינה בפועל תיעשה לאחר השבת.
נדרי צדקה
התחייבות לצדקה שנאמרה בשבת חלה לפי דיני נדרי צדקה, ולכן אין להתחייב בסכום מתוך מחשבה שאין לדבר משמעות מפני שהוא נאמר בשבת.
נכון לומר את ההתחייבות בצורה ברורה ולשלם אותה לאחר השבת.
מכירה פומבית לצדקה
מותר לערוך מכירה של עליות וכיבודים בבית הכנסת כאשר מדובר למעשה בהתחייבויות לצדקה ולא במכירת חפצים רגילה [2].
אין לערוך בשבת מכירה פומבית של מוצר ממשי כאשר הזוכה קונה את החפץ.
לדוגמה: מכירת ספר, חפץ יודאיקה, בקבוק יין או מוצר אחר בדרך של מכירה רגילה.
אם רוצים לגייס תרומות באמצעות מתנות, נכון להסדיר את הקניינים לפני שבת.
מכונה אוטומטית
אין להשתמש בשבת במכונה אוטומטית כדי לקנות שתייה, מזון או מוצר אחר.
מלבד איסור מקח וממכר, במכונות אלו יש בדרך כלל הפעלה חשמלית ורישום העסקה.
גם אם המכונה עצמה פועלת באופן אוטומטי, אין לבצע באמצעותה קנייה בשבת.
כרטיס כניסה
כרטיס כניסה שנרכש לפני שבת אינו יוצר כשלעצמו מקח וממכר חדש כאשר נכנסים באמצעותו בשבת, אם עצם הכניסה והשימוש מותרים ואין הפעלה חשמלית, קריעת כרטיס או בעיה אחרת.
אין לקנות בשבת כרטיס כניסה לאירוע, אתר או שירות.
השאלת חפץ
מותר להשאיל לחבר חפץ בשבת כאשר אין בכך מכירה או שכירות בתשלום [10].
לדוגמה: להשאיל סידור, ספר, בגד, כלי אוכל או חפץ אחר המותר בטלטול.
בחפצים מסוימים נכון להשתמש בלשון "השאלה" ולא "הלוואה", כדי שלא יבואו לכתוב את הדבר או להתחשבנות בדרך של חול.
שטרות ומסמכים עסקיים
אסור לקרוא בשבת חוזה מסחרי או חוזה שכירות [4].
אסור לעיין בדפי חשבון בנק או פירוט חיובים [4].
אסור לעיין בחשבון חשמל, מים, ארנונה וכדומה [4].
גם אם האדם אינו מתכוון לשלם בשבת אלא רק לבדוק את הסכום — הדבר אסור [4].
חנות עם חלון ראווה
מותר להשאיר חלון ראווה של חנות גלוי בשבת כאשר החנות עצמה סגורה ואין בה מסחר [11].
נכון להסיר או לכסות מערב שבת את המחירים המוצגים בחלון, כדי שלא לגרום לעוברים ושבים לעסוק בקריאת מחירים בשבת [11].
טעויות שכיחות במקח וממכר
אסור אם עושים זאת בדרך של קנייה [1].
מותר לתת לו לצורך שבת בלי לדבר על מחיר ומכירה, ואת ההתחשבנות עושים לאחר שבת [5].
מותר [5].
אסור להזכיר מחיר.
אסור בדרך מסחרית.
אסור [2].
מותר [2].
מותר כאשר מדובר בהתחייבות לצדקה [2].
נכון לזכות לו אותה לפני שבת [6].
יש על מה לסמוך, ועדיף לזכות אותה לנער מערב שבת [7].
אסור לטלטל כסף; מתחייבים ומשלמים לאחר שבת.
אסור.
אסור [4].
אסור [4].
אסור בדרך של עסקה מסחרית.
למעשה
אסור לקנות, למכור, לשכור או להשכיר בשבת.
גם אם התשלום ייעשה במוצאי שבת — אין לבצע את העסקה בשבת.
אסור לקנות גם דבר מצווה, אלא במקרים המיוחדים שהותרו בהלכה.
מותר למכור עליות וכיבודים בבית הכנסת כאשר מדובר בהתחייבות לצדקה.
אין להעביר כסף בשבת.
מותר לתת לאדם מצרכי שבת מחנות או ממחסן בלי לעשות זאת בדרך של קנייה, בלי להזכיר מחיר ובלי לשקול או למדוד בדרך מסחרית.
מותר לומר כמה בקבוקים או קופסאות צריך.
נכון שלא לתת מתנה בשבת; הדרך המועדפת היא לזכות אותה למקבל כבר מערב שבת.
מתנת בר מצווה בבית הכנסת יש לה על מה לסמוך, ועדיף לזכות אותה לנער מערב שבת.
אסור לקרוא בשבת חשבונות בנק, חשבונות חשמל, חוזי שכירות ומסמכים מסחריים.
אין לסגור בשבת עסקה עם בעל מקצוע או להזמין שירות בתשלום למוצאי שבת.
מותר להתחייב בשבת לתת צדקה, אך התשלום נעשה לאחר השבת.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שו סעיף ז; ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קמ — איסור מכירה, קנייה, שכירות והשכרה בשבת וגזירה שמא יכתוב.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קמז — מקח וממכר גם לצורך מצווה, והיתר מכירת עליות משום שהדבר בגדר התחייבות לצדקה.
[3] ילקוט יוסף, שבת, דיני מוקצה — כסף ושטרות כמוקצה מחמת גופו.
[4] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שז סעיף יב; ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קפח — שטרי הדיוטות, חשבונות בנק, חשמל, חוזי שכירות ושטרי חוב.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קנב–קנג — נתינת מצרכים לצורך שבת בלי לשון קנייה ומכירה, מניין קופסאות ובקבוקים, התחשבנות לאחר שבת ומשכון.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קנח–קנט — נתינת מתנה בשבת והדרך לזכות אותה למקבל מערב שבת באמצעות אדם אחר.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קנט — מתנה לחתן בר מצווה בשבת והעדפת זכייה מערב שבת.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך ב, סימן שו — הרהור בעסקים בשבת לעומת מצוות עונג שבת והימנעות ממחשבות מסחריות.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכו — שכירת מלמד לדבר מצווה והאיסור לקבוע בשבת סכום שכר.
[10] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שז; ילקוט יוסף, שבת כרך ב — השאלת חפצים בשבת כשאין הדבר נעשה בדרך מסחר.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קנח — חלון ראווה של חנות והסרת תגי מחירים מערב שבת.