טוען…
טוען תוכן…
שאלה
השתמשתי בטעות בכף חלבית בתוך תבשיל בשרי חם, או בכף בשרית בתוך תבשיל חלבי חם. ידוע לי שעברו יותר מעשרים וארבע שעות מאז שהכף שימשה בחום עם המין שלה. האם התבשיל נאסר?
תשובה
לא. אם הכף הייתה נקייה ואינה בת יומה, כלומר עברו יותר מעשרים וארבע שעות מאז ששימשה בחום עם בשר או חלב, התבשיל מותר בדיעבד. את הכף עצמה אין להמשיך להשתמש בה לבשר או לחלב עד שתעבור הכשרה מתאימה.
הסבר
מרן השולחן ערוך פוסק במפורש שכאשר כף מן המין השני אינה בת יומה ונכנסה בטעות לתבשיל חם, הקדירה והתבשיל מותרים, מפני שהטעם הבלוע בכף כבר נפגם לאחר שעברו עשרים וארבע שעות. עם זאת, הכף עצמה בלועה כעת מטעמי בשר וחלב, ולכן אין להשתמש בה לכתחילה לא לבשר ולא לחלב עד שתוכשר.
גם בילקוט יוסף נפסק שכל טעם הבלוע בכלי, בין של בשר ובין של חלב, לאחר עשרים וארבע שעות נחשב נותן טעם לפגם; לכן אם כבר בישלו בכלי מן המין השני, המאכל מותר בדיעבד, ואילו הכלי עצמו טעון הכשרה לפני שימוש נוסף.
ההיתר אמור בכלי נקי. אם נשארו על הכף שיירי בשר, חלב, גבינה או שומן ממשי, אין די בכך שעברו עשרים וארבע שעות, משום שממשות שעל פני הכלי אינה נידונה כטעם בלוע שנפגם.
דוגמה
כף חלבית נקייה לא שימשה בחלב חם במשך יומיים, ובטעות ערבבו בה מרק בשרי רותח. המרק מותר. את הכף יש להניח בצד ולהכשיר לפני שחוזרים להשתמש בה.
מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ד סעיף ד – כף שאינה בת יומה שנכנסה לתבשיל מן המין השני: הקדירה והתבשיל מותרים, והכף אסורה לכתחילה לשימוש בבשר או בחלב.
שולחן ערוך יורה דעה סימן ק"ג סעיף ה – כלי שאינו בן יומו נותן טעם לפגם, ובדיעבד התבשיל מותר, בתנאי שהכלי נקי מממשות שעל פניו.
ילקוט יוסף, הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח סעיף כ"ח; הליכות עולם חלק ז' עמ' ע' – לאחר כ"ד שעות הטעם הבלוע פגום, ואם כבר בישלו בו מן המין השני המאכל מותר בדיעבד, והכלי טעון הכשרה.