חמץ שעבר עליו הפסח | מה מותר לאכול ולקנות לאחר החג?
זמן קריאה · 15 דקות
10.11.2026הלכה
טוען…
טוען תוכן…
זמן קריאה · 15 דקות
הלכהלקראת חג הפסח, לאחר שסיימנו לנקות את הבית ולבער את החמץ, מגיע אחד השלבים החשובים בהכנות: הכשרת המטבח והכלים. במשך השנה אנו מבשלים, מטגנים ואופים מאכלים שונים, ולעיתים גם מאכלי חמץ. אף שהכלים נראים נקיים לחלוטין, על פי ההלכה ייתכן שנבלע בהם טעם חמץ שאינו יוצא בשטיפה רגילה.
אבל האם צריך לקנות מערכת כלים חדשה לפסח? האם אפשר להכשיר סירים ומחבתות? מה הדין בכלי זכוכית, וכיצד מכשירים שיש, כיור, תנור ומיקרוגל?
כדי לעשות סדר, חשוב להכיר את היסוד המרכזי בהכשרת כלים: „כבולעו כך פולטו” – הדרך שבה הכלי בלע את טעם החמץ היא שקובעת כיצד יש להכשירו. נבאר את ההלכות לפי סדרן, מן הכללים הבסיסיים ועד להכשרת המטבח למעשה.
חכמינו לימדו שכלי שבלע טעם מאכל בחום עשוי לפלוט אותו כאשר משתמשים בו שוב בחום. משום כך, כלי ששימש לחמץ במשך השנה אינו נעשה בהכרח כשר לפסח רק מפני שניקו אותו היטב.
אופן ההכשרה נקבע לפי דרך השימוש בכלי. כלי שבלע חמץ באמצעות בישול בנוזלים, כגון סיר מרק, הכשרתו בדרך כלל בהגעלה במים רותחים. לעומתו, כלי שבלע חמץ באמצעות אש יבשה, כגון תבנית שאפו בה לחם או עוגה, עשוי להיות טעון ליבון חמור.[1]
לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל, לעניין הכשרת כלים לפסח הולכים בדרך כלל אחר רוב תשמישו של הכלי, בכפוף לפרטי הדין.
בני אשכנז: הרמ״א מחמיר במקרים שבהם השתמשו בכלי גם בדרך חמורה יותר, אף שאין זה רוב שימושו. לכן יש מצבים שבהם בני ספרד יכולים להסתפק בהגעלה, ואילו בני אשכנז יצטרכו הכשרה חמורה יותר. אין ללמוד מכך שכלי ששימש פעם אחת בחמץ אינו צריך הכשרה כלל.[2]
הגעלה היא הכנסת הכלי למים רותחים המעלים בועות, כדי להפליט את הטעם שנבלע בו.
דרך זו מתאימה בדרך כלל לסירים, סכו״ם ולכלים ששימשו לבישול חמץ באמצעות מים או רוטב.
לפני ההגעלה יש לנקות היטב את הכלי, להסיר שיירי מאכל ולכלוך ולשים לב במיוחד לחיבורים, לידיות ולחריצים. אין להגעיל כלי כאשר יש עליו חמץ ממש.
לכתחילה ראוי להמתין עשרים וארבע שעות מן השימוש החם האחרון בכלי לפני ההגעלה. לאחר מכן מכניסים אותו למים רותחים, ולאחר ההגעלה נוהגים לשוטפו במים קרים.[3]
יש להקפיד שהמים יישארו רותחים בזמן ההגעלה. אם הכנסת הכלי הפסיקה את הרתיחה, יש להמתין עד שהמים יחזרו לבעבע.
ישנם שני סוגי ליבון.
ליבון חמור: חימום הכלי בחום גבוה מאוד, עד שהחום מכלה את הטעם הבלוע בו. הכשרה זו נדרשת בדרך כלל בכלים שבלעו חמץ ישירות באש יבשה.
סירי מתכת המשמשים לבישול מאכלים עם מים או רוטב אפשר להכשיר בהגעלה.
ראשית מנקים את הסיר היטב, ובמיוחד את שולי הסיר, הידיות ומקום חיבורן. לאחר מכן מגעילים אותו במים רותחים.
אם הסיר גדול ואינו נכנס לסיר ההגעלה, קיימת דרך להכשירו על ידי מילויו במים, הבאתם לרתיחה וגרימת גלישת המים הרותחים על שפתו, בהתאם לפרטי ההלכה.
גם מכסי הסירים צריכים הכשרה, בדרך כלל בהגעלה, לפי אופן השימוש בהם.[5]
כפות, מזלגות וסכינים ממתכת ששימשו עם מאכלי חמץ חמים אפשר בדרך כלל להכשיר בהגעלה.
יש להקפיד לנקות היטב את הכלים, ובפרט סכינים שיש בהן חיבור בין הלהב לידית.
סכין שיש בה חריצים עמוקים או חיבור שאי אפשר לנקותו כראוי משיירי מאכל, עדיף לייחד לפסח סכין אחרת.
הכשרת מחבת תלויה בדרך השימוש בה.
זו אחת המחלוקות המפורסמות בין מנהגי הספרדים והאשכנזים.
מרן השולחן ערוך פסק שכלי זכוכית אינם בולעים טעם מאכל באופן המחייב הגעלה. לכן, גם אם השתמשו בהם במאכלי חמץ חמים, די לנקותם ולשטוף אותם היטב כדי להשתמש בהם בפסח.
כך פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל, והדין חל גם על כלי זכוכית עמידים לחום, כגון פיירקס ודורלקס, כאשר מדובר בכלים העשויים זכוכית לפי הגדרתם ההלכתית.[8]
לדוגמה, קערת זכוכית ששימשה להגשת פסטה חמה במשך השנה, מותרת לשימוש בפסח לאחר ניקוי יסודי, לפי מנהג הספרדים.
בני אשכנז: הרמ״א פסק שנוהגים להחמיר בכלי זכוכית ששימשו לחמץ, ואין מכשירים אותם לפסח בדרך הרגילה. לפיכך נוהגים רבים מבני אשכנז לייחד כלי זכוכית לפסח. במקום צורך קיימות דעות מקילות ודרכי הכשרה שנידונו בפוסקים, ויש לברר את הדין לפי סוג הכלי והמנהג.[9]
כלי חרס שבלעו חמץ באמצעות מאכלים חמים אינם ניתנים להכשרה רגילה בהגעלה, משום שטעם החמץ הבלוע בהם אינו נפלט כראוי.
כך הדין גם בכלי חרסינה ופורצלן ששימשו למאכלי חמץ חמים, לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף.[10]
לכן צלחות חרסינה ששימשו במשך השנה למאכלים חמים של חמץ יש לנקות ולהצניע עד לאחר הפסח, ולהשתמש בחג בצלחות מיוחדות לפסח.
אולם כלים שהשתמשו בהם במאכלים קרים בלבד, בלי כבישה או שימוש אחר העלול להבליע טעם חמץ, עשויים להיות מותרים לאחר ניקוי ושטיפה יסודיים.
כלי פלסטיק ועץ ששימשו במאכלי חמץ חמים ניתנים בדרך כלל להכשרה באמצעות הגעלה, לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף, כאשר אופן השימוש בהם מתאים להגעלה וניתן לנקותם היטב.[11]
עם זאת, יש להבחין בין כלי פלסטיק חלק ופשוט לבין כלי שיש בו חריצים, חיבורים וחלקים שאי אפשר לנקות.
לגבי כלי סיליקון, קיימים סוגי חומרים ושימושים שונים, ואין לקבוע לכל הכלים דין אחיד בלי לבדוק את אופן השימוש ואת עמידות הכלי בחום.
לדוגמה, קופסת פלסטיק חלקה ששימשה למזון חם עשויה להיות ניתנת להכשרה בהגעלה, ואילו תבנית סיליקון ששימשה לאפיית עוגות חמץ בחום יבש אינה מוכשרת בהכרח באותה דרך.
בני אשכנז: קיימים מנהגים ופוסקים המחמירים בחלק מכלי הפלסטיק והחומרים הסינתטיים, ובפרט בכלים ששימשו בחום גבוה. לכן יש לבדוק את מנהג הקהילה ואת סוג הכלי לפני ההכשרה.[12]
השיש משמש במשך השנה להנחת מאכלים, כלי אוכל ולעיתים גם סירים רותחים. לכן יש להכשירו לקראת פסח.
לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף, מנקים את השיש היטב, ובפרט את הסדקים והחיבורים, ולאחר מכן מערים עליו מים רותחים מכלי ראשון.[13]
כדי לבצע את העירוי כראוי, יש להשתמש במים רותחים ממש, כגון מים מקומקום לאחר שהגיעו לרתיחה, ולערות אותם על כל האזורים הטעונים הכשרה.
יש להקפיד שהמשטח יוכל לעמוד בחום המים, כדי שלא ייגרם נזק.
האם חייבים לכסות את השיש לאחר ההכשרה? למנהג הספרדים אין חובה לכסותו לאחר שהוכשר כראוי. עם זאת, מי שרוצה לכסות אותו כהידור, רשאי לעשות כן.
בני אשכנז: נוהגים רבים להחמיר ולכסות את השיש במשך הפסח, גם לאחר ניקוי ועירוי מים רותחים, מחשש לשימושים חמורים יותר שנעשו בו במשך השנה.[14]
כיור נירוסטה אפשר להכשיר לאחר ניקוי יסודי ועירוי מים רותחים על כל חלקיו.
יש להסיר שאריות מאכלים ממסננת הכיור, לנקות את אזור הניקוז ולהקפיד שלא יישאר חמץ ממש.
לדעת מרן הרב עובדיה יוסף, גם כיור חרסינה המשמש לשטיפת כלים אפשר להכשיר לפסח על ידי עירוי מים רותחים. נכון לערות עליו מים רותחים שלוש פעמים.[15]
אין סתירה בין דין זה לבין הדין של כלי חרס רגילים, משום ששימושו של הכיור ודרך בליעתו שונים משימושם של כלי בישול מחרס.
בני אשכנז: נוהגים רבים להחמיר בכיורי חרסינה, ולהניח בתוכם כיור פנימי מפלסטיק או כיסוי מתאים למשך ימי הפסח. הדבר חשוב במיוחד כאשר אין אפשרות להכשיר את הכיור בהתאם למנהג הקהילה.[16]
כיריים של גז כוללות כמה חלקים: ראשי המבערים, החצובות שעליהן עומדים הסירים והמשטח שמתחתיהם.
יש לנקות היטב את כל החלקים משומן ומשאריות מאכלים.
לפי עיקר הדין וההכרעה הספרדית, אפשר להכשיר את החצובות בדרך המתאימה לשימושן, ובפרט בעירוי מים רותחים. טוב להחמיר ולעשות להן ליבון קל כאשר הדבר אפשרי ובטוח.
נוהגים גם להדליק את המבערים למשך זמן מתאים, כדי לשרוף שאריות מאכלים שנותרו עליהם.[17]
בני אשכנז: נוהגים להחמיר יותר בהכשרת החצובות, ובדרך כלל מבצעים ליבון קל או מכסים את החצובות בכיסוי מתאים העמיד לחום, לפי המנהג והאפשרות המעשית.[18]
בכיריים חשמליות או קרמיות יש לנקות היטב את המשטח ולהכשירו בהתאם לחומר שממנו הוא עשוי ולדרך פעולתו.
בכיריים חשמליות רגילות אפשר בדרך כלל להשתמש בחימום בדרגת החום הגבוהה ביותר כחלק מתהליך ההכשרה.
כיריים אינדוקציה שונות מכיריים רגילות, משום שהמשטח עצמו אינו מתחמם ישירות באמצעות גוף חימום, אלא בעיקר מחום הכלי המונח עליו.
לדעת מרן הרב עובדיה יוסף, אפשר להכשיר תנור אפייה חשמלי לפסח לאחר ניקוי יסודי והפעלתו בחום הגבוה ביותר.
סדר ההכשרה הוא כדלקמן: מנקים היטב את התנור משומן, פירורים ושאריות חמץ, נמנעים מלהשתמש בו במשך עשרים וארבע שעות, ולאחר מכן מפעילים אותו בחום הגבוה ביותר למשך כשעה.[20]
ומה לגבי התבניות? יש להבחין בין התנור עצמו לבין תבניות האפייה.
תבניות ששימשו לאפיית חמץ יבש, כגון לחם ועוגות, טעונות בדרך כלל ליבון חמור, שאינו ניתן לביצוע בתנור ביתי רגיל בלי לפגוע בתבנית. לכן נכון לייחד לפסח תבניות אחרות, או להשתמש בתבניות חד־פעמיות מתאימות.
בני אשכנז: גם בקרב פוסקי אשכנז קיימות דרכי הכשרה לתנור, אולם יש המחמירים יותר בדרישות החימום והניקיון, ובפרט לגבי תבניות, מסילות, רשתות ותנורים שאי אפשר לנקותם היטב. לכן יש לנהוג לפי ההוראה המקובלת ולהתחשב במבנה התנור.[21]
מיקרוגל המשמש לחימום מאכלי חמץ דורש ניקוי והכשרה לפני הפסח.
לדעת פוסקי הספרדים, אפשר להכשיר מיקרוגל רגיל, שאינו כולל גוף השחמה או אפייה, לאחר ניקוי יסודי של כל חלקיו, המתנה של עשרים וארבע שעות והפעלתו עם כלי מים וחומר ניקוי הפוגם את הטעם, עד שנוצרים אדים רבים בתוך המכשיר.[22]
לגבי הצלחת המסתובבת, יש לנקותה ולהכשירה או להחליפה בהתאם לסוג החומר ולדרך השימוש בה.
טוב להשתמש בפסח במאכלים המכוסים היטב, כדי להימנע מחששות הנוגעים לנתזים ולאדים.
בני אשכנז: יש פוסקים המחמירים יותר בהכשרת מיקרוגל לפסח, ובפרט במכשירים שקשה לנקותם או שבהם חוממו מאכלי חמץ ללא כיסוי. יש המעדיפים לייחד מיקרוגל לפסח, ובשעת הצורך יש לברר את אופן ההכשרה המתאים.[23]
מיקרוגל משולב שיש בו גוף חימום או אפייה אינו נידון כמיקרוגל רגיל, ויש לבדוק את הכשרתו לפי אופן פעולתו.
לדעת מרן הרב עובדיה יוסף, אפשר להכשיר מדיח כלים חשמלי הפועל עם מים חמים וחומרי ניקוי הפוגמים את טעם המאכל.
תחילה מנקים היטב את המדיח, ובפרט את המסננת, הזרועות והמקומות שבהם עלולות להצטבר שאריות מזון. לאחר מכן מפעילים אותו ריק מכלים, עם חומר ניקוי, בתוכנית החמה המתאימה להכשרתו.[24]
יש לוודא שאין שאריות חמץ במקומות הנסתרים של המכשיר.
בני אשכנז: קיימות שיטות מחמירות יותר בהכשרת מדיחי כלים לפסח, ובפרט לגבי חלקי פלסטיק, מסננות ומגשים. יש הנוהגים שלא להכשיר מדיח כלים לפסח, ויש המתירים בתנאים מסוימים. יש לנהוג לפי מנהג הקהילה ופרטי המכשיר.[25]
מקרר, מקפיא וארונות המטבח אינם זקוקים בדרך כלל להגעלה, משום שעיקר שימושם הוא באחסון מאכלים קרים.
לכן יש לרוקן אותם ולנקות היטב את המדפים, המגירות, גומיות הדלת והפינות שבהן עלולות להצטבר שאריות חמץ.
לאחר ניקיון יסודי אפשר להשתמש בהם בפסח, ואין חובה לכסות את כל המדפים.
מי שרוצה להניח כיסויים לצורך שמירה על הניקיון רשאי לעשות כן, בתנאי שאינו חוסם פתחי אוורור או פוגע בפעולת המכשיר.[26]
פלטה שעליה הונחו במשך השנה מאכלי חמץ או תבניות חמץ טעונה הכשרה בהתאם לאופן השימוש בה.
לכתחילה יש לנקות אותה היטב, להמתין עשרים וארבע שעות ולהפעיל אותה בחום המרבי למשך זמן מתאים. כאשר יש חשש למגע ישיר עם חמץ, ראוי גם לכסותה בכיסוי מתאים העמיד לחום.
אין לכסות פלטה בחומר שעלול להישרף, להתיך או לפגוע בבטיחותה.[27]
קומקום ששימש להרתחת מים בלבד ואינו בא במגע עם חמץ, אינו צריך בדרך כלל הכשרה מיוחדת מעבר לניקיון.
אולם מיחם שבמשך השנה הונחו עליו חלות או מאפים כדי לחממם, עשוי להיות טעון הכשרה גם אם בתוכו היו מים בלבד.
לכן יש לבדוק את אופן השימוש במיחם, ולהכשיר את חלקיו בהתאם לדין.[28]
מעיקר הדין אין חובה לקנות מערכת כלים חדשה לפסח כאשר אפשר להכשיר את הכלים הקיימים כהלכה.
עם זאת, יש משפחות המעדיפות להחזיק סירים, סכו״ם וכלי אוכל מיוחדים לפסח. הדבר עשוי להקל מאוד על ההכנות ולמנוע חששות וטעויות.
בפרט נכון לייחד כלים שאי אפשר להכשירם בקלות, כגון תבניות אפייה, טוסטרים וכלים בעלי חריצים שקשה לנקותם.
אין צורך להחליף כל כלי במטבח. יש להבחין בין כלים שמספיק לנקותם לבין כלים הטעונים הכשרה, ולבין כלים שאין אפשרות מעשית להכשירם.
יש לי סיר נירוסטה שבישלתי בו פסטה. האם אפשר להשתמש בו בפסח?
כן, לאחר ניקוי יסודי והגעלה כהלכה.
האם צריך להגעיל כוסות זכוכית?
למנהג הספרדים די בניקוי ובשטיפה היטב. בני אשכנז נוהגים להחמיר בכלי זכוכית ששימשו לחמץ, כמבואר לעיל.
האם חייבים לכסות את השיש בנייר כסף?
לא. למנהג הספרדים די בניקוי ועירוי מים רותחים כהלכה. הכיסוי הוא הידור. בני אשכנז נוהגים במקרים רבים להחמיר בכיסוי.
האם אפשר להכשיר תנור אפייה רגיל?
כן, לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף, לאחר ניקוי יסודי, המתנה של עשרים וארבע שעות וחימום בדרגה הגבוהה ביותר למשך כשעה. אולם אין בכך היתר אוטומטי להשתמש בתבניות החמץ.
האם מותר להשתמש במדיח כלים בפסח לאחר הכשרה?
למנהג הספרדים אפשר להכשיר מדיח מתאים לאחר ניקוי והפעלה בתוכנית חמה עם חומר ניקוי, בהתאם לפרטי ההלכה. לבני אשכנז קיימות שיטות מחמירות יותר.
הכלל המרכזי: „כבולעו כך פולטו” – דרך בליעת החמץ קובעת את דרך ההכשרה
הגעלה: מיועדת בדרך כלל לכלים ששימשו לבישול בנוזלים רותחים
ליבון: נדרש במקרים של בליעה באש יבשה, כגון תבניות אפייה
לפני ההכשרה: יש לנקות היטב את הכלי, ולכתחילה להמתין עשרים וארבע שעות מהשימוש החם האחרון
סירים וסכו״ם: אפשר בדרך כלל להכשיר בהגעלה
מחבתות: הכשרתן תלויה בשימוש בשמן, בנוזלים ובסוג הציפוי
[1] תלמוד בבלי, פסחים ל ע״ב. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א סעיפים א–ה. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד קכ״ד.
[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א סעיף ו, והגהת הרמ״א שם. משנה ברורה, סימן תנ״א. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני רוב תשמישו של כלי.
[3] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א וסימן תנ״ב סעיפים א–ז. משנה ברורה, סימן תנ״ב. ילקוט יוסף, הלכות פסח, דיני הגעלת כלים.
[4] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א סעיפים א–ד. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני ליבון והגעלה.
[5] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א סעיפים ג, ה–ו. סימן תנ״ב, דיני הגעלה. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א.
[6] חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, דיני הגעלת כלים. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני מחבתות.
[7] רמ״א, אורח חיים סימן תנ״א סעיפים ד–ו. משנה ברורה, שם, בדיני טיגון והכשרת כלים.
[8] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א סעיף כ״ו. חזון עובדיה, פסח, דיני כלי זכוכית. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני כלי זכוכית.
[9] רמ״א, אורח חיים סימן תנ״א סעיף כ״ו. משנה ברורה, שם, בדיני כלי זכוכית.
[10] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א סעיף א. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד קנ״א. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני כלי חרס ופורצלן.
[11] ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני כלי פלסטיק ועץ.
[12] משנה ברורה, סימן תנ״א. דיוני פוסקי זמננו בדיני הכשרת כלי פלסטיק וחומרים סינתטיים.
[13] חזון עובדיה, פסח, הלכות הכשרת כלים. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דין הכשרת השיש.
[14] משנה ברורה, סימן תנ״א. מנהגי הכשרת השיש וכיסויו בפסח.
[15] ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דין הכשרת כיור חרסינה ושיש.
[16] משנה ברורה, סימן תנ״א, ודיני כלי חרס. מנהגי הכשרת כיורי המטבח בקהילות אשכנז.
לדוגמה, תבנית ששימשה לאפיית עוגת חמץ אינה מוכשרת בהכרח בהכנסתה לתנור רגיל בחום גבוה, משום שהחום אינו מגיע לדרגת ליבון חמור.[4]
מחבת שרגילים לטגן בה עם שמן או נוזלים, אפשר במקרים המתאימים להכשירה בהגעלה לפי פסק מרן הרב עובדיה יוסף.
לעומת זאת, מחבת ששימשה לטיגון יבש של חמץ, ללא שמן או נוזלים, עשויה להיות טעונה ליבון חמור, שאינו מתאים לכל מחבת.
מחבתות בעלות ציפוי טפלון או ציפוי אחר מחייבות בדיקה של סוג הציפוי ואופן השימוש בהן. אין להכשיר מחבת כזו באש חזקה בלי לוודא שהדבר מותר ובטוח.[6]
בני אשכנז: מחמירים יותר בחלק מדיני המחבתות, ובפרט כאשר היה שימוש בחמץ במעט שמן או בדרך הדומה לצלייה. לכן אין להסתפק תמיד בהגעלה, ויש להכריע לפי אופן הטיגון ומנהג הקהילה.[7]
לכן אין להסתפק בהדלקת הכיריים בלבד, ויש לברר את דרך ההכשרה המתאימה לדגם ולחומר המשטח. במקרים מסוימים נדרש גם כיסוי מתאים לשימוש בפסח.[19]
יש לי טוסטר ששימש להכנת כריכים. האם אפשר להכשירו?
טוסטר לחיצה ומצנם שבהם מכינים חמץ ישירות בחום יבש קשים מאוד להכשרה. לכן נכון לייחד לפסח מכשיר אחר ולא להסתמך על ניקוי בלבד.
כלי חרס ופורצלן: כלים שבלעו חמץ בחום אינם ניתנים בדרך כלל להכשרה
שיש וכיור: למנהג הספרדים אפשר להכשירם בעירוי מים רותחים, בהתאם לסוג המשטח
כיריים: יש לנקות ולהכשיר את החצובות והמשטחים לפי אופן השימוש בהם
תנור אפייה: אפשר להכשיר את גוף התנור בתנאים המבוארים, אך תבניות חמץ מצריכות טיפול נפרד
מיקרוגל ומדיח כלים: אפשר להכשיר דגמים מתאימים לפי פרטי ההלכה, ויש הבדלים בין מנהגי הספרדים והאשכנזים
מקרר וארונות: בדרך כלל די בניקוי יסודי
כלי פסח מיוחדים: אינם חובה כאשר אפשר להכשיר את הכלים, אך עשויים להקל על ההכנות
הכשרת המטבח לפסח אינה חייבת להפוך למשימה מסובכת ומכבידה. כאשר מבינים את הכללים, יודעים אילו כלים צריכים הגעלה, אילו זקוקים לליבון ואילו די לנקותם היטב, אפשר להכין את המטבח בצורה מסודרת ונכונה.
חשוב לזכור שאין הכשרה אחת המתאימה לכל מכשיר ולכל חומר. כאשר מדובר במכשיר מורכב, בציפוי מיוחד או בכלי שקשה לנקותו, נכון לברר את פרטי ההכשרה ולא להסתפק בהוראה כללית.
כך נוכל להגיע לפסח כאשר המטבח והכלים מוכנים לחג, מתוך שמירה על ההלכה ויישוב הדעת.
[17] ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דין הכשרת חצובות וכיריים.
[18] רמ״א ומשנה ברורה, אורח חיים סימן תנ״א, דיני חצובה.
[19] דיני הכשרת כיריים חשמליות וקרמיות בפוסקי זמננו. יש להבחין בין חימום ישיר לבין כיריים אינדוקציה.
[20] חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמודים קל״ב ואילך. שו״ת יחוה דעת, חלק ב סימן ס״ג. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דין הכשרת תנור אפייה.
[21] רמ״א ומשנה ברורה, אורח חיים סימן תנ״א, דיני ליבון והכשרת כלי אפייה.
[22] ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני הכשרת מיקרוגל. הנחיות הכשרת כלים על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף.
[23] פוסקי זמננו, דיני הכשרת מיקרוגל לפסח, לעניין בליעת אדים והכשרת צלחת המיקרוגל.
[24] ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דין מדיח כלים חשמלי.
[25] פוסקי זמננו, דיני הכשרת מדיחי כלים לפסח, לגבי חלקי פלסטיק ומגשים.
[26] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ״א, בדיני כלים ששימושם בצונן. ילקוט יוסף, הלכות פסח, דיני ניקיון המטבח.
[27] ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דין פלטה חשמלית.
[28] ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ״א, דיני מיחם וכלים ששימשו לחימום חמץ.