ערב פסח | סדר היום, הזמנים וההכנות האחרונות לחג
זמן קריאה · 15 דקות
טוען תוכן…
זמן קריאה · 15 דקות
הלכהערב פסח הגיע. אחרי שבועות של ניקיונות, קניות והכנות, הבית כבר כמעט מוכן לחג. המצות מונחות בארון, שולחן הסדר מתחיל לקבל צורה, והילדים מחכים לרגע שבו יוכלו לשבת ולספר על יציאת מצרים.
אבל דווקא ביום הזה, כשהכול נראה כמעט מוכן, יש כמה הלכות חשובות שקל לשכוח. מתי בדיוק מפסיקים לאכול חמץ? האם מותר להסתפר אחרי חצות היום? מדוע הבכורות משתתפים בסיום מסכת, ומה מותר לאכול בשעות שלפני ליל הסדר?
ערב פסח אינו רק יום ההכנות האחרון. זהו יום בעל דינים ומנהגים מיוחדים, שבו אנחנו עוברים בהדרגה מן השגרה אל קדושת החג.
נעבור על סדר היום, משעות הבוקר ועד כניסת החג, כדי שנוכל להספיק את הדברים החשובים ולהגיע לליל הסדר בנחת ובשמחה.
בבוקר ערב פסח מתפללים שחרית כרגיל, אך ללא וידוי ותחנון, כפי שנוהגים בכל חודש ניסן.
למנהג הספרדים אומרים גם "מזמור לתודה", אף שבזמן בית המקדש לא הקריבו קרבן תודה בערב פסח, משום שהוא כולל לחמי חמץ.
ולמנהג בני אשכנז: אין אומרים "מזמור לתודה" בערב פסח.
אולם לצד התפילה יש מנהג נוסף הנוגע לחלק מן המתפללים – תענית בכורות.
הבכורות נוהגים להתענות בערב פסח, זכר לנס שנעשה לבכורי ישראל במכת בכורות. כאשר הקדוש ברוך הוא הכה את בכורי מצרים, ניצלו בכורי ישראל.
המנהג חל על בכור זכר, בין שהוא בכור לאביו ובין שהוא בכור לאמו.
למנהג הספרדים, נשים בכורות אינן חייבות להתענות.
אחד הדברים החשובים ביותר בערב פסח הוא לדעת מתי מסתיים זמן אכילת חמץ.
חז"ל קבעו להפסיק לאכול חמץ עוד לפני שמגיע זמן האיסור מן התורה, כדי שלא נבוא להיכשל באכילת חמץ בזמן האסור.
כאן צריך להכיר שני זמנים שונים.
סוף זמן אכילת חמץ: עד סוף השעה הרביעית הזמנית של היום מותר לאכול חמץ. מתחילת השעה החמישית כבר אסור לאוכלו.
סוף זמן ביעור חמץ: במשך השעה החמישית עדיין מותר ליהנות מן החמץ ולבער אותו. לפני תחילת השעה השישית יש לסיים את הביעור ואת ביטול החמץ, משום שמתחילת שעה זו החמץ נאסר גם בהנאה מדברי חכמים.
חשוב לזכור שהשעות הללו אינן שעות קבועות בשעון. הן נקבעות לפי שעות זמניות, ולכן משתנות בהתאם למקום, לתאריך ולשיטת החישוב.
משום כך כדאי לבדוק מראש בלוח הלכתי את שני הזמנים המדויקים.
דוגמה: משפחה מתכננת לאכול ארוחת בוקר אחרונה של חמץ. אין להסתפק בכך שיסיימו את הארוחה לפני השריפה. צריך לוודא שהיא מסתיימת לפני סוף זמן אכילת חמץ, המוקדם יותר.
בליל י"ד בניסן כבר בדקנו את הבית ואספנו את החמץ שנמצא. בבוקר ערב פסח מגיע הזמן לבער את מה שנותר.
המנהג הוא לשרוף את עשרת הפתיתים שנאספו בבדיקה ואת שאריות החמץ שאין מתכוונים לאכול.
כדאי לרכז מראש את החמץ המיועד לשריפה במקום מסודר, כדי שלא נצטרך להתחיל לחפש אותו ברגע האחרון.
חשוב לוודא שהחמץ נשרף כראוי. אם משליכים למדורה כיכר לחם גדולה, ייתכן שהחלק החיצוני שלה ייחרך אך החלק הפנימי יישאר ראוי לאכילה. לכן טוב לחתוך את החמץ לחתיכות קטנות יחסית לפני השריפה.
אומרים את נוסח ביטול החמץ הכולל, שבו מבטלים את כל החמץ שנותר ברשותנו, בין שראינו אותו ובין שלא ראינו.
בניגוד לביטול שנאמר בלילה לאחר בדיקת חמץ, הביטול של הבוקר כולל גם חמץ שהיה ידוע לנו.
צריך לומר אותו לפני תחילת השעה השישית הזמנית.
כדאי לומר את הנוסח מתוך סידור ולהבין את משמעותו. מי שאינו מבין ארמית יאמר את הביטול בעברית.
לפעמים אדם עסוק כל הבוקר בהכנות לפסח, ורק בשעות הצהריים נזכר שעדיין לא הסתפר, לא גילח את זקנו או לא כיבס את הבגדים המיועדים לחג.
האם מותר לעשות זאת?
כאן יש דין מיוחד לערב פסח: אסור לעשות מלאכה גמורה לאחר חצות היום, כפי שקבעו חז"ל.
אחד הטעמים לכך הוא שבזמן בית המקדש היו מקריבים את קרבן הפסח מחצות היום ואילך, ולפיכך נחשב הזמן הזה לזמן בעל קדושה מיוחדת.
הטעם הנוסף הוא שלא נהיה עסוקים במלאכות ונשכח את ההכנות הנדרשות לחג.
אולם לא כל פעולה ביתית נחשבת למלאכה האסורה.
לכתחילה יש להסתפר ולהתגלח לפני חצות היום.
אם אדם שכח להסתפר קודם חצות, למנהג הספרדים מותר לו להסתפר בעצמו לאחר חצות, אך לא להסתפר על ידי ספר יהודי, אפילו בחינם, מלבד מקרים מיוחדים המפורטים בהלכה.
אחרי חצות היום עדיין יש משפחות שנמצאות בעיצומן של ההכנות. הסירים על האש, הילדים מסדרים את החדרים, והמבוגרים מכינים את שולחן הסדר.
האם איסור מלאכה מחייב להפסיק הכול?
בוודאי שלא.
מותר לבשל, להכין מאכלים, לסדר את הבית, לשטוף כלים, לערוך את השולחן ולעשות את ההכנות הנדרשות לחג.
האיסור מתייחס למלאכות מסוימות, ולא לפעולות הרגילות הנצרכות להכנת סעודת יום טוב.
עם זאת, כדאי להשתדל שלא להשאיר את כל העבודה לשעות האחרונות. כאשר מכינים את המאכלים ואת קערת הסדר מבעוד מועד, אפשר להיכנס לחג בלי לחץ מיותר.
למעשה: מותר להמשיך בהכנת המאכלים ובסידור הבית לאחר חצות. איסור המלאכה אינו מונע את ההכנות הרגילות הנדרשות לחג. [4]
יש משפחות שמסיימות את החמץ כבר כמה ימים לפני הפסח, ובערב החג משתמשות רק במאכלים הכשרים לפסח.
אבל כאן יש הלכה שחשוב להכיר: אסור לאכול מצה רגילה בערב פסח.
חז"ל רצו שנאכל את מצת המצווה בליל הסדר מתוך חביבות ותיאבון. משום כך אסרו לאכול מצה הראויה למצוות הלילה במשך יום י"ד בניסן, כבר מעמוד השחר.
למנהג הספרדים מותר לאכול מצה עשירה בערב פסח, מפני שאין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר.
כך גם מותר לאכול מצה שבושלה כראוי במים או במרק, בהתאם לדיניה.
לעומת זאת, עוגה שנאפתה מקמח מצה אינה נחשבת אוטומטית למצה עשירה המותרת בערב פסח, ולכן יש לבדוק את אופן הכנתה.
ולמנהג בני אשכנז: נוהגים להימנע מאכילת מצה עשירה בפסח, מלבד מקרים מיוחדים.
נניח שהגיעה שעת אחר הצהריים, ועדיין נותרו כמה שעות עד ליל הסדר. הילדים רעבים, וגם המבוגרים רוצים לאכול משהו קטן.
האם מותר לאכול?
התשובה היא שכן, אבל צריך לשים לב לכמות ולסוג המאכל.
חז"ל קבעו שמתחילת השעה העשירית הזמנית של היום אין לאכול סעודה שתגרום לאדם להיות שבע, כדי שיוכל לאכול את מצת המצווה בלילה בתיאבון.
למנהג הספרדים, מתחילת השעה העשירית אין לאכול מצה עשירה בכמות של יותר מכביצה. בשעת צורך גדול יש מקום להקל בכמות קטנה יותר, בהתאם לדין.
לעומת זאת, מותר לאכול מעט פירות, ירקות ותבשילים, ובלבד שלא ימלא את כרסו עד שובע.
לכן אדם רעב יכול לאכול פרי, ירקות או מעט תבשיל, אך אין זה הזמן לשבת לארוחה גדולה.
דוגמה: ילד שחוזר הביתה אחר הצהריים ורעב יכול לאכול תפוח, בננה או מעט אורז כשר לפסח. אולם אין כדאי להגיש לו סעודה גדולה שתגרום לו להיות שבע לגמרי לפני ליל הסדר.
אחד הדברים החשובים בערב פסח הוא להכין מראש את קערת הסדר ואת המאכלים הנדרשים למצוות הלילה.
לא פעם קורה שהמשפחה כבר יושבת סביב השולחן, ורק אז מגלים שהחסה עדיין לא נבדקה, שהחרוסת לא הוכנה או שחסרות כוסות מתאימות.
כדי להימנע מכך, כדאי להכין את הדברים מבעוד יום.
יש להכין מצות שמורות בכמות שתספיק לכל המשתתפים, ולא להסתפק בשלוש המצות המונחות בקערה.
טוב להשתמש במצות שמורות משעת קצירה, ורצוי במצות עבודת יד לקיום מצוות אכילת מצה.
למנהג הספרדים, טוב להשתמש בחסה למרור.
חשוב לבדוק אותה היטב מחשש חרקים, או לרכוש חסה מגידול מפוקח ולעשות בה את הבדיקה והשטיפה הנדרשות לפי הוראות ההשגחה.
אין להסתפק בכך שהחסה נראית נקייה.
אחת המצוות המרכזיות בליל הסדר היא שתיית ארבע כוסות.
לפעמים המשפחה קונה בקבוק יין אחד, ורק במהלך הסדר מתברר שאין בו די לכל המסובים.
לכן כדאי לחשב מראש את הכמות הנדרשת.
כל אדם החייב במצוות ליל הסדר, אנשים ונשים, חייב בארבע כוסות. גם ילדים שהגיעו לגיל חינוך משתתפים במצווה בהתאם לגילם וליכולתם.
יש לדאוג לכוסות המכילות לפחות שיעור רביעית, ולהכין כמות מספקת של יין או מיץ ענבים כשר לפסח.
מי שהיין מזיק לו או שקשה לו לשתותו יכול להשתמש במיץ ענבים הכשר לפסח, בהתאם לדיני ארבע כוסות.
כדאי לבחור כוס שאפשר לשתות ממנה את השיעור הנדרש בלי קושי מיותר, ולא להשתמש בכוס גדולה מאוד רק משום שהיא נראית מכובדת.
למעשה: מכינים מראש יין או מיץ ענבים בכמות מספקת לכל המשתתפים, וכן כוסות המתאימות לשיעור רביעית. [8]
לקראת כניסת החג יש להכין את נרות יום טוב, את הפמוטים ואת שאר צורכי החג.
כאשר יום טוב חל ביום חול, מותר להדליק את נרות החג גם לאחר כניסת יום טוב, באמצעות העברת אש מאש קיימת ובהתאם לדיני יום טוב. אולם טוב שהכול יהיה מוכן מראש, ולהדליק בזמן הנהוג במשפחה.
אם יום טוב חל בשבת, יש להדליק את הנרות לפני כניסת השבת, ככל שבת.
יש לזכור שביום טוב אין ליצור אש חדשה, ולכן מי שצריך להעביר אש במהלך החג ידאג מראש לנר נשמה או למקור אש קיים המתאים לכך.
למרות שמותר להוסיף מחול על הקודש ולקבל יום טוב מוקדם, אין להתחיל את הקידוש של ליל הסדר לפני צאת הכוכבים.
הסיבה היא שמצוות אכילת מצה וארבע הכוסות צריכות להתקיים בלילה ממש.
לכן אפשר להכין את השולחן מראש ולהתפלל ערבית של חג, אך את הקידוש מתחילים רק לאחר צאת הכוכבים.
אחרי יום עמוס בהכנות, קל מאוד להגיע לליל הסדר עייפים.
לפעמים המבוגרים מתחילים לקרוא את ההגדה, והילדים שכבר חיכו כל היום נרדמים עוד לפני "מה נשתנה".
לכן כדאי לארגן את סדר היום בצורה שתאפשר גם לילדים לנוח מעט בשעות אחר הצהריים.
אפשר להכין איתם מראש שאלות על ההגדה, לתת לכל ילד תפקיד קטן במהלך הסדר ולדאוג שיהיו שותפים פעילים בסיפור יציאת מצרים.
אין צורך לספר להם מראש את כל ההגדה, אלא לעורר אצלם סקרנות לקראת הלילה.
גם למבוגרים טוב לפנות מעט זמן למנוחה לפני החג, ככל האפשר.
הרי המטרה אינה רק להספיק את הניקיון והבישולים. אנחנו עומדים לקיים מצווה מיוחדת של סיפור יציאת מצרים, וחשוב שנוכל לעשות זאת מתוך ריכוז, שמחה ותחושת חירות.
יש שנים שבהן ערב פסח עצמו חל בשבת, וליל הסדר מתקיים במוצאי שבת.
במצב כזה סדר ההכנות משתנה.
מקדימים את בדיקת החמץ ליום חמישי בערב, ואת ביעור החמץ ליום שישי. משאירים חמץ בכמות הדרושה לסעודות השבת, ובשבת בבוקר מסיימים לאכול אותו לפני סוף זמן אכילת חמץ.
את ביטול החמץ הכולל אומרים בשבת בבוקר לפני סוף זמן הביעור, לאחר שסילקו את שאריות החמץ בדרך המותרת בשבת.
יש גם דינים מיוחדים לסעודה שלישית ולהכנות לליל הסדר במוצאי שבת.
מכיוון שהנושא כולל פרטים רבים, יש לעיין במאמר "שבת הגדול – מנהגים, הלכות וההכנה לחג הפסח", שבו ביארנו את הדינים המיוחדים לשנה זו.
למעשה: כאשר ערב פסח חל בשבת, אין נוהגים לפי סדר ערב פסח הרגיל, אלא מקדימים את הבדיקה ואת הביעור ופועלים בהתאם לדיני השבת. [10]
ערב פסח הוא יום מיוחד שבו משלימים את ההכנות האחרונות לקראת החג.
בבוקר מתפללים שחרית, והבכורות נוהגים להשתתף בסיום מסכת ובסעודת המצווה כדי להיפטר מתענית בכורות.
יש להקפיד על שני הזמנים המרכזיים: סוף זמן אכילת חמץ וסוף זמן ביעור חמץ. לאחר השריפה אומרים את נוסח ביטול החמץ הכולל לפני תחילת השעה השישית הזמנית.
לאחר חצות היום אסור לעשות מלאכה גמורה, ולכן טוב לסיים תספורת וכביסה לפני כן. עם זאת, מותר להמשיך בהכנת המאכלים, בסידור הבית ובהכנות הרגילות לחג.
אין לאכול מצה רגילה בערב פסח, ומתחילת השעה העשירית יש להימנע מאכילה מרובה כדי להגיע לליל הסדר עם תיאבון.
לקראת הערב יש להכין את קערת הסדר, המצות, המרור, החרוסת, היין ושאר צורכי המצוות. את הקידוש של ליל הסדר מתחילים רק לאחר צאת הכוכבים.
הכלל המרכזי: ערב פסח אינו צריך להיות יום של לחץ ומרוץ בלתי פוסק. כשמכירים את הזמנים, מסיימים את החמץ בזמן ומכינים מראש את צורכי ליל הסדר, אפשר לעבור מן ההכנות אל קדושת החג בנחת, בשמחה ובתחושה אמיתית של חירות.
[1] תענית בכורות וסיום מסכת: שולחן ערוך, אורח חיים סימן ת"ע סעיף א. שו"ת יביע אומר, חלק א, אורח חיים סימנים כ"ה–כ"ז. שו"ת יביע אומר, חלק ד, אורח חיים סימן מ"ב, בעניין נשים בכורות. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמודים ר"ו–רי"ג. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן ת"ע, בדיני תענית בכורות והשתתפות בסעודת סיום מסכת.
[2] סוף זמן אכילת חמץ וביעורו: תלמוד בבלי, פסחים יא ע"ב. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תמ"ג סעיף א. רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק א הלכה ט. חזון עובדיה, פסח, בדיני זמן איסור אכילת חמץ וביעורו.
[3] שריפת חמץ וביטולו: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תל"ד סעיפים ב–ג, ובסימן תמ"ה סעיף א. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימנים תל"ד ותמ"ה. חזון עובדיה, פסח, בדיני ביטול חמץ וביעורו.
[4] איסור מלאכה בערב פסח לאחר חצות: תלמוד בבלי, פסחים נ ע"א. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תס"ח סעיפים א–ב. שו"ת יביע אומר, חלק א, אורח חיים סימן ל"ב. שו"ת יחוה דעת, חלק ד סימן כ. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמודים קפ"א–קצ"ד. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תס"ח, בדיני תספורת, כביסה, גיהוץ ותיקונים לאחר חצות.
[5] איסור אכילת מצה בערב פסח והיתר מצה עשירה: תלמוד ירושלמי, פסחים פרק י הלכה א. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"א סעיף ב. שו"ת יחוה דעת, חלק ג סימן כ"ו. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמודים קצ"ז–ר'. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תע"א, סעיפים א–ז.
[6] אכילה משעה עשירית ולמעלה: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"א סעיף א. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמוד קצ"ט. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תע"א סעיפים ט–י, בדין אכילת מצה עשירה, פירות וירקות בשעות שלפני ליל הסדר.
[7] הכנת קערת הסדר, מרור, חרוסת וזרוע: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"ג סעיפים ד–ו. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"ו, בדיני אכילת צלי בליל הפסח. שו"ת יחוה דעת, חלק ג סימן כ"ז. חזון עובדיה, פסח, בדיני קערת הסדר, מרור וחרוסת. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תע"ג.
גם בכור שיש לו בעיה רפואית או חולשה משמעותית אינו צריך להחמיר בתענית שעלולה להזיק לו.
בדורות האחרונים נהגו בכורות רבים להשתתף בסיום מסכת הנערך בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית.
סיום מסכת הוא סעודת מצווה, ולכן בכור המשתתף בסיום ובסעודה רשאי לאכול ואינו צריך להשלים את התענית.
אולם חשוב לדעת שאין די בכך שאדם נכנס לבית הכנסת, לוקח עוגייה ויוצא.
יש לשמוע את דברי הסיום ולהשתתף בסעודת המצווה. לאחר מכן צריך לאכול לפחות כזית ממאכלי הסעודה, כגון פירות או עוגה, ובכך הוא נפטר מהמשך התענית.
מי שלא נכח בסיום עצמו והגיע רק לאחר שהסתיים אינו נפטר מן התענית רק מפני שאכל משיירי הסעודה.
דוגמה: אב ובנו הבכור מגיעים לאחר שחרית לסיום מסכת, שומעים את הסיום, משתתפים בסעודה ואוכלים כשיעור הנדרש. לאחר מכן הם רשאים להמשיך לאכול במשך היום.
למעשה: בכורות נוהגים להשתתף בסיום מסכת בערב פסח. חשוב לשמוע את הסיום ולאכול בסעודת המצווה, ולא להסתפק בלקיחת כיבוד לבית. [1]
למעשה: בודקים מראש את סוף זמן אכילת חמץ ואת סוף זמן ביעור חמץ. מסיימים לאכול לפני סוף השעה הרביעית ומבערים את החמץ לפני תחילת השעה השישית. [2]
חשוב גם לזכור שאין צורך לשרוף חמץ שנמכר לגוי במכירת חמץ תקפה. אותו משאירים במקום המוגדר במכירה, ואין משתמשים בו במשך הפסח.
למעשה: שורפים את החמץ בזמן, מוודאים שלא נשארו חתיכות חמץ הראויות לאכילה, ולאחר מכן אומרים את נוסח הביטול הכולל לפני סוף זמן הביעור. [3]
יש לכבס את הבגדים לפני חצות היום.
אם הפעילו מכונת כביסה לפני חצות, מותר לה להמשיך לפעול לאחר חצות, ואין צורך לעצור אותה.
למנהג הספרדים מותר לגהץ בגדים לצורך החג גם לאחר חצות.
מותר לגזוז ציפורניים גם לאחר חצות היום, וכן לצחצח נעליים ולהבריק אותן לכבוד החג.
מותר גם לבצע תיקונים קלים הנצרכים לחג, כגון תיקון בגד שנקרע.
לעומת זאת, אין להתחיל במלאכות גמורות, כגון תפירת בגדים חדשים או עבודות מקצועיות שאינן מותרות לפי דיני ערב פסח.
דוגמה: אדם נזכר אחר חצות שכפתור בחולצתו נפל. הוא רשאי לתקן את הבגד לצורך החג. אולם אין זה הזמן להתחיל לתפור בגד חדש.
למעשה: טוב לסיים תספורת, גילוח וכביסה לפני חצות. לאחר חצות מותרות פעולות ביתיות ותיקונים מסוימים לצורך החג, אך אין לעשות מלאכות גמורות האסורות בזמן זה. [4]
ילד קטן שעדיין אינו מבין את סיפור יציאת מצרים רשאי לאכול מצה בערב פסח.
אולם ילד שכבר מבין את סיפור יציאת מצרים ואת משמעות ליל הסדר, אין להאכילו מצה רגילה בערב הפסח.
למעשה: אין לאכול מצה רגילה ביום י"ד בניסן. למנהג הספרדים מותר לאכול מצה עשירה או מצה מבושלת כראוי, תוך שמירה על דיני האכילה לקראת ליל הסדר. [5]
חשוב לזכור שהמטרה אינה להגיע לליל הסדר רעבים עד כדי חולשה, אלא להגיע עם תיאבון מתאים לקיום מצוות אכילת מצה.
למעשה: מתחילת השעה העשירית הזמנית נמנעים מסעודה משביעה. מותר לאכול מעט פירות, ירקות ותבשילים, אך לא להרבות באכילה. [6]
מכינים את החרוסת מפירות לפי מנהג המשפחה, כגון תמרים, תפוחים, אגוזים ושקדים.
החרוסת מזכירה את הטיט שבו עבדו בני ישראל במצרים, ולכן נהגו להכין אותה במרקם סמיך.
מניחים בקערת הסדר שני תבשילים, זכר לקרבן פסח ולקרבן חגיגה.
נהגו להשתמש בזרוע צלויה ובביצה מבושלת או צלויה, בהתאם למנהג.
במקומות שנוהגים שלא לאכול בשר צלוי בליל הסדר, אין לאכול בלילה את הזרוע הצלויה. אפשר לשמור אותה לסעודת היום שלמחרת.
מכינים את הכרפס בהתאם למנהג המשפחה, וכן מי מלח או חומץ לטיבול.
כדאי לדאוג מראש גם לקערה ולכלים הדרושים לנטילת הידיים.
למעשה: טוב להכין את כל סימני הקערה לפני כניסת החג, ובמיוחד את המצות, החסה הבדוקה, החרוסת, הזרוע, הביצה והכרפס. [7]
למנהג הספרדים אומרים בבית הכנסת הלל שלם בברכה לאחר תפילת העמידה של ערבית בליל הפסח.
גם הנשים חייבות בהלל של ליל פסח למנהג הספרדים, ויכולות לאומרו בברכה קודם הסדר.
למעשה: מכינים את הנרות ואת צורכי החג מבעוד יום, אך אין להתחיל בקידוש של ליל הסדר לפני צאת הכוכבים. [9]
[8] ארבע כוסות ושיעורן: תלמוד בבלי, פסחים קח ע"ב–קט ע"א. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"ב סעיפים ח–טו. חזון עובדיה, פסח, בדיני ארבע כוסות. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תע"ב, בדיני חיוב נשים וקטנים בארבע כוסות.
[9] כניסת החג, זמן הקידוש והלל בליל פסח: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"ב סעיף א, הקובע שאין לקדש לפני שתחשך. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תפ"ז, בדיני תפילת יום טוב. שו"ת יחוה דעת, חלק ה סימנים ל"ד וקס"א. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמודים רכ"ז–רכ"ט. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תפ"ז, בדיני אמירת הלל שלם בברכה בליל פסח.
[10] ערב פסח שחל בשבת: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תמ"ד סעיפים א–ו. שו"ת יחוה דעת, חלק א סימן צ"א. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמודים רנ"ד–רס"ד. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תמ"ד, בדיני הקדמת בדיקת חמץ וביעורו, סעודות השבת וההכנות לליל הסדר.