טוען…
טוען תוכן…
הלכהמי שיושב ואוכל בסוכה והתחילו לרדת גשמים, פטור מן הסוכה כאשר הגשם מגיע לשיעור שאילו היה נופל לתוך תבשיל היה מקלקל אותו [1].
גם אם אין לפניו באותה שעה תבשיל שעלול להתקלקל, משתמשים בשיעור זה כדי לקבוע מתי מותר לו לעבור לבית [2].
מי שאינו יודע לשער זאת יכול לשאול את עצמו: אילו היה יושב בביתו בחדר שבו הוא אוכל, האם היה קם ועובר לחדר אחר בגלל כמות הגשם או הטפטוף? אם כן – הוא פטור מן הסוכה [3].
אם התחיל לאכול בסוכה ולאחר מכן ירדו גשמים בשיעור הפוטר אותו, רשאי לעבור לבית ולסיים שם את סעודתו [4].
אם פסקו הגשמים באמצע הסעודה לאחר שכבר עבר לבית – אינו חייב לחזור לסוכה עד סיום אותה סעודה [5].
אם רוצה להחמיר ולחזור לסוכה – תבוא עליו ברכה.
אם בתחילת הסעודה כבר ירדו גשמים ולכן התחיל לאכול בבית, ולאחר מכן פסק הגשם – אינו חייב להפסיק באמצע ולעבור לסוכה, אלא רשאי לסיים את סעודתו בבית [6].
מי שנכנס לסוכה, בירך "לישב בסוכה", ולאחר מכן התחיל גשם חזק ונאלץ לעבור לבית לפני שאכל את מלוא שיעור האכילה שתכנן – אין ברכתו נחשבת ברכה לבטלה, מפני שבשעת הברכה היה ראוי ומחויב במצווה [7].
אם יורד גשם בחוץ, אבל במקום שבו הוא יושב בסוכה הסכך צפוף דיו והגשם אינו מגיע אליו והוא אינו מצטער – הוא חייב להמשיך לאכול בסוכה ואף מברך "לישב בסוכה" [8].
כאשר הגשם הגיע לשיעור שבו האדם פטור מן הסוכה, אין נכון להישאר בסוכה מתוך מחשבה שזו חומרה רצויה.
מי שפטור מן הסוכה מחמת גשם ומברך בכל זאת "לישב בסוכה" נכנס לחשש ברכה לבטלה [9].
[1]. ילקוט יוסף, דין מצטער שפטור מן הסוכה, סעיפים ז–ח, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קפד.
[2]. ילקוט יוסף, שם.
[3]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קפד.
[4]. ילקוט יוסף, דין מצטער שפטור מן הסוכה, סעיף ז.
[5]. שו"ת יביע אומר ח"ט סימן סג, ילקוט יוסף, דין מצטער שפטור מן הסוכה, סעיף יב.
[6].
[7]. ילקוט יוסף, שם, סעיף ט.
[8]. ילקוט יוסף, שם, סעיף טו.
[9]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמד, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קנב וקפה.