לא הכול צריך להרגיש מושלם
יש אדם שעשה דבר טוב, אבל עדיין אינו מרגיש שעשה מספיק.
טוען תוכן…
יש אדם שעשה דבר טוב, אבל עדיין אינו מרגיש שעשה מספיק.
הוא למד, אך אומר: "זה לא היה לימוד רציני". הוא התפלל, אך מרגיש שהתפילה "לא היתה שווה". הוא קיבל החלטה, אבל מיד מתחיל לבדוק שוב ושוב אם היא באמת אמיתית.
לעיתים עומד מאחורי הדבר צורך בשלמות. אם המעשה אינו מושלם, הוא כאילו אינו קיים.
אבל החיים הבריאים בנויים גם על היכולת לעשות דבר ולהמשיך הלאה.
עשיתי, סיימתי, ואני מתקדם לצעד הבא.
המקור מכנה זאת "זרימת חיים": היכולת לתת תוקף למה שהתרחש ולא להישאר תקוע בניסיון בלתי פוסק להשתכנע שהוא אכן קרה.
אותו עיקרון חשוב גם בעבודת ה'.
לא כל תפילה חייבת להיות מרוממת במיוחד כדי להיחשב תפילה. לא כל לימוד חייב להיות בהתלהבות עצומה כדי להיחשב לימוד. ולא כל תשובה צריכה להיות מלווה ברגש מטלטל כדי להיות אמיתית.
לפעמים הרצון להרגיש שהכול "מושלם" מונע מאתנו להכיר בטוב שכבר קיים.
עבודת האדם אינה לייצר בכל פעם מציאות חדשה לחלוטין, אלא פעמים רבות לזהות את הטוב שכבר נמצא בתוכו, לתת לו מקום ולהרחיב אותו.