טוען…
טוען תוכן…
הלכהכתיבה מקצועית ומסודרת שאינה נצרכת לחג ואינה בגדר דבר האבד אסורה בחול המועד [1].
לעומת זאת, כתיבה פשוטה בדרך של מעשה הדיוט קלה יותר, כאשר היא לצורך החג או כדי למנוע הפסד ושכחה.
מותר ואף נכון לכתוב חידושי תורה שהתחדשו לאדם בחול המועד, מפני שאם לא יכתבם עלול לשכוח אותם, והדבר נחשב כדבר האבד [2].
מותר לכתוב את החידוש בצורה מסודרת ומלאה, ואין צורך להסתפק בראשי פרקים בלבד [3].
גם רב הכותב תשובה הלכתית או פסק שהתחדש לו בחול המועד רשאי לכתוב את הדברים במלואם [4].
כאשר עצם הכתיבה מותרת, מותר להקליד אותה במחשב.
לכן מותר להקליד חידושי תורה, מכתב שלומים וכדומה בחול המועד [5].
עצם ההקלדה במחשב אינה נחשבת לאיסור נוסף מעבר לדין הכתיבה עצמה [6].
מותר לרשום חשבון או פרט שיש חשש שיישכח אם לא יכתבנו.
לעומת זאת, סוחר שיש לו פנקסי חשבונות קיימים אינו צריך לנצל את חול המועד כדי לסדר ולסכם את כל חשבונות העסק כאשר אין בכך צורך או חשש הפסד [7].
מותר להשכיר דירה בחול המועד ולכתוב חוזה שכירות, ובפרט כאשר יש חשש שאם ימתין לאחר החג הדירה או העסקה יאבדו [8].
מותר להצטלם בחול המועד [9].
במקורות ילקוט יוסף הוזכר שפיתוח תמונות מקצועי ייעשה לאחר המועד כאשר אין בו צורך בחג [10].
אין להדפיס ספרים בחול המועד כעבודה רגילה כאשר אין בכך צורך המועד או דין דבר האבד [11].
[1]. ילקוט יוסף, סימן תקמה סעיף א.
[2]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' תקכא.
[3]. שם.
[4]. שם.
[5]. שו"ת יביע אומר ח"ח סימן מח, ילקוט יוסף סימן תקמה סעיף ד.
[6]. שם.
[7]. ילקוט יוסף, סימן תקמה סעיף ה.
[8].
[9]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' תקכג.
[10]. שם.
[11]. ילקוט יוסף, סימן תקלז סעיף ג.