פרטי הצורות של סמני הטעמים

דעתם של חלק מהמדקדקים, שפרטי הצורות של סמני הטעמים הן להורות על כיווני הנגינה (תשלום ספר המקנה). ר' שמואל ארוקוולטי דחה דעה זו, אולם גם לדעתו נקבעו הטעמים מלכתחילה כדי להורות על הנגינה. דומות הצורות של סמני הטעמים לצורות בהן משתמשים התוכנים: הזרקא דומה למזל אריה, השלשלת דומה למזל דלי, קרני פרה למזל טלה, תלישא קטנה וגדולה למזל סרטן – הסיבה לכך, "כי חכמי ישראל – וכן מחכמי האומות – הסכימו שתנועת הגלגלים והכוכבים יוצרות קולות ניגוניים, אלא שיחס צורות הטעמים לאותות המזלות הם כיחס האותיות מורים על הקולות הגבוהים והטעמים הגבוהים והטעמים שמתחת לאותיות – על הקולות הנמוכים.

המקובלים רואים בצורת סמני הטעמים חיקוי לכלי נשק פרימיטיביים, שהרי רובם בצורת מקל: שבט להכאה, מרגמה, כף-קלע, שלשלאות כפיתה, תריסי-מגן ושופרות תרועה. על כן מכונים אצלם סמני הטעמים בשם: "מאני-קרבא" – כלי קרב. על רקע זה דרשו על הטעמים בדרך הסוד, כביטוי למלחמת הקב"ה בשרי העמים, כדי להביא פורקן לשכינה שהיא בגלות בין העמים המקטרגים עליה, וה' יריב ריבה. על כן דרשו (תיקוני זהר, מ"ו, ב) הפסוק: "שמעו הרים ריב ה'" (מיכה ו', ב): "מאן הרים – אלא הא תלת אבנין עילאין דאינון סגולתא – בגין שכינתא לגבי קבה"ו – עד דיפיק לה מן גלותא...".