טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףהתורה משבחת את ארץ ישראל בשבעה מינים: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש".
כאשר כמה משבעת המינים נמצאים לפני האדם, קבעו חז"ל שגם ביניהם יש סדר קדימה.
הכלל הוא: ככל שהמין סמוך יותר למילה "ארץ" בפסוק, כך הוא קודם לברכה [1].
הפסוק מחולק לשתי הופעות של המילה "ארץ":
"ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון"
ולאחר מכן:
"ארץ זית שמן ודבש".
הזית הוא הראשון לאחר "ארץ" השנייה, והתמר — שהוא ה"דבש" שבפסוק — השני לה.
לכן הם קודמים למינים הרחוקים יותר מן המילה "ארץ".
ילקוט יוסף מסכם את סדר הקדימה כך:
תחילה "המוציא".
לאחר מכן "בורא מיני מזונות", כאשר מדובר בתבשיל או מאכל מחמשת מיני דגן.
לאחר מכן בסדר פירות שבעת המינים:
זית.
תמר.
ענבים.
תאנה.
רימון [2].
לאחריהם שאר פירות העץ.
נקודה מעניינת היא היחס בין תמרים ליין.
יש הסוברים שהיין צריך להיות קודם מפני שיש לו ברכה מיוחדת — "בורא פרי הגפן" — והוא משקה חשוב.
אולם ילקוט יוסף פוסק כדעת מרן הבית יוסף שיש להקדים את התמרים ליין [3].
לעומת זאת, תבשיל מחמשת מיני דגן קודם ליין לכל הדעות.
כאשר מדובר בפת, פת חיטים קודמת לפת שעורים.
ומאכל שברכתו "מזונות" מחמשת מיני דגן קודם ליין ולפירות.
עם זאת, בירה העשויה משעורים אינה מקבלת את מעלת השעורה שבשבעת המינים לעניין הקדימה, מפני שעיקרה מים וברכתה "שהכל" [4].
כאשר כמה משבעת המינים נמצאים לפנינו, אין הולכים רק לפי הפרי שאנחנו אוהבים יותר.
סדר הקדימה נקבע לפי סמיכות המינים למילה "ארץ" שבפסוק.
בפועל, בין הפירות: זית קודם לתמר, תמר לענבים, ענבים לתאנה ותאנה לרימון.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ריא סעיף ד והפוסקים — כל הקודם בפסוק קודם לברכה.
[2] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן ריא סעיף ג, עמ' תקכה — סדר הקדימה המעשי.
[3] שם — להלכה תמרים קודמים ליין, כדעת הבית יוסף.
[4] שם — בירה משעורים אינה קודמת מכוח שבעת המינים מפני שברכתה "שהכל".