תנור | שימוש לבשר, חלב או פרווה

תנור | שימוש לבשר, חלב או פרווה | למעשה

שימוש בתנור אחד למאכלים בשריים, חלביים ופרווה, אפייה בזה אחר זה, תבניות, כיסוי המאכל ודין טעויות שאירעו בתנור.

בשר וחלב יחד באותו תא

אין לאפות או לבשל מאכל בשרי ומאכל חלבי יחד באותו תא תנור, כאשר המאכלים גלויים.[1]

לדוגמה: עוף ולזניה חלבית, בשר ועוגת גבינה, או תבשיל בשרי ותבשיל חלבי פתוחים – אין להכניס יחד.

תנור אחד לבשר ולחלב בזה אחר זה – לבני ספרד

ילקוט יוסף מתיר להשתמש באותו תא תנור לבשר ולחלב בזה אחר זה, בתנאים הבאים:[2]

עוברות עשרים וארבע שעות מהשימוש הקודם ← מנקים שיירי מאכל ממשיים ← מחממים את התנור בחום גבוה כחצי שעה או כשליש שעה ← משתמשים בתבנית המיוחדת למין השני.

לדוגמה: נאפה עוף, ולמחרת רוצים לאפות עוגת גבינה – לאחר מעת לעת והיסק התנור ניתן לאפות אותה בתבנית חלבית.[2]

מאכל יבש

ההיתר של ילקוט יוסף לאחר מעת לעת והיסק נאמר במאכלים כגון מאפים ועוגות, שבהם אין כמות גדולה של אדים.[2]

מרק או תבשיל נוזלי

כאשר מדובר במרק או תבשיל שיש בו נוזלים רבים, יש תנאי נוסף:

הקדרה צריכה להיות מכוסה היטב.[2]

לכן:

מאפה חלבי לאחר תנור בשרי ← 24 שעות + היסק + תבנית חלבית.

מרק חלבי לאחר תנור בשרי ← 24 שעות + היסק + כלי חלבי מכוסה היטב.

וכן להפך.

אם לא עברו עשרים וארבע שעות וכבר אפו

אם כבר אפו בטעות את המין השני בתוך עשרים וארבע שעות – ילקוט יוסף פוסק שבדיעבד אפשר להתיר את המאכל, אפילו כאשר מדובר בתבשיל לח.[2]

לכן:

לא עברו 24 שעות וכבר נאפה המאכל ← המאכל מותר בדיעבד; אין לנהוג כך לכתחילה.

תבניות נפרדות

גם כאשר משתמשים בתנור אחד לשני המינים, משתמשים:

תבנית בשרית ← לבשר.

תבנית חלבית ← לחלב.

היתר השימוש באותו תנור אינו היתר להשתמש באותה תבנית לבשר ולחלב.

התנור מלוכלך בשיירי מאכל

לפני מעבר למין השני יש להסיר שומן, גבינה, רוטב או חתיכות מאכל ממשיות מן התנור.

אין להפעיל את ההיתר של מעת לעת והיסק על תנור שיש בו אוכל ממשי שלא נוקה.

מאכל פרווה בתבנית בשרית

לבני ספרד, מאכל פרווה שנאפה בתבנית בשרית נקייה יכול להיאכל עם חלב מצד דין נ"ט בר נ"ט.[3]

אבל אם הפרווה נאפה יחד עם בשר גלוי בתנור, הדין שונה, משום שכאן קיימת גם שאלת ריח.

לחם או מאכל פרווה שנאפו יחד עם בשר

מרן השולחן ערוך פוסק שפת שנאפתה עם בשר בתנור בתנאים שבהם עוברת השפעת הריח, אין לאוכלה לאחר מכן עם חלב.[4]

לכן מי שרוצה שלחם או מאפה יישארו פרווה לשימוש עם חלב – לא יאפה אותם יחד עם בשר גלוי.

תבנית חלבית ריקה נשכחה בתנור בזמן צליית בשר

ילקוט יוסף מביא במקרה זה שתי דעות ואינו נותן באותו סעיף הכרעה חד־משמעית: יש אוסרים את התבנית ויש מתירים.[5]

לכן ההוראה המעשית היא:

תבנית חלבית ריקה שנשכחה בזמן צליית בשר ← אין להשתמש בה לבשר או לחלב עד לבירור הלכתי; אין לזרוק אותה ואין להכשירה על דעת עצמנו.

זהו אחד המקומות שבהם אין נכון להמציא הכרעה שאינה כתובה במקור.

שני תאים נפרדים

תנור שיש בו שני תאים נפרדים, אחד המיועד לבשר ואחד לחלב – מותר להשתמש בכל תא לפי ייעודו.[6]

ילקוט יוסף מביא שיש מחמירים שלא להפעיל בשר וחלב בשני התאים באותו זמן. מעיקר הדין הוא מביא היתר לשימוש בשני התאים; מי שרוצה לצאת גם לדעת המחמירים יפעיל אותם בזה אחר זה.[6]

גלש מאכל בתוך התנור

אם נשפך בשר, חלב, גבינה או שומן ממשי על תחתית התנור – מנקים אותו היטב לפני שימוש במין השני.

אם כבר נאפה מאכל מן המין השני על גבי מקום שבו נשארה ממשות – מניחים את המאכל בצד ומבררים את המקרה, משום שכאן כבר אין מדובר רק בריח או בזיעה אלא במאכל ממשי.

לדעת האשכנזים

בדיני שימוש קבוע בתנור אחד לבשר ולחלב יש מנהגים ושיטות שונות אצל פוסקי אשכנז.

לכן ההיתר המפורט לעיל של מעת לעת + היסק הוא הפסיקה הספרדית לפי ילקוט יוסף, ואין להעביר אותו אוטומטית לכל מנהגי אשכנז.

למעשה בקצרה

בשר וחלב גלויים יחד באותו תא ← אסור.

לבני ספרד – מעבר מבשר לחלב או להפך ← 24 שעות + ניקוי + היסק כחצי שעה או שליש שעה + תבנית נפרדת.

תבשיל נוזלי ← בנוסף לכל הנ"ל, הכלי צריך להיות מכוסה היטב.

לא עברו 24 שעות וכבר אפו בטעות את המין השני ← המאכל מותר בדיעבד לפי ילקוט יוסף.

תבניות ← נפרדות לבשר ולחלב.

לחם או פרווה שרוצים לאכול עם חלב ← לא אופים יחד עם בשר גלוי.

תבנית חלבית ריקה שנשכחה בזמן צליית בשר ← משאירים בצד עד בירור; אין להשתמש בה בינתיים.

שני תאים נפרדים שיועדו אחד לבשר ואחד לחלב ← מותר להשתמש בכל אחד לפי ייעודו.

שיירי בשר או חלב ממשיים בתנור ← מנקים לפני שימוש במין השני.