טוען…
טוען תוכן…
האם מאכל פרווה שהתבשל בסיר, במחבת או בתבנית בשרית או חלבית נשאר פרווה, והאם מותר לאכול אותו עם המין השני.
לבני ספרד: מותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בסיר בשרי נקי, אפילו הוא בן יומו, מתוך כוונה לאכול את המאכל לאחר מכן עם חלב.[1]
וכן להפך: מותר לבשל פרווה בכלי חלבי נקי ולאוכלו עם בשר.[1]
זהו פסק מפורש בילקוט יוסף.
מותר לבני ספרד:
אורז בסיר בשרי נקי ← לאכול עם לבן או חמאה.
ביצה במחבת בשרית נקייה עם שמן פרווה ← לאכול עם גבינה.
מאפה פרווה בתבנית בשרית נקייה ← לאכול עם מאכל חלבי.[1]
וכן להפך בכלי חלבי.
אין צורך להמתין עשרים וארבע שעות.
גם אם השתמשו בסיר לבשר חם לפני שעה, כל עוד הסיר נקי משיירי בשר ממשיים, לבני ספרד מותר לבשל בו פרווה על מנת לאוכלו עם חלב.[1]
מי שאכל מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי נקי אינו צריך להמתין שש שעות לפני חלב.[2]
לדוגמה: אכל ביצה שטוגנה במחבת בשרית נקייה – רשאי לאכול מיד אחר כך גבינה.
אם האורז, תפוחי האדמה או הירקות התבשלו יחד עם בשר או עוף ממש, זה כבר אינו המקרה של נ"ט בר נ"ט.
לבני ספרד: המנהג להמתין שש שעות לאחר אכילת התבשיל, גם אם לא אכלו את חתיכת הבשר עצמה.[3]
ביצה שטוגנה בשומן בשרי אינה כדין ביצה שטוגנה במחבת בשרית נקייה.
אין לאכול אותה עם גבינה, ולאחר אכילת מאכל שיש בו שומן בשרי ממש ממתינים שש שעות.[4]
אם נשארו בסיר שיירי בשר או חלב ממשיים, אין להשתמש בהיתר של מאכל פרווה בכלי נקי.
אם יש בתבשיל שישים כנגד הלכלוך, והוא התערב בכל התבשיל, השיירים בטלים ואין צורך אף בקינוח והדחת הפה לאחריו.[5]
אם אין שישים – אין לאכול את המאכל עם המין השני בלי בירור.
כלי בשרי בן יומו: מאכל פרווה שהתבשל בו אינו נאכל לכתחילה יחד עם חלב.
אם כבר עירבו אותו בחלב – מותר בדיעבד לפי הרמ"א.[6]
כלי שאינו בן יומו: הדין קל יותר, ולמנהג אשכנז ניתן לאכול את המאכל עם המין השני בתנאים המבוארים ברמ"א.[6]
לבני ספרד: מותר לאפות פת או מאכל פרווה בכלי בשרי נקי בן יומו מתוך כוונה לאוכלו עם חלב.[1]
אבל אם המאכל נאפה באותו זמן עם בשר פתוח בתוך התנור, זו כבר שאלה של ריח ואדים ולא רק של התבנית.
אין להחיל את ההיתר הזה אוטומטית על דבר חריף.
בצל או שום שנחתכו בסכין בשרית או חלבית נידונים לפי דיני דבר חריף.
לבני ספרד: פרווה בסיר בשרי נקי, גם בן יומו ← מותר לכתחילה לאכול עם חלב.
לבני ספרד: פרווה בכלי חלבי נקי, גם בן יומו ← מותר לכתחילה לאכול עם בשר.
אכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי נקי ← אין צורך להמתין שש שעות.
אורז או ירקות שהתבשלו עם בשר ממש ← לבני ספרד ממתינים שש שעות.
מאכל שטוגן בשומן בשרי ממש ← אינו פרווה; אין לאכול עם חלב וממתינים אחריו שש שעות.
נשארו שיירי בשר ממש בסיר ויש שישים כנגדם ← השיירים בטלים; המאכל אינו מקבל דין בשר מחמתם.
נשארו שיירי בשר ואין שישים ← אין לאכול את המאכל עם חלב לפני בירור.
לאשכנזים – פרווה שהתבשל בכלי בשרי בן יומו ← לא מערבים לכתחילה עם חלב; אם כבר עירבו, מותר בדיעבד.
בצל ושום ← עוברים לדיני דבר חריף; אין להשתמש אוטומטית בהיתר של נ"ט בר נ"ט.
[1] ילקוט יוסף, סימנים צ"ב–צ"ח סעיף ו – היתר מפורש לבשל פרווה לכתחילה בכלי בשרי נקי בן יומו כדי לאוכלו עם חלב; הדוגמאות של אורז, ביצה ופת.
[2] ילקוט יוסף, סימן פ"ט סעיף ל"ה.
[3] ילקוט יוסף, סימן פ"ט סעיף ל"ג.
[4] ילקוט יוסף, סימן פ"ט סעיפים ל"ד, ל"ח.
[5] ילקוט יוסף, סימן פ"ט סעיף ל"ז.
[6] רמ"א יו"ד סימן צ"ה סעיף ב.