תרומות ומעשרות | טבלת פירות לפי סדר ה א-ב
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 5 דקות
#מדריך#טבילת כלים
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףאינדקס תרומות ומעשרות – א–ת
חייב – אם הגידול גדל בארץ ישראל ולא ידוע שכבר הופרשו ממנו תרומות ומעשרות.
פטור – אין צורך בהפרשת תרומות ומעשרות.
תלוי – הדין משתנה לפי מקום הגידול, צורת הגידול או השימוש.
תוצרת בעלת השגחה אמינה שכבר הופרשו ממנה תרומות ומעשרות אינה צריכה הפרשה נוספת.
א
חייב.
אבוקדו שגדל בארץ ישראל חייב בתרומות ומעשרות.
כפרי אילן, שנת המעשר נקבעת לפי כללי פירות האילן.
חייב.
דינו כגידול ירק לעניין קביעת שנת המעשר, והולכים אחר זמן הלקיטה.
חייבים, כאשר גדלו בארץ ישראל.
חייב.
באתרוג יש דינים מיוחדים בקביעת שנת המעשר, ולכן כאשר מדובר בפרי הסמוך למעבר בין השנים יש לבדוק את שנת החיוב.
ב
חייב, כאשר מגדלים אותו לצורך אכילה או תיבול.
אם הוא גדל רק לצורך ריח או נוי – הדין עשוי להשתנות.
חייבת, כאשר גדלה בארץ ישראל.
ג
חייב.
חייבים.
גם ענבים מהגינה הפרטית צריכים תרומות ומעשרות.
אם עושים מהם יין, קיימים פרטים נוספים הנוגעים לגמר המלאכה.
ד
חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון שגדלו בארץ ישראל:
חייבים בתרומות ומעשרות.
ז
חייבים.
גם זיתים המיועדים לשמן חייבים, ויש להם דיני גמר מלאכה מיוחדים.
ח
חייבת.
י
באופן כללי ירקות מאכל שגדלו בארץ ישראל:
חייבים בתרומות ומעשרות.
שנת המעשר שלהם נקבעת בדרך כלל לפי זמן הלקיטה.
לדוגמה:
חסה.
כוסברה.
פטרוזיליה.
שמיר.
חייבים, כאשר גדלו בארץ ישראל.
כ
חייבת, כאשר היא מיועדת לאכילה או לתיבול.
ל
חייב.
מ
חייב.
חייב.
נ
חייבת בדרך כלל, כאשר מגדלים אותה לצורך שימוש באכילה, שתייה או תיבול.
נענע הנקטפת מן העציץ הביתי יכולה להתחייב בכל קטיפה חדשה.
ע
חייבת.
נענע, בזיליקום, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה וכדומה:
חייבים, כאשר הם גדלים לצורך שימוש במאכל.
אם מדובר בצמח שגדל רק לריח או לנוי – יש לברר.
צמחי מאכל הגדלים בעציץ במרפסת פתוחה או תחת כיפת השמים:
חייבים בדרך כלל בתרומות ומעשרות, וגם בעציץ שאינו נקוב קיים חיוב מדרבנן.[9]
תלוי.
בגידולים בתוך הבית קיימת מחלוקת, ולכן במקרים רבים מפרישים ללא ברכה.[9]
פ
חייב.
חייבת, כאשר גדלה לצורך אכילה או תיבול.
באופן כללי:
תפוחים.
תפוזים.
אגסים.
אפרסקים.
שזיפים.
וכדומה,
שגדלו בארץ ישראל:
חייבים בתרומות ומעשרות.
פטורים.
אם ידוע בוודאות שהתוצרת גדלה בחוץ לארץ, אין בה חיוב תרומות ומעשרות של ארץ ישראל.
חייבים, כאשר הגינה בארץ ישראל והפירות הגיעו לשלב החיוב.
זה אחד המצבים השכיחים שבהם מדובר בטבל ודאי.
אם קיימת השגחה אמינה המעידה שכבר הופרשו תרומות ומעשרות:
אין צורך להפריש שוב.
ק
חייב.
ש
חייב.
חייב, כאשר נועד לאכילה או לתיבול.
ת
חייב.
חייב, כאשר גדל בארץ ישראל.
חייב.
חייב.
חייב.
חייבים.
גידולים מיוחדים
תלוי במקום הגידול.
עצם העובדה שהצמח גדל במים ולא באדמה אינה פוטרת אותו אוטומטית מתרומות ומעשרות.
במרפסת פתוחה יש להפריש בדרך כלל בברכה; במקום מקורה או בתוך הבית יש מצבים שבהם מפרישים בלי ברכה.[10]
גם עציץ שאינו נקוב אינו פטור בהכרח.
כאשר הוא נמצא בחוץ, תחת כיפת השמים, מפרישים ממנו תרומות ומעשרות מדרבנן.[9]
סיכום מהיר
בדרך כלל חייבים:
פירות, ירקות, דגן, ענבים, זיתים, קטניות, עשבי תיבול וגידולי מאכל שגדלו בארץ ישראל.
בדרך כלל פטורים:
תוצרת שגדלה בחוץ לארץ, או תוצרת שכבר עושרה תחת השגחת כשרות אמינה.
צריך בירור מיוחד:
עציצים בתוך הבית, גידולים הידרופוניים, צמחי ריח, גידולים שנועדו לנוי, פירות משנות מעבר, שביעית, ערלה ונטע רבעי.
הערות ומקורות
[1]
[2] רמב"ם, הלכות מעשרות פרק א, ושולחן ערוך יורה דעה סימן של"א – אין מפרישים ממין אחד על מין אחר, מן הפטור על החיוב או להפך.
[3] רמב"ם, הלכות תרומות פרק ג – תרומה גדולה אין לה שיעור מן התורה; תרומת מעשר היא מעשר מן המעשר, ולכן היא קרובה לאחד ממאה מכלל התוצרת.
[4] שולחן ערוך יורה דעה סימן של"א סעיף ע"ח – ברכת הפרשת תרומות ומעשרות בטבל ודאי. לעניין ספק – אין מברכים. מכון התורה והארץ, הלכות הארץ, פרק ד: ברכות בתרומות ומעשרות.
[5] מכון התורה והארץ, הלכות הארץ – הפרשה, קריאת שם ונתינה, ופרק ג: ביאור נוסח ההפרשה – יש לקבוע בפירוש את מקומה של כל מתנה; הוצאת החלק בלבד אינה מספיקה. וראה מנחת שלמה חלק א סימן ס"ב אות י על חשיבות הבנת פעולת ההפרשה.
[6] דיני חילול מעשר שני – רמב"ם הלכות מעשר שני, ושולחן ערוך יורה דעה סימן של"א; מכון התורה והארץ, הלכות הארץ פרק ה – חילול מעשר שני.
[7] מכון התורה והארץ, הלכות הארץ פרק ט"ו – נתינת מעשר ראשון ומעשר עני – לאחר קריאת השם הפירות יוצאים מאיסור טבל, אך בטבל ודאי נותרת גם מצוות נתינת המעשרות ללוי או לעני.
[8] קרנות מעשרות כגון בית האוצר מנהלות עבור המנויים מטבע לפדיון מעשר שני והסדרים לנתינת המעשרות; אין הדבר מחליף את עצם קריאת שם והפרשת יותר מ־1%.
[9] בדין עציצים ראה רמב"ם הלכות תרומות פרק ה הלכה י"ד, ומכון התורה והארץ – גידולים בעציץ: עציץ שאינו נקוב בחוץ חייב מדרבנן; בגידול בתוך הבית יש מקום להפריש ללא ברכה מחמת מחלוקת הפוסקים.
[10] מכון התורה והארץ, תרומות ומעשרות בהידרופוניקה – גידול הידרופוני אינו פוטר מעצם החיוב, במרפסת שאינה מקורה מפרישים בברכה, ובמקום מקורה קיימת הוראה להפריש ללא ברכה.
