תרומות ומעשרות | סדר ההפרשה המעשי והברור | מסודר שלב אחר שלב
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 9 דקות
#מדריך#טבילת כלים
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףהפרשת תרומות ומעשרות יכולה להיראות בתחילה מסובכת, אבל כאשר מבינים את סדר הפעולות אפשר לבצע אותה בצורה פשוטה וברורה.
בפועל עושים שלושה דברים עיקריים:
1. מניחים בצד מעט יותר מ־1% מן הפירות.
2. אומרים את נוסח הפרשת תרומות ומעשרות, שבאמצעותו קובעים מהי תרומה גדולה, מהו מעשר ראשון, מהי תרומת מעשר ומהו מעשר שני או מעשר עני.
3. מטפלים לאחר מכן בחלק שהופרש, ובמידת הצורך פודים את המעשר השני ודואגים לנתינת המעשרות.[1]
שלב ראשון | לבדוק אם צריך להפריש
לפני שמתחילים יש לברר:
האם הפירות או הירקות גדלו בארץ ישראל?
האם ידוע שכבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות?
האם מדובר בטבל ודאי, כגון פירות מהגינה הפרטית שידוע שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות?
או שמדובר בספק, כגון תוצרת שאין ידיעה ברורה אם כבר עושרה?
וידוע שהופרשו ממנה תרומות ומעשרות – אין צורך להפריש שוב.
אין מפרישים ממנה תרומות ומעשרות של ארץ ישראל.
שלב שני | אם יש כמה מינים – מפרישים מכל מין
אין מפרישים ממין אחד על מין אחר.[2]
לדוגמה, אם יש לפנינו:
עגבניות.
מלפפונים.
תפוזים.
יש להניח בצד מעט יותר מ־1% מכל מין בפני עצמו.
אין לקחת חתיכת תפוז ולתקן באמצעותה עגבניות.
באמירת הנוסח אומרים:
“כל מין על מינו”.
שלב שלישי | מניחים את הפירות לפנינו
מניחים לפנינו את כל הפירות או הירקות שאותם רוצים לתקן.
לדוגמה:
יש שקית עגבניות ולא ידוע אם הופרשו מהן תרומות ומעשרות.
מניחים את כל העגבניות לפנינו כדי שהנוסח שנאמר יחול עליהן.
שלב רביעי | מוציאים מעט יותר מ־1%
מכל מין לוקחים:
מעט יותר מאחד ממאה – קצת יותר מ־1%.[3]
יש 1 ק"ג עגבניות.
1% מתוך ק"ג הוא 10 גרם.
לכן מניחים בצד קצת יותר מ־10 גרם.
אין צורך להגיע לדיוק של שברירי גרם. העיקר שיהיה בוודאות יותר מ־1%.
למה מוציאים קצת יותר מ־1%?
החלק שמוציאים ישמש בסוף ל:
תרומה גדולה – מעט מאוד, מעבר לאחוז.
ו־
תרומת מעשר – שהיא בערך 1% מן הכמות כולה.[3]
לכן אי אפשר להוציא בדיוק 1%.
צריך:
1% + מעט נוסף.
שלב חמישי | לא לזרוק את מה שהוצאנו
לאחר שהנחנו בצד מעט יותר מ־1%:
לא זורקים אותו.
משאירים אותו בצד בזמן אמירת נוסח ההפרשה.
רק באמצעות אמירת הנוסח אנחנו קובעים:
איזה חלק הוא תרומה גדולה.
איזה חלק הוא תרומת מעשר.
והיכן נמצאים שאר המעשרות.
שלב שישי | להכין מטבע לפדיון מעשר שני
לפני אמירת הנוסח יש לוודא שיש מטבע שניתן לחלל עליו מעשר שני.[4]
מי שמנוי בקרן מעשרות מסודרת יכול להשתמש במטבע המיועד עבורו במסגרת הקרן.
אם אין מטבע מתאים ואין מנוי לקרן מעשרות, צריך להסדיר זאת לפני ביצוע פדיון מעשר שני.
שלב שביעי | האם מברכים?
אם ידוע בוודאות שהפירות חייבים בתרומות ומעשרות ושלא הופרשו מהם קודם לכן, מברכים לפני אמירת הנוסח:
“בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.”[5]
לדוגמה:
פירות שקטפתם מן העץ הפרטי שלכם בארץ ישראל וידוע בוודאות שמעולם לא עושרו.
אם לא ידוע אם כבר הופרשו תרומות ומעשרות:
לא מברכים.
ממשיכים ישירות לנוסח ההפרשה.
שלב שמיני | אומרים את נוסח ההפרשה
עכשיו אומרים את נוסח ההפרשה.
חשוב להבין שהנוסח אינו תפילה בלבד.
באמצעות המילים שאומרים קובעים בפועל היכן נמצאת כל אחת מן המתנות.[6]
לפני הנוסח טוב לומר:
“כל מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בפני עצמו.”
“היותר מאחד ממאה שיש כאן, במה שמונח בנפרד, הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו, כל מין על מינו.
אותו אחד ממאה שיש כאן, ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפון של הפירות, הרי הוא מעשר ראשון, כל מין על מינו.
אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון, הרי הוא תרומת מעשר, כל מין על מינו.
ומעשר שני יהיה בדרומם של הפירות, כל מין על מינו.
ואם צריך מעשר עני – יהא מעשר עני בדרומם של הפירות, כל מין על מינו.”[6]
מה עשינו עכשיו?
כדאי להבין מה קרה בכל משפט.
החלק הקטן שנמצא מעבר ל־1% שהנחנו בצד נעשה:
תרומה גדולה.
האחוז שהשארנו בחלק שהוצאנו, ועוד כמות מתאימה הנמצאת בתוך שאר הפירות, נקבעים:
מעשר ראשון.
אין צורך להוציא בשלב זה את כל המעשר הראשון מן הסל כדי שהפירות יותרו באכילה.
אותו 1% שהונח בצד, שהיה חלק מן המעשר הראשון, נקבע עכשיו:
תרומת מעשר.
לכן בסיום ההפרשה החלק שהנחנו בצד מכיל:
תרומה גדולה + תרומת מעשר.
ושני החלקים הללו אסורים באכילה.
בשנות מעשר שני קובעים חלק מסוים בתוך הפירות כ:
מעשר שני.
לאחר מכן צריך לפדות אותו על מטבע.
בשנה שבה צריך מעשר עני, התנאי גורם לכך שאותו מקום יחול כ:
מעשר עני
במקום מעשר שני.
כך הנוסח מועיל גם כאשר האדם אינו בטוח אם היבול שייך לשנת מעשר שני או לשנת מעשר עני.[7]
שלב תשיעי | פדיון מעשר שני
אם הפירות הם משנת מעשר שני, צריך לחלל את קדושת המעשר השני על מטבע.[4]
אם מדובר בטבל ודאי וגם ברור בוודאות שמדובר בשנת מעשר שני, מברכים לפני הפדיון:
“בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.”
כדי שההפרשה תחול על כולם.
2 ק"ג = 2,000 גרם.
1% = 20 גרם.
לכן מניחים בצד קצת יותר מ־20 גרם מן התפוזים.
לא זורקים אותו.
כיוון שמדובר בטבל ודאי:
“ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות.”
תרומה גדולה.
מעשר ראשון.
תרומת מעשר.
מעשר שני או מעשר עני.
פודים אותו על המטבע המיועד לכך.
ומניחים באשפה.
מקיימים גם את חובת נתינת מעשר ראשון ללוי, ובשנת מעשר עני – לעני.
כעת התפוזים מותרים באכילה.
סדר ההפרשה בקיצור
למי שכבר מכיר את ההסבר ורוצה תזכורת מהירה:
1. מניחים את כל הפירות לפנינו.
2. מפרישים מכל מין מעט יותר מ־1%.
3. מכינים מטבע לפדיון מעשר שני.
4. בטבל ודאי – מברכים “להפריש תרומות ומעשרות”.
ואז אומרים:
אם מדובר בספק – אין מברכים.
לאחר מכן אומרים:
“המעשר השני שכאן, הוא וחומשו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע שייחדתי לחילול מעשר שני.”[8]
אם משתמשים במטבע של קרן מעשרות, אומרים את הנוסח בהתאם להסדר של הקרן, לדוגמה:
“המעשר השני שכאן, הוא וחומשו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך עבורי בקרן המעשרות.”
מה קרה בפדיון?
עד הפדיון הייתה על המעשר השני קדושה.
באמצעות החילול:
הקדושה עוברת מן הפירות אל המטבע.
והפירות עצמם נעשים מותרים באכילה.
שלב עשירי | מה עושים עם מעט יותר מ־1% שהוצאנו?
לאחר סיום ההפרשה והפדיון, החלק שהוצאנו מכיל:
תרומה גדולה.
תרומת מעשר.
אסור לאכול חלק זה.
אין להחזיר אותו לשאר הפירות.
אין להשליך אותו חשוף בצורה מבזה.
למעשה:
עוטפים אותו היטב, רצוי בשתי עטיפות, ומניחים באשפה.[1]
שלב אחד עשר | מה עושים עם מעשר ראשון?
אם מדובר בטבל ודאי, יש מלבד תיקון הפירות גם מצווה לתת את המעשר הראשון ללוי.[9]
כלומר:
קריאת השם תיקנה את הפירות מבחינת איסור טבל.
אבל קיימת עדיין חובת נתינה ממונית של המעשר הראשון ללוי.
מי שמנוי על קרן מעשרות יכול לקיים את הנתינה באמצעות ההסדר של הקרן.
כאשר מדובר רק בספק אם התוצרת חייבת, אין בדרך כלל מוציאים את המעשר מידי הבעלים מספק.
שלב שנים עשר | מה עושים עם מעשר עני?
בשנים שבהן מפרישים מעשר עני, אם מדובר בטבל ודאי, צריך גם לתת את מעשר העני לעני.[9]
לדוגמה:
פירות שגדלו בגינה פרטית וידוע שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
אם הם שייכים לשנת מעשר עני, יש לקיים גם את מצוות הנתינה לעני.
אפשר לעשות זאת באמצעות קרן מעשרות שמסדירה מראש את הנתינה.
שלב שלושה עשר | הפירות מותרים באכילה
לאחר:
שהוצאנו מעט יותר מ־1%.
אמרנו את נוסח ההפרשה.
פדינו מעשר שני כאשר צריך.
והסדרנו את שאר המתנות לפי הדין.
הפירות מתוקנים ומותרים באכילה.
דוגמה מעשית מלאה
יש לכם 2 ק"ג תפוזים שקטפתם מן העץ בגינה שלכם בארץ ישראל.
ידוע בוודאות שמעולם לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
5. אומרים את נוסח ההפרשה במלואו.
6. אם יש מעשר שני – פודים אותו על המטבע.
7. עוטפים את התרומה הגדולה ותרומת המעשר ומניחים באשפה.
8. בטבל ודאי דואגים גם לנתינת מעשר ראשון ללוי, ובשנת מעשר עני – לעני.
9. הפירות מותרים באכילה.
חשוב מאוד – טעויות שכדאי להימנע מהן
לא מספיק לקחת חתיכה ולזרוק אותה.
לא מספיק לומר “הפירות מעושרים”.
צריך לקרוא שם לכל המתנות בנוסח מסודר.
אין להפריש ממין אחד על מין אחר.
אין לברך כאשר יש ספק אם כבר הפרישו.
אין לשכוח לפדות מעשר שני.
אין לאכול את התרומה הגדולה ותרומת המעשר.
אין לזרוק את החלק המקודש חשוף באשפה.
למי שאינו רוצה לנהל מטבע ונתינות בעצמו
אפשר להצטרף לקרן מעשרות מסודרת.
הקרן יכולה להסדיר עבור המנוי:
מטבע לפדיון מעשר שני.
נתינת מעשר ראשון ללוי.
נתינת מעשר עני לעני.
עם זאת, גם מנוי בקרן צריך לבצע בעצמו את פעולת ההפרשה:
להוציא מעט יותר מ־1%, לומר את נוסח ההפרשה ולטפל בחלק שהופרש.
מקורות
[1] מכון התורה והארץ, סדר הפרשת תרומות ומעשרות – סדר הפעולות: הנחת הפירות, הפרשת מעט יותר מאחוז, אמירת הנוסח ועיטוף התרומות.
[2] רמב"ם, הלכות תרומות ומעשרות; שולחן ערוך, יורה דעה סימן של"א – אין מפרישים ממין על שאינו מינו.
[3] רמב"ם, הלכות תרומות פרק ג – תרומה גדולה כל שהוא בזמן הזה; תרומת מעשר היא עשירית מן המעשר הראשון, בקירוב אחד ממאה מכלל הפירות.
[4] רמב"ם, הלכות מעשר שני; דיני חילול מעשר שני. מכון התורה והארץ, הלכות הארץ – חילול מעשר שני.
[5] מכון התורה והארץ, סדר הפרשת תרומות ומעשרות – בטבל ודאי מברכים “להפריש תרומות ומעשרות”; בספק אין לברך.
[6] נוסח ההפרשה והמבנה ההלכתי שלו מבוססים על הנוסחים המקובלים במכון התורה והארץ ובבית המדרש להלכה בהתיישבות: קביעת תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר ומעשר שני/עני לפי מקום מוגדר בפירות.
[7] השנים א', ב', ד', ה' למחזור השמיטה – מעשר שני; השנים ג', ו' – מעשר עני. כאשר קיים ספק בנוסח ההפרשה עושים תנאי: אם חייב במעשר עני – יחול מעשר עני במקום מעשר שני.
[8] נוסח פדיון מעשר שני ודין הברכה כאשר מדובר בטבל ודאי ובשנת מעשר שני ודאית. ראה סדר ההפרשה המעשי ודיני פדיון מעשר שני.
[9] לאחר קריאת השם הפירות מתוקנים מאיסור טבל, אך בטבל ודאי קיימת גם מצוות נתינת מעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעני. מכון התורה והארץ, דיני נתינת המעשרות.
