אני אוכל ארוחה של פסטה או תבשיל אחר מחמשת מיני דגן. האם צריך סוכה?
17.9.2026שאלהזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה:
כן, אבל הדין תלוי בכמות ובשאלה אם זו אכילת קבע.
למנהג הספרדים: אם קובע סעודה על תבשיל מחמשת מיני דגן, כגון פסטה או אטריות, חייב לאכול בסוכה ומברך "לישב בסוכה". אם אינו קובע עליו סעודה, אך אוכל יותר מכביצה, חייב לאכול בסוכה אך אינו מברך "לישב בסוכה". אם אוכל פחות מכביצה, פטור מן הסוכה.
למנהג האשכנזים: תבשיל מחמשת מיני דגן הנאכל בדרך של קביעות נחשב אכילה חשובה, ולכן צריך לאוכלו בסוכה. לגבי ברכת "לישב בסוכה", כשזו אכילת קבע מברכים; באכילה שאינה קבועה יש פרטים לפי הכמות ואופן האכילה.
למנהג תימן הנוהגים כדעת הרמב"ם: אם נכנס לסוכה כדי לשהות בה, מברך "לישב בסוכה" על עצם הישיבה והשהייה, בלי שתלות הברכה תהיה דווקא בכמות הפסטה או התבשיל. מצד עצם האכילה, סעודת קבע של תבשיל מחמשת מיני דגן ודאי ראוי שתיאכל בסוכה.
הסבר: תבשיל מחמשת מיני דגן, כגון פסטה, אטריות, קוסקוס או דייסת דגן, אינו נחשב פת ולכן ברכתו נשארת "בורא מיני מזונות" ולאחריו "על המחיה". עם זאת, כאשר האדם קובע עליו את סעודתו, הוא נחשב אכילה חשובה לעניין סוכה. בילקוט יוסף נפסק במפורש שמי שקובע סעודה על תבשיל מחמשת מיני דגן חייב בסוכה ואף מברך "לישב בסוכה"; ואם אינו קובע סעודה ורק אוכל יותר מכביצה, חייב בסוכה אך אינו מברך.
דוגמה: אדם אוכל צלחת גדולה של פסטה כארוחת צהריים מלאה. ספרדי חייב לאכול אותה בסוכה ומברך "לישב בסוכה". אם הוא אוכל רק מנה קטנה של פסטה שאינה נחשבת אצלו סעודת קבע, אך יש בה יותר מכביצה, יאכל בסוכה אך לא יברך.
מקורות: שולחן ערוך או"ח סימן תרלט סעיף ב; ילקוט יוסף – מועדים, הלכות סוכה, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, סעיף יח, עמ' קמג; חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלו.