טוען…
טוען תוכן…
שאלה
היו לפניי שתי כפות דומות, אחת בשרית ואחת חלבית, ובטעות ערבבתי תבשיל חלבי באחת מהן. לאחר מכן איני יודע באיזו כף השתמשתי. האם התבשיל נאסר?
תשובה
לא. אם אינך יודע באיזו כף השתמשת, התבשיל מותר בדיעבד משום ספק ספיקא. את הכף שבה השתמשת בפועל, אם ניתן לזהותה לאחר מכן, יש לדון לפי דינה; אם אי אפשר לדעת איזו היא – אין לאסור את התבשיל מחמת הספק בלבד.
הסבר
ילקוט יוסף מביא מקרה מפורש של שתי כפות דומות, אחת בשרית ואחת חלבית, שלקחו אחת מהן וערבבו בה תבשיל חלבי, ואחר כך לא ידעו באיזו כף השתמשו. נפסק שהכול מותר משום ספק ספיקא: שמא השתמשו בכף החלבית, ואף אם השתמשו בכף הבשרית – שמא לא נפלט ממנה טעם בשיעור האוסר את התבשיל.
חשוב להדגיש שההיתר נאמר כאשר באמת לא יודעים איזו כף נלקחה. אם ברור שהשתמשו דווקא בכף הבשרית בת יומה בתוך תבשיל חלבי חם, אין זה עוד ספק בין שתי כפות, ואז עוברים לדין הרגיל של כף מן המין השני.
דוגמה
על השיש היו שתי כפות מתכת זהות: אחת בשרית ואחת חלבית. אדם ערבב רוטב חלבי רותח באחת מהן, ולאחר מכן לא הצליח לזהות איזו כף לקח. התבשיל מותר בדיעבד.
מקורות
ילקוט יוסף, הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח, סעיף כ"ו – שתי כפות דומות, אחת של בשר ואחת של חלב, ונלקחה אחת מהן לערבוב תבשיל חלבי, ואינו יודע באיזו השתמש – הכול מותר משום ספק ספיקא.
הליכות עולם חלק ז', עמ' ס"ז – המקור המובא בילקוט יוסף להלכה זו.