טוען…
טוען תוכן…
הלכהברכת "שהכל נהיה בדברו" נאמרת על מאכלים ומשקים שאין ברכתם "המוציא", "מזונות", "הגפן", "העץ" או "האדמה", וכן על מאכלים מסוימים שעברו שינוי משמעותי מברכתם המקורית [1].
בכלל זה: בשר, עוף, דגים, ביצים, חלב ומוצריו, מים, קפה, תה ומשקאות קלים.
על בשר בקר, עוף והודו מברכים "שהכל נהיה בדברו".
לאחר אכילת כזית בתוך כדי אכילת פרס — "בורא נפשות".
על דגים מכל הסוגים מברכים "שהכל".
אם נאכל שיעור כזית בזמן המחייב — "בורא נפשות".
על ביצה מבושלת, מטוגנת או אפויה מברכים "שהכל".
לאחר אכילת כזית — "בורא נפשות".
לגבי ביצה חיה הנשתית כמשקה יש דינים מיוחדים לעניין שיעור הברכה האחרונה.
על חלב מברכים "שהכל".
אם שתה רביעית בשיעור המחייב — "בורא נפשות".
על גבינה, יוגורט, לבן, שמנת וכיוצא בהם מברכים "שהכל".
על מאכל מוצק או סמיך יש לדון בשיעור אכילה; על משקה — בשיעור שתייה.
על מים מברכים רק כאשר שותים אותם לצמא או כאשר יש הנאה מן השתייה.
מי שאינו צמא ושותה מים רק כדי להעביר דבר שנתקע בגרונו, או רק לצורך טכני אחר, אינו מברך עליהם לא בתחילה ולא בסוף [2].
מי ששותה מים רק כדי לבלוע כדור ואינו צמא — אינו מברך על המים.
אם הוא גם צמא ונהנה מן המים — מברך "שהכל".
על קפה ותה מברכים "שהכל".
אם שותה אותם חמים לאט, כדרך שתיית קפה ותה, בדרך כלל אין שתיית רביעית נעשית בתוך הזמן המצטרף לברכה אחרונה, ולכן אין לברך "בורא נפשות" באופן אוטומטי לאחר כל כוס [3].
על קולה, סודה בטעמים, משקאות ממותקים וכיוצא בהם מברכים "שהכל".
אם שתה רביעית בשיעור שתיית רביעית — מברך "בורא נפשות".
על המיץ הנסחט מרוב הפירות מברכים "שהכל", גם אם הוא טבעי לחלוטין וללא תוספת מים [4].
לדוגמה:
מיץ תפוזים — "שהכל".
מיץ תפוחים — "שהכל".
מיץ גזר — "שהכל".
מיץ רימונים — "שהכל".
החריג המרכזי הוא מיץ ענבים, שברכתו "בורא פרי הגפן".
על דבש דבורים מברכים "שהכל".
גם דבש הזב מתמרים אינו מקבל את ברכת התמר עצמו, אלא "שהכל" [4].
על שוקולד מברכים "שהכל".
אף שמקורו בפולי קקאו, צורתו ומרכיביו עברו עיבוד משמעותי, והמנהג הוא לברך עליו "שהכל".
על גלידה בפני עצמה מברכים "שהכל".
כאשר היא נאכלת עם גביע או ביסקוויט, יש לדון אם המאפה טפל לגלידה או נאכל גם בפני עצמו. דין זה נידון בנפרד בדיני עיקר וטפל.
על סוכר מברכים "שהכל".
אם הסוכר משמש רק להמתקת משקה שהוא טפל אליו, אין לברך עליו בנפרד.
אין לומר שכל מאכל שנרסק הופך ל"שהכל".
כפי שהתבאר בפירות העץ, גם פרי מרוסק לגמרי יכול לשמור על ברכתו לפי פסיקת הספרדים.
רק כאשר נעשה שינוי משמעותי יותר במהות המאכל, בטעמו ובצורתו, עשויה הברכה להשתנות ל"שהכל".
ברכת "שהכל" היא ברכה כללית.
אם בירך "שהכל" בטעות על מאכל שברכתו "העץ", "האדמה" או "מזונות" — יצא בדיעבד ואינו חוזר לברך [5].
אך לכתחילה אין להשתמש ב"שהכל" כפתרון לחוסר ידיעה. כאשר אפשר לברר את הברכה — יש לברר.
על בשר, דגים, גבינה, ביצים ושאר מאכלים שברכתם "שהכל", אם אכל כזית בתוך כדי אכילת פרס — מברך "בורא נפשות".
על מים ושאר משקים מברכים "בורא נפשות" רק אם שתה רביעית בתוך שיעור שתיית רביעית [6].
אם שתה לאט יותר והשיעור אינו מצטרף — אינו מברך ברכה אחרונה.
בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב — "שהכל".
מים — רק כשהשותה צמא או נהנה.
רוב מיצי הפירות — "שהכל".
קפה ותה — "שהכל", אך לעיתים קרובות אין ברכה אחרונה מפני שתייתם האיטית.
בירך "שהכל" בדיעבד על מאכל אחר — בדרך כלל יצא.
ברכה אחרונה: "בורא נפשות" בשיעור המחייב.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רד; ילקוט יוסף, סימן רד.
[2] ילקוט יוסף, סימן רד סעיף ט — מים לצמא, ומים שלא לצמא.
[3] ילקוט יוסף, סימן קעד סעיף יג — המנהג שאין מברכים ברכה אחרונה אחר תה וקפה חמים כאשר אינם נשתים בשיעור המצטרף.
[4] ילקוט יוסף, סימן רב סעיף יג — משקים היוצאים מפירות, ודבש הזב מתמרים.
[5] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רו; ילקוט יוסף, סימן רו — "על הכל אם אמר שהכל יצא".
[6] ילקוט יוסף, סימן רז סעיף א — רביעית ושיעור שתיית רביעית.