הלכות טוחן
24.9.2026הלכהזמן קריאה · 10 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהמלאכת טוחן היא פירוק דבר לחלקים קטנים מאוד, כדרך שטוחנים חיטים לקמח או תבלינים לאבקה.
חז"ל כללו במלאכה זו גם פעולות נוספות הדומות לטחינה, כגון כתישת תבלינים וחיתוך דברים מסוימים לחתיכות דקות מאוד [1].
לכן גם פעולה הנעשית באמצעות סכין ולא באמצעות מטחנה יכולה במקרים מסוימים להיכלל במלאכת טוחן.
מרן השולחן ערוך פוסק שהמחתך ירק דק דק עובר משום טוחן [2].
עם זאת, כאשר הירקות ראויים לאכילה חיים והחיתוך נעשה בסכין לצורך אכילה לאלתר — מותר לחתוך אותם דק דק [3].
לכן מותר להכין בשבת סלט קצוץ מעגבניות, מלפפונים ושאר ירקות הנאכלים חיים, כאשר מכינים אותו סמוך לסעודה שבה יאכלו אותו [3].
מעיקר הדין, כאשר הסלט מיועד לאכילה לאלתר, מותר לחתוך את הירקות אפילו דק דק [3].
יש הנוהגים ממידת חסידות לחתוך אותם לחתיכות מעט גדולות יותר.
זו חומרא ולא חובה.
לכן אין צורך לומר למשתמש שאסור להכין בשבת "סלט קצוץ" רגיל, כל עוד הוא מכין אותו לצורך אכילה לאלתר [3].
אם כבר יושבים בסעודה — מותר להכין את הסלט לצורך אותה סעודה, גם אם הסעודה עצמה תימשך זמן רב [4].
אם הסעודה עדיין לא התחילה — יש להכין את הסלט סמוך ממש לסעודה [4].
לכן אין להכין בבוקר מוקדם סלט דק לצורך סעודה שתתקיים רק לאחר זמן רב.
אין להתחיל לחתוך את הסלט זמן רב לפני שהמסובים מוכנים לסעודה.
ילקוט יוסף מדגיש שיש להכין את הסלט סמוך ממש לסעודה, ולכן בשבת בבוקר יש להמתין עד שבני הבית קרובים לחזרה מבית הכנסת ומוכנים לאכול [4].
אם מכינים את הירקות סמוך לתחילת הסעודה, מותר לחתוך אותם גם אם בפועל יאכלו את הסלט רק בהמשך אותה סעודה [3].
הדבר עדיין נחשב צורך הסעודה ולא הכנה לזמן אחר.
מי שהכין סלט דק כדין לצורך הסעודה, ולאחר הסעודה נשאר ממנו — מותר לאכול את השאריות בסעודה אחרת באותה שבת [5].
אין צורך לזרוק את הסלט.
ובלבד שלא יערים מלכתחילה ויכין כמות גדולה בכוונה להשאירה לסעודה הבאה.
אם אדם עבר וחתך בצל, צנון, עגבניות או ירקות אחרים דק דק שעה או שעתיים לפני הסעודה — לא עשה כדין [6].
עם זאת, הירקות אינם נאסרים באכילה.
מותר לאכול את הסלט בדיעבד [6].
שימוש בכלים לחיתוך וטחינה
מותר להשתמש בסכין רגילה לחיתוך ירקות דק דק לצורך אכילה לאלתר [3].
גם אם הסכין חדה ונוחה במיוחד לחיתוך — אין בכך איסור.
מותר לחתוך את הירקות על קרש חיתוך, גם אם זהו קרש המיוחד לחיתוך ירקות [7].
מותר אפילו אם החיתוך יוצר חריצים בקרש.
כאשר החיתוך נעשה לצורך הסעודה הסמוכה — אין בכך איסור [7].
אסור להשתמש בפומפייה בשבת לצורך גירור מאכלים [8].
לכן אסור לגרר גזר, צנון או ירק אחר בפומפייה אפילו אם מתכוונים לאכול אותם מיד [8].
הטעם הוא שהפומפייה היא כלי המיוחד לטחינה ולגירור, וההיתר של הכנת אוכל לאלתר אינו מתיר שימוש בכלי טחינה.
גם גבינה, שאין בה עצמה איסור טוחן כמו בגידולי קרקע, אסור לגרר בפומפייה בשבת [9].
האיסור כאן הוא משום השימוש בכלי המיוחד לטחינה, שהוא דרך חול.
מותר לחתוך גבינה בסכין לחתיכות קטנות מאוד [10].
מותר לעשות זאת גם אם הגבינה אינה מיועדת לאכילה מיד, כל עוד החיתוך נעשה לצורך אותה שבת [10].
הטעם הוא שלפי פסיקת ילקוט יוסף דין טוחן אינו שייך בגבינה, שאינה גידולי קרקע.
מותר למעוך גבינה במזלג בשבת לצורך השבת [10].
אין צורך לעשות זאת בשינוי.
מותר לחתוך בשר מבושל או צלוי דק דק בסכין [11].
מותר לעשות זאת גם שלא לצורך אכילה מיידית, כל עוד החיתוך נעשה לצורך השבת [11].
כך הדין גם כאשר אדם מתקשה ללעוס את הבשר ורוצה לחתוך אותו לחתיכות קטנות מאוד כדי שיוכל לאוכלו.
מותר להשתמש בשבת במכשיר הידני המיועד לחיתוך ביצה לפרוסות, שבו שורה של להבים החותכים את הביצה בלחיצה אחת [12].
הביצה אינה גידולי קרקע, ולכן אין בכך מלאכת טוחן, והמכשיר אינו נחשב לכלי טחינה האסור במקרה זה [12].
מעיכה וריסוק
מותר למעוך בננה בשיני מזלג לצורך תינוק כאשר מתכוונים להאכילו מיד [13].
לפי פסיקת ילקוט יוסף אין צורך למעוך את הבננה בשינוי.
לכן אפשר למעוך אותה במזלג כדרך שעושים בחול, ובלבד שהדבר נעשה לצורך אכילה לאלתר [13].
ההיתר המפורש למעיכת בננה נאמר כאשר היא מיועדת לאכילה לאלתר [13].
לכן אין למעוך בננה בבוקר לצורך האכלת התינוק לאחר זמן רב.
אסור לדוך אגוזים ותמרים יחד עד שהם נעשים לעיסה או לגוש אחד, אפילו אם מתכוונים לאוכלם מיד [14].
כאשר יש צורך ממשי להכין את המאכל לזקן, לילד או לחולה שאינם יכולים לאוכלו בצורה הרגילה — מותר לדוך אגוזים ותמרים לצורך אכילה לאלתר, בתנאי שעושים זאת בשינוי [14].
לדוגמה:
באמצעות ידית הסכין.
או באמצעות הצד הצר של העלי, באופן שאין רגילים לדוך בו בחול.
אין להשתמש במכתשת ובעלי בדרך הרגילה [14].
תבלינים ומלח
אסור לכתוש תבלינים במכתשת ובעלי בדרך הרגילה [1].
זוהי דרך הטחינה המקובלת, והיא בכלל מלאכת טוחן.
מותר לדוך גרגרי פלפל בשבת כאשר עושים שני שינויים [15]:
כותשים באמצעות ידית הסכין ולא באמצעות עלי.
ועושים זאת בתוך קערה ולא בתוך מכתשת.
כאשר שני השינויים נעשים יחד — מותר לעשות זאת אפילו בכמות גדולה [15].
אין לכתוש מלח גס במכתשת או במדוך בדרך הרגילה [16].
מותר לרסק מלח גס באמצעות ידית הסכין בתוך קערה, משום שיש כאן שני שינויים [16].
וכן מותר לפורר את המלח בידיים [16].
מלח דק שכבר עבר תהליך בישול ופורר בעבר — מותר לחתוך או לפורר בסכין [16].
עם זאת, אין לכתוש אותו במכתשת בדרך הרגילה.
דין סוכר כדין מלח לעניין זה [16].
לכן כאשר יש גושי סוכר שהתגבשו, ניתן לפררם בדרך המותרת שנאמרה במלח, ואין להשתמש במכתשת כדרך טחינה.
דברים שכבר נטחנו בעבר
דבר שכבר נטחן בעבר ולאחר מכן התחבר או התגבש מחדש אינו חוזר בהכרח לדין של דבר שלם לעניין טוחן.
לכן נפסק שמותר לפרר לחם בשבת, משום שהחיטה כבר נטחנה לקמח לפני שהלחם נאפה [17].
מותר לפורר לחם ביד בשבת [17].
מותר גם לפררו לצורך בעלי חיים.
טוב לעשות זאת סמוך לזמן אכילתם [17].
מותר לפורר חתיכת לחם כדי ליצור פירורים לצורך מאכל שיאכלו בשבת.
אין בכך מלאכת טוחן, משום שאין טוחן אחר טוחן בדבר שכבר נטחן [17].
קפה
אסור לטחון גרגירי קפה בשבת במטחנת קפה ידנית [18].
וכל שכן שאסור לטחון אותם במטחנה חשמלית.
אין היתר גם אם המטחנה החשמלית תוכננה לפעול באמצעות שעון שבת [18].
קפה טחון שהוכן מערב שבת אינו בכלל מלאכת טוחן בשבת, שהרי פעולת הטחינה כבר נעשתה.
דיני הכנת המשקה עצמו שייכים לפרק בישול וחימום, ולא למלאכת טוחן.
ירקות לבעלי חיים
אין לחתוך ירקות דק דק ולהשאיר אותם לצורך העופות לאחר זמן [19].
אם חותכים אותם כדי לתת לעופות ולאוכלם מיד — מותר [19].
העיקרון של אכילה לאלתר שייך גם כאשר האוכל מיועד לבעל חיים.
סלייסר וחותך ירקות ידני
ילקוט יוסף דן גם במכשירים ידניים לחיתוך ירקות, כגון "סלייסר", וקובע שמעיקר הדין ניתן להשתמש במכשיר ידני החותך את הירקות לחתיכות או לקוביות, כאשר אין פעולתו בדרך של טחינה אלא של חיתוך [20].
ההיתר הוא כאשר משתמשים בו לצורך האכילה המותרת בשבת ובהתאם לדיני חיתוך ירקות שנתבארו לעיל [20].
אין ללמוד מכך היתר להשתמש בפומפייה, במגררת או במטחנה, שהן כלים המיועדים לטחינה או לגירור.
בסלייסר החותך לקוביות או לפרוסות — פעולת הכלי היא חיתוך.
בפומפייה — פעולת הכלי היא גירור וטחינה.
לכן ילקוט יוסף מתיר מכשיר חיתוך ידני מהסוג הראשון, אך אוסר פומפייה [8][20].
טעויות שכיחות בטוחן
מותר.
גם קיצוץ דק מותר מעיקר הדין כאשר הסלט מיועד לסעודה הסמוכה [3].
אסור [4].
אסור, אפילו אם אוכלים מיד [8].
כאשר הוא נאכל חי והחיתוך נעשה לאלתר — מותר [3].
אסור [9].
מותר לצורך השבת [10].
מותר [10].
מותר במזלג, ואין צורך בשינוי [13].
אסור [1].
מותר [15].
מותר [17].
אסור [18].
מותר [12].
מותר לחתוך ירקות הנאכלים חיים דק דק בסכין כאשר עושים זאת לצורך הסעודה הסמוכה.
אם כבר יושבים בסעודה — מותר להכין לצורך כל אותה סעודה.
אין להכין סלט קצוץ זמן רב מראש.
מותר להשתמש בסכין ובקרש חיתוך רגילים.
אסור להשתמש בפומפייה, גם כאשר האוכל מיועד לאכילה מיד.
אסור לגרר גזר, צנון או גבינה בפומפייה.
מותר לחתוך גבינה ובשר בסכין לחתיכות קטנות לצורך השבת.
מותר למעוך גבינה במזלג.
מותר למעוך בננה במזלג לתינוק לצורך אכילה מיד.
אין לדוך אגוזים ותמרים כדרך חול; לצורך זקן, ילד או חולה ניתן לעשות זאת לאלתר ובשינוי.
מותר לרסק פלפל באמצעות ידית הסכין בתוך קערה.
[1] רמב"ם, הלכות שבת פרק ח הלכה טו; ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שעח–שפ — יסוד מלאכת טוחן, כתישת תבלינים ופירור חומרים.
[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שכא סעיף יב — "המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן".
[3] בית יוסף, אורח חיים סימן שכא; ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שפב–שפט; חזון עובדיה, שבת חלק ד — חיתוך ירקות הנאכלים חיים דק דק לצורך אכילה לאלתר.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שפט — שיעור "לאלתר" בהכנת סלט והכנתו סמוך לסעודה.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצ — סלט שהוכן כדין ונשאר לסעודה אחרת.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצ — ירקות שנחתכו דק שלא כדין אינם נאסרים באכילה בדיעבד.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שפט ותצז — חיתוך על קרש המיוחד לכך.
[8] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שכא סעיף י; ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצא — איסור פומפייה וגירור גזר וצנון.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצא — איסור גירור גבינה בפומפייה אף לאלתר.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצא; שו"ת יביע אומר חלק י, הערות לרב פעלים חלק א אורח חיים סימן יט — חיתוך ומעיכת גבינה.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצ — חיתוך בשר מבושל או צלוי דק דק.
מותר לפורר לחם, משום שאין טחינה אחר טחינה.
אסור לטחון גרגירי קפה בשבת.
מותר להשתמש במקצץ ביצים ידני.
במכשיר סלייסר ידני שפעולתו חיתוך ולא גירור ניתן להקל לפי פסיקת ילקוט יוסף, בהתאם לתנאי ההיתר של חיתוך הירקות.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תא — מעיכת בננה במזלג לצורך תינוק ולאלתר.
[14] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצג; מהדורת תשס"ד עמ' תקא — דיכת אגוזים ותמרים והיתר לצורך זקן, ילד או חולה בשינוי ולאלתר.
[15] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצב — כתישת פלפל בשני שינויים: ידית הסכין ובתוך קערה.
[16] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצד — ריסוק מלח וסוכר.
[17] רמ"א, אורח חיים סימן שכא סעיף יב; ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצ — אין טחינה אחר טחינה ופירור לחם.
[18] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שפא — טחינת גרגירי קפה בריחיים ידניים או חשמליים.
[19] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שצ ותצז — חיתוך ירקות לצורך עופות.
[20] אתר ילקוט יוסף, מכתב הלכה מאת הראשון לציון הרב יצחק יוסף, י"ז בסיון תש"פ — שימוש בסלייסר ובמכשיר ידני החותך לקוביות.